botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

מעון יום

פרשנות לשונית של הביטוי "מעון יום" כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות מובילה למסקנה כי הביטוי יכול להתייחס, מבחינה לשונית, הן למעון מסוג "מקום שהייה" לילדים והן למעון מסוג "מקום שהייה" לזקנים.

ברם פרשנות תכליתית מובילה למסקנה שהפטור שבסעיף הפטור אינו מוגבל למעון יום לילדים בלבד {עע"מ 4105/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.12)}.

מדינה אינה נדרשת לנהל בפועל את מעונות היום השיקומיים, מוטל עליה תפקיד מרכזי ברישוי המעונות ובפיקוח על הנעשה בהם. על המדינה להבטיח כי המעונות פועלים כשורה ובהתאם להוראות הדין.

אף לא אחת מאותן מטלות - אספקתו של סל השירותים, במלואו, והפיקוח על האופן בו הדבר נעשה - אינן מוטלות על הורי הפעוט או על מי מטעמו. קביעה אחרת, ולפיה על ההורים לשאת באחריות לטיב השירותים להם זוכים ילדיהם במעון, אינה מתיישבת עם הוראות הדין {בג"צ 7974/04 פלוני נ' שר הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.04.05)}.

ככלל, האחריות על מימונם של שירותי המעון היא על המדינה. היא הנושאת העיקרית בעול המימון.

עם-זאת, המחוקק, בתתו דעתו על הקושי התקציבי הכרוך בהטלתה של מלוא העלות על הרשות המינהלית, ראה לקבוע כי חלק ממנה ישולם בידי קופות החולים וחלקה בידי החייבים במזונות הפעוט {בג"צ 7974/04 פלוני נ' שר הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.04.05)}.

פקודת בריאות העם מס' 40 לש' 1940 {להלן: "הפקודה" או "פקודת בריאות העם"}, שנחקקה לפני למעלה משבעה עשורים ותוקנה מעת לעת, קובעת מגוון של הוראות בענייני טיפול בחולים, במפגעים תברואתיים, במחלות מידבקות ובעניינים נוספים המשפיעים על הבריאות.

ב- עת"מ (יר') 11721-02-12 שחר שטראוס נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.03.12)} בית-המשפט קבע כי תכליתו של חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000 {להלן: "חוק פעוטות בסיכון"} היא תכלית נעלה, המטילה על הקהילה הסמוכה למקום מגוריו של פעוט הנמצא בסיכון את הנטל להכילו בקרבה ולהבטיח את רווחתו באופן המיטבי, ועל הציבור בכללותו מטילה היא את החובה לשאת בעלותו של נטל זה.

חוק פעוטות בסיכון מורה, כי פעוט שוועדה קבעה לגביו כי הוא "פעוט בסיכון", זכאי לשהות במעון יום הסמוך למקום מגוריו.

הוועדה היא ועדה כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו-1965.

התפיסה העומדת ביסוד הקביעה כי המעון יהיה סמוך למקום מגורי הפעוט הינה, שבדרך-כלל הורים לפעוט בסיכון לא יוכלו להסיע אותו למעון מרוחק, וקיים חשש שהמאמץ הכרוך בכך יביא אותם להשאיר את הפעוט בבית, המצוי לא פעם במצב של הזנחה או נתון בקשיים אחרים.

הנה-כי-כן, פעוט בסיכון זכאי, על-פי חוק, להשמתו במעון יום, הסמוך למקום מגוריו.
סעיף 2 לחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965 מפקיד את המשיב על רישוי מעונות לילדים.

המשיב פועל על-פי קריטריונים שקבע, והמתנים את מתן הרישיון בעמידת המעון בדרישות המפורטות בהם, ובכללן דרישות המתייחסות למבנה המעון, לתנאי הבטיחות בו, ליכולת התפוסה ולתקן כוח האדם המתחייב.

מעון העומד בדרישות מקבל רישיון, ומדי שנה נחתם בינו לבין המשיב הסכם, ובו פירוט הדרישות מטעם המשיב, שהמעון מתחייב לעמוד בהן {עת"מ (יר') 11721-02-12 שחר שטראוס נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.03.12)}.