תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות

1. האם התובע זכאי לגמלת סיעוד לאור בעיית הניידות הרפואית שלו, בהיותו שוהה בבית-אבות אשר מוגדר כמוסד סיעודי?
ב- ב"ל (חי') 9527-02-12 {שלמה דוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.08.12)} התובע טוען כי יש להכיר בו כאדם הזכאי לגמלת סיעוד לאור בעיית הניידות הרפואית שלו.

בית-הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה מאחר והסמכות לסווג היא בידי הוועדה שהוקמה על-פי חוק הפיקוח על המעונות ולכן גם אם שוהים בבית-האבות חולים סיעודיים ואנשים עצמאיים, ברגע שהמקום מוגדר כמוסד סיעודי, אין התובע זכאי לגמלת סיעוד.

2. האם מבוטח הנמצא במוסד סיעודי יהיה זכאי לגמלת סיעוד?
ב- ב"ל (יר') 10014-10 {מרים הנובר נ' בטוח לאומי - סניף ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.01.12)} נדונה סוגיה אשר נגעה בתובעת המתגוררת בבית-אבות בעל רישיון לניהול מעון ורישיון לניהול מחלקת פנימית-גריאטרית.

בבית-האבות שלוש מחלקות: עצמאים, תשושים וסיעודיים.

התובעת אשר הוגדרה כסיעודית, העסיקה מטפלת פרטית והיתה מאושפזת בבית-האבות במחלקת העצמאים ולא היתה זכאית לפי ההסכם עם בית-האבות לשירותי סיעוד.

הנתבע לא השתתף בעלות שירותי הסיעוד הניתנים לתובעת.
התובעת הגישה תביעה לגמלת סיעוד אך זו נדחתה על אתר בנימוק שבית-האבות הינו "מוסד סיעודי" לפי סעיף 327(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 {להלן: "חוק הביטוח הלאומי"}.

הנתבע טען כי יש לפרש את המונח "מוסד סיעודי" בהתאם לשאלה אם נדרש רישיון להפעלתו לפי חוק הפיקוח על מעונות או אם נדרש רישיון להפעלת מחלקה סיעודית לפי פקודת בריאות העם.

הדיון נסב אודות קביעת הנתבע כי בית-האבות הינו "מוסד סיעודי".

בית-הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ופסק כי סעיף 227 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח הנמצא במוסד סיעודי לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.

הגדרת "מוסד סיעודי" שבסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי היא: מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש, או תשושים.

גמלת הסיעוד נועדה למתן טיפול סיעודי למבוטח הזכאי לה בביתו, ולא במוסד סיעודי.

עוד הוסיף בית-הדין לעבודה כי יש לפרש את הגדרת "מוסד סיעודי" שבחוק בזיקה להגדרות של המונחים "זקן עצמאי", "זקן תשוש" ו"זקן סיעודי" שבתקנות הפיקוח על מעונות {דב"ע (ארצי) 7-05/98 המוסד לביטוח לאומי נ' אידה פרידמן , לב (1999) 295, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.12.98) (להלן: "פרשת פרידמן")}.

לעניין זה נקבע בפרשת פרידמן מבחן כמותי לפיו בית-אבות הינו "מוסד סיעודי" כאשר מרבית דייריו הם סיעודיים או תשושים.

בעניין דנן נכון למועד החלטת הנתבע לדחות את תביעת התובעת לגמלת סיעוד, שהו במחלקת "תשושים" ו"סיעודיים" 62 קשישים ובמחלקת עצמאיים שהו 46 קשישים.

בהליכים שנדונו בשנים האחרונות התקבלה עמדת הנתבע כי יש לפרש את המונח "מוסד סיעודי" בהתאם לשאלה אם נדרש רישיון להפעלתו לפי חוק הפיקוח על מעונות או אם נדרש רישיון להפעלת מחלקה סיעודית לפי פקודת בריאות העם.

עוד הוסיף בית-הדין לעבודה כי גם לפי פרשנות זו, יש לסווג את בית-האבות כ"מוסד סיעודי", שכן הוא פועל לפי רשיונות שניתנו לו מכוח דברי החקיקה האמורים. פרשנות זו, כאמת-מידה מנחה, תוך לקיחה בחשבון של נסיבות כל מקרה, אושרה בפרשת שמוחה נזימה.

בעניין דנן, בבית-האבות ניתנים שירותי סיעוד. בשים-לב, כי התובעת מקבלת את שירותי הסיעוד להם היא זקוקה ממטפלת פרטית. אך אין בכך כדי לגרוע מסיווגו של בית-האבות כ"מוסד סיעודי".

עוד הוסיף בית-הדין כי גם תכליתה של גמלת הסיעוד לתמוך במבוטח הזקוק לשירותי סיעוד בביתו, תומכת במסקנה זו.

בית-הדין דחה את טענת התובעת כי מטרתו היחידה של סעיף 227(א) לחוק הביטוח הלאומי היא מניעת כפל תשלום, ולכן אין מקום לשלילת גמלת הסיעוד מהתובעת בשל כך שקופת הציבור אינה משתתפת בעלות שירותי הסיעוד הספציפיים שהתובעת מקבלת בבית-האבות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות