מעונות - כללי

חוק הפיקוח על מעונות מתייחס למעון כמקום שנועד לשמש מקום מגורים לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני, או ללוקים בשכלם והכל כשהם מחוץ למשפחתם, דהיינו, מדובר על אנשים בעלי מגבלות כאלה ואחרות המתגוררים מחוץ למסגרת המשפחתית, במעון אשר קיבל רישיון בהתאם לחוק הפיקוח על מעונות.

קיימים עוד מקומות נוספים בהם מוגדר המונח מעון, מדובר בעיקרון בהגדרות דומות לאלה שבחוק הפיקוח על מעונות, אם כי בחלק מדברי החקיקה כבר מדובר על כמויות של מתגוררים שאינן תואמות את אלה שהתגוררו אצל הנאשמים.

כך למשל ראה הגדרת מעון בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ"ו-1986, אל מול הגדרת מעון משפחתי בתקנות הפיקוח על מעונות (מעון משפחתי לזקנים עצמאיים ותשושים), התשנ"ו-1996 והגדרת מעון בתקנות הפיקוח על מעונות (תקן עובדי מעונות לזקנים והכשרתם ותנאי כשירותם של מנהלי מעונות לזקנים), התשל"ז-1977, שם כבר מדובר על לא פחות מחמישים זקנים כתנאי להגדרת המונח מעון.

בתקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרישיון) מדובר בסעיף 1 על "מעון רגיל" שהוא מעון שתפוסתו מ- 13 חוסים ומעלה ועל "מעון משפחתי" שהוא מעון שתפוסתו בין שישה לשנים-עשר חוסים, כשמתחת לזה מדובר למעשה במשפחה אומנת.

בצו מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), מוגדר בית-אבות כ:

"מקום מגורים קבוע לחמישה יחידים לפחות שגילם מעל 65 שנים, המהווה גם מקום איכסון כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-.1965"

בפקודת מס הכנסה מדובר על:

"מקום מגורים קבוע לשלושים יחידים לפחות, שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רישיון על-פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965."

בצו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984 מדובר ב"מקום מגורים קבוע לחמישים יחידים לפחות, שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רישיון על-פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965" {ת"פ (רמ') 1324/96 מדינת ישראל נ' מרים בן ארי ואח', תק-של 98(2), 901 (06.04.1998)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מעונות - כללי