botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

האחות/אח - מבוא

ענף הסיעוד במדינת ישראל חוסה תחת מקורות שונים שבדין, בתקנות ובנוהל. במסגרת המקורות הללו מוצאים אנו הן את הגדרת המונח "סיעוד" ומי שזכאי לגמלת סיעוד, כמו גם את הכללים לזכאות לביטוח הסיעודי ואת החובות והזכויות של כוח העזר בין שמדובר בבעלי תפקידים הכפופים להוראות מינהל הסיעוד, בו נדון להלן ובין בעלי תפקידים הכפופים לחקיקה אחרת מכוח אותם מקורות שבדין {כפי שנראה בהמשך ביטוח סיעודי ניתן לקבל גם במסגרות אחרות שאינן חוסות תחת מקורות שבדין} להלן המקורות:

האחד, חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;

השני, תקנות בריאות העם;

השלישי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי;

הרביעי, חוק עובדים זרים ותקנות מכוחו.

ענף הסיעוד נתון לפיקוח רגולטורי ואחר של גופים שונים ובכללם:

א. גופי ביצוע, פיקוח ובירור תביעות של מוסד הביטוח הלאומי;

ב. מינהלת הסיעוד הפועלת מכוח תקנות בריאות העם;

ג. קופות החולים הפועלות תחת חסות חוק הביטוח הבריאות הממלכתי;

ד. משרד הפנים ורשויות רישוי המפקחות על עובדת עובדי סיעוד שהם עובדים זרים.

זאת ועוד. זכויות האזרח לקבלת הביטוח הסיעודי מתחלקות לשתי קבוצות:

האחת, אלה המוענקות על-ידי רשויות ציבוריות, קרי, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות וקופות החולים;

השניה, זכויות המוקנות לו ותלויות ברצונו החופשי אם לקבלן בדרך זו, באמצעות חברות הביטוח.

יש להדגיש את הדברים הבאים:

א. הזכות המוענקת מכוח חוק הביטוח לאומי - בה נדון להלן - ניתנת רק למי שהגיע לגיל הפרישה.

ב. הביטוח הסיעודי אותו רוכש האזרח מחברות הביטוח יכול שיירכש בשתי אופציות: האחת, במסגרת פוליסת ביטוח בריאות כללית; השניה, כפוליסת סיעוד נפרדת ומיוחדת למטרה זו {פוליסת הסיעוד כפופה להוראות המפקח על הביטוח ועל-פי הוראתיו - בהן נדון להלן}.