botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

סדרי דין באין הוראות (סעיף 3 לחוק)

סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 קובע כדלקמן:

"3. סדרי דין באין הוראות
בכל עניין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית- המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק."

סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי אינו אלא "קונקרטיזציה סטטוטורית של העיקרון הכללי בדבר סמכותו הטבועה של בית-המשפט" {ת"פ (מחוזי יר') 3120/02 מדינת ישראל נ' רון, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.12.06); ב"ש (מחוזי יר') 4196/05 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.07.05); מ' שלגי ו- צ' כהן סדר הדין הפלילי (מהדורה שניה, תשס"א) 14}.

"הפעלת סמכות טבועה", אף אם היא מתבססת על סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי, אינה עניין של מה בכך והיא "תיעשה במקרים חריגים וייחודיים" {בש"פ 1956/12 מדינת ישראל נ' פרדי אלגמיל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); בש"פ 6521/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); בש"פ 1659/11 שטנגר נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); בש"פ 962/01 רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3), 529 (2001); בג"צ 2759/12 וינר נ' מבקר המדינה, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.2012)}.
סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי אף שימש אכסניה אף להחלטת בית-משפט לעניין החלת ייצוגו של הנאשם {בג"צ 2834/08 רביע מזעל נ' כב' אב"ד השופט ש' ברלינר, סגן הנשיאה בבית-משפט המחוזי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.03.2008)}.

ב- בש"פ 4972/07 {עאטף פואד נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.3.2008)} קבע בית-המשפט כי לעניין סדר הדין בבקשה להארכת תקופת הערובה ותנאי השחרור קבע חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים" או "חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)") הוראות מפורטות ועל-כן אין מקום להידרש בהקשר זה להוראת סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי.

עוד נקבע כי הפעלת סמכותו של בית-המשפט על-פי סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי במקרה דנן, אף אינה מתחייבת מן התכלית החקיקתית של חוק המעצרים.

ב- מ"ת (אשד') 51438-07-11 {מדינת ישראל נ' מאיר ממן, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.08.2011)} קבע בית-המשפט:

"סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשנ"ב-1982 קובע כי בכל עניין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית- המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק. כאשר אני שוקל את מלוא הנסיבות וכאשר אני מעיין בסעיף 172 לחסד"פ (נוסח משולב), התשנ"ב-1982, אשר קובע כי עד שטרם העיד, פרט לנאשם, לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר אלא רק לאחר עדותו, וכאשר אני בוחן מהי הדרך הטובה ביותר לעשיית צדק על- מנת שעדות של עד, ובמקרה שלנו חלופה מוצעת, תהא אותנטית ככל שניתן, אני נעתר לבקשת ב"כ המבקשת וקובע כי החלופה שמוצעת לא תהא נוכחת באולם בעת מתן עדות של חלופה אחרת."