botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

צורתה של הודעת הערעור, תיקון ההודעה ותוכנה (סעיפים 203 עד 207 לחוק)

1. אי-פירוט של נימוקי ערעור או העדר נימוקים מפורטים
סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, קובע, כדלקמן:

"203. נימוקי ערעור (תיקון התשמ"ז (מס' 2))
הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית-המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית-המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד."

סעיף 203 הנ"ל כמו גם סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי קובעים את אופן הגשתו של ערעור על פסק-דין פלילי.

על מגיש הערעור לנמק באופן תמציתי את טענותיו נגד פסק-הדין ואת הטעמים להגשת הערעור במועד שנקבע בחוק.
ברם, אין בהעדרם של נימוקים כדי להביא לפסילה אוטומטית של הודעת הערעור, כי אם אך להסמיך את בית-המשפט להורות למערער לצרף נימוקים להודעתו, ורק אם יימנע המערער מלעשות כן, מוסמך בית-המשפט לדחות את הערעור {על"ע 17/88 בר-חן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בירושלים, פ"ד מב(4), 658 (1989); עע"מ 11236/04 מסלאמה נ' משרד הפנים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

יובהר, כי מערער אינו רשאי להשתמש בהודעת הערעור כמבוא להצגת טענותיו בעת הדיון בעל-פה.

הודעת ערעור חייבת לכלול פירוט של נימוקיה, ובמקרה שההודעה אינה מפורטת דיה, יכול בית-המשפט להורות על דחיית הערעור מטעם זה בלבד, לאחר שהורה למערער להגיש נימוקים מפורטים יותר {ע"פ 5676/10 יוסף שונים נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

הדיון בעל-פה אינו מיועד להרצאה שיטתית של טעמי הערעור או להצגה ראשונה או להצגה מחדש של הודעת הערעור. בהתאם לכך, הודעת הערעור אינה רשאית לכלול הסתמכות עתידית על הרצאת פרטים בעל-פה בידי המערער בפני בית-המשפט בעת הדיון בערעור {גבריאל הלוי תורת הדיון הפלילי, כרך ד' (2011), 125}.

2. כותרת ההודעה האם בעלת משמעות היא?
מסמך הנושא כותרת כללית אינו בבחינת הודעת ערעור {ע"פ 4946/07 עלי מקלדה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

כותרתו של מסמך אינה חזות הערעור ובמקרים מסויימים הטקסט עצמו יועדף על פני לשון הכותרת {ע"פ 38/61 יצחק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טז(1), 514 (1962); ע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן-שקד, פ"ד לג(2), 281 (1979)}.

כמו-כן יובהר, כי אין די בהודעה כללית בדבר כוונה עתידית הנאמרת בעלמא במטרה להצדיק הליך אחר כדי לקיים את דרישת ההודעה.

הודעה אשר נטולה הסברים או טעמים זולת הפניה בלתי-ממוקדת לטענות שנטענו בהליך אחר ומספר אמירות בלתי-מוסברות נוספות, אינה מגשימה את התכליות בדבר סופיות הדיון, ובכלל זה יידוע הצד שכנגד על-מנת שזה יוכל להיערך, וניהול יעיל של ההליכים בבית-המשפט.

קבלת טענות מערער, כי די בהצהרת כוונות ערטילאית על כוונה להגיש ערעור, עלולה לעודד נורמה פסולה לפיה די יהיה בהצהרה כללית בלתי-מחייבת ושאינה תחומה בזמן על כוונה עתידית להגיש ערעור כדי להשאיר את כל האופציות פתוחות עבור צד המתלבט האם לערער, ובכך להקטין את מידת ודאותו של הצד שמנגד בנוגע לאפשרות שאמנם יוגש ערעור, זאת בניגוד לתכלית המרכזית שלשמה נועד מתן ההודעה {ע"פ 4946/07 עלי מקלדה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

הוראת סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי, מסמיכה את בית-המשפט להורות למערער לצרף נימוקים לערעורו ולדחות את הערעור אם יימנע מלעשות כן.

ברם, בעוד שכאמור הודעת ערעור ללא נימוקים, הודעה פגומה היא, אך עודנה הודעת ערעור, הודעה הנעדרת הנמקות כמעט לחלוטין, זולת הפניה כללית ובלתי-ממוקדת לסיכומי טענות מערער בפני בית-המשפט, מוסיפה פגם על פגם ואינה מקיימת את המינימום הנדרש כדי שתיחשב הודעת ערעור {ע"פ 4946/07 עלי מקלדה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

יודגש, כי במסגרת השיקולים הכלליים יש לתת את הדעת לתכליתו של ההליך הפלילי להביא לחקר האמת ולמנוע מצב שבו תוצאת פסק-הדין נקבעת בשל מחדל פרוצידוראלי.

יש לתת את הדעת לזכותו של הפרט המערער שלא להיות מורשע ומוענש על לא עוול בכפו.

מנגד, יש להציב גבול להימשכותם של הליכים ולתת את הדעת לאינטרס של הצד שכנגד להמשיך הלאה ולהניח שהעניין הסתיים בחלוף המועד הקבוע בחוק, אף כשהצד שכנגד הינו המדינה, כמו גם לאינטרס בדבר סופיות הדיון; לאינטרס בדבר יציבות המשפט ולאינטרס בדבר ניהול אפקטיבי של המערכת השיפוטית בדרך שתמנע יצירת אנדרלמוסיה ופגיעה בשירות הניתן לציבור בבתי-המשפט שלערעור{ב"ש 230/86 עצמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2), 353 (1986); בש"פ 3239/99 זבורוב נ' מדינת ישראל, תק-על 99(2), 1414 (1999); בש"פ 6742/01 בן הרוש נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2001)}.






3. תיקון הודעת הערעור
סעיף 204 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, קובע כדלקמן:


"204. תיקון הודעת הערעור ונימוקיו
המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית-המשפט, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו."

השלמת נימוקי ערעור או תיקונם מחייבים את רשות בית-המשפט (סעיף 204 לחוק סדר הדין הפלילי}. זאת ועוד, הגשת ראיות חדשות שלא הובאו לפני הערכאה הדיונית אף היא מחייבת קבלת היתר שיפוטי לכך {ע"פ 9564/10 מריה סמוילוביץ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

עוד יובהר, כי ניתן להעלות טענה משפטית גם כשלא נטענה בבית-משפט קמא אלא שבית-המשפט לא יתיר תיקון כתב ערעור והוספת טענה משפטית מקום שמדובר בשינוי חזית {ע"א 776/86 אחמד עודא נ' מדינת ישראל -מנהל מע"מ, פ"ד מד(4), 652 (1990)}.

כלל זה מופנה בעיקרו כלפי טענות עובדתיות וגם כלפי טענות משפטיות שיש בהן משום שינוי מהותי של חזית הטיעון {עפ"א (מרכז) 6551-10-08 עבד אבו קטיפאן נ' עיריית לוד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

סעיף 204 הנ"ל, הקובע את סמכות בית-המשפט שלערעור להרשות תיקון הודעת ערעור, אינו קובע את השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בעת הדיון בבקשת התיקון {מ"ח 3633/08 עידית אליטוביץ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

שיקולים שעל בית-המשפט לקחת בחשבון טרם יתיר התיקון, הם - סיכויי הערעור, השוני בין הודעת הערעור שהוגשה לבין מהות התיקון, והעיתוי בו מוגשת הבקשה לתיקון.

4. דיון בבקשת רשות ערעור כבערעור - חזרה מן הערעור ואיחוד דיון בערעורים
סעיפים 205 עד 207 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, קובעים כדלקמן:

"205. דיון לפי בקשת רשות
בית-המשפט רשאי לדון בבקשת רשות לערער כאילו היתה הודעת ערעור.

206. חזרה מערעור
מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית-המשפט.

207. איחוד ערעורים
ערעורים על פסק-דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית-המשפט לדון בהם בנפרד."

מתוקף סמכות בית-המשפט לפי סעיף 205 הנ"ל, רשאי הוא לדון בבקשת רשות ערעור כאילו ניתנה בה רשות לערער, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה {רע"פ 8316/05 מדינת ישראל נ' אילן סגל, פ"ד סב(1), 788 (2007)}.

דהיינו, בסמכותו של הרכב שלפניו נקבעה בקשת רשות לערער לדיון, לדון בבקשה כערעור. בכל מקרה אחר על מבקש להגיש כתב ערעור בהתאם להוראות סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי {רע"פ 2764/98 רונן שורק נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (1998)}.

על-פי סעיף 206 לחוק סדר הדין הפלילי רשאי המערער לחזור בו מערעורו, משחזר המבקש מהערעור, דינו של הערעור כמו לא היה ואין למערער אפשרות להחיותו מחדש {בש"פ (יר') 6418/96 נזמי כמאל בדארנה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (1996)}.

לפי נוסחו של סעיף 206 לחוק סדר הדין הפלילי, נתונה הזכות בידי המערער לחזור בו מערעורו. סעיף 206 הנ"ל מותיר בפני בית-המשפט שיקול-דעת למנוע בעד המערער לחזור בו מערעורו במקרים חריגים בלבד {ע"פ 73/87 ח' אריאל שלמה זרגרוב נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (1989); ע"פ 247/66 סעדה נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד כ(4), 32 (1996)}.