botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

פרוטוקול הדיון ותרגום (סעיפים 134 עד 139 לחוק)

1. מבוא
סעיפים 134 עד 139 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, קובעים כדלקמן:

"134. ניהול פרוטוקול (תיקון התשס"ח (מס' 6))
(א) במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט לרבות שאלות והערות בית-המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית-המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
(ב) בית-המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.
(ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.
135. רישום הפרוטוקול
הפרוטוקול יירשם ביד השופט, ביד רושם שקבע בית-המשפט, במכשיר הקלטה, באמצעי מיכני אחר או ביד עובד בית-המשפט אשר נשיאו או שופט ראשי של בית-משפט שלום, לפי העניין, אישרו כקצרן - הכל כפי שיקבע בית-המשפט; ורשאי בית-המשפט, לבקשת בעל דין, להרשות רישום הפרוטוקול ביד קצרן אחר.

136. צירוף מסמכים לפרוטוקול
כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית-המשפט וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

137. תיקון פרוטוקול
בית-המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית-המשפט ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק-הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.

138. רישום תיקון
בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית-המשפט.

139. הפרוטוקול - ראיה לכאורה
פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור  באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית-המשפט שלערעור."

הוראת סעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי, שעניינה "ניהול פרוטוקול" קובעת, כי במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול "שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט". חשיבותו של פרוטוקול מלא, מסודר, ומפורט נאמנה נובעת מעצם השימוש בפרוטוקול כראיה לכאורה למהלך המשפט {סעיף 139 לחוק סדר הדין הפלילי}.

אין משמעות הוראת הסעיף הנ"ל, כי בית-המשפט חייב לתעד כל דבר ודבר שנאמר מפיו של עד או של פרקליט, מילה במילה. שהרי מחובתו לנהל פרוטוקול, ואף תמציתי, אך כזה המשקף נאמנה מהלך הדיון {ע"פ 862/81 בוטבקה נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1), 586 (1982)}.

כך למשל, כאשר באות דרישות חוזרות ונשנות מאת פרקליט לרשום דבר זה או אחר מילולית, ישקול השופט, אם יש טעם ענייני לדרישה, או אם הדרישה קנטרנית, ואין בה אלא הכבדה על הדיון התקין במשפט {ע"פ 862/81 בוטבקה נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1), 586 (1982)}.

כאשר בעל דין מעלה טענות נגד דיוקו של הפרוטוקול יש בכך כדי להעיב על עצם היותו כלי ראייתי מהימן, המסייע גם לערכאת הערעור במלאכתה, שהרי אין לה, אלא לסמוך על הנתונים המתועדים בערכאה הדיונית {ע"פ (יר') 2464/08 ‏ ‏מדינת ישראל נ' יורי פציהון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

קיצור נמרץ ברישום טענותיהם של הצדדים בפרוטוקול הדיון אינו משקף כראוי את המתרחש בבית-משפט, ומגביל את באי-כוחם של הצדדים בטיעוניהם בערעור שהרי אין בכוחה של ערכאת הערעור להתייחס לנתונים שלא תועדו כלל {ע"פ (יר') 2464/08 ‏ ‏מדינת ישראל נ' יורי פציהון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

אין אפשרות לנהל רישום מילולי מלא של מה שנאמר במשפט, בין אם רושמים את הפרוטוקול באופן ידני ובין אם רושמים אותו בשיטת הקלדנות. החוק גם אינו מחייב רישום מילולי כאמור {סעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע, כי יש לנהל פרוטוקול שישקף את שנאמר במשפט}. נוסח זה מתיר תימצות הדברים ואף אי-רישום של נושאים שוליים חסרי השלכה על הדיון {ע"פ 1368/90 שמעון בטיטו‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד מה(3), 259 (1991)}.

בעל דין הסבור, כי דבר שהושמע במהלך הדיון הוא בעל משמעות בנושא הדיון אך לא נרשם, רשאי ליזום תיקון הפרוטוקול לפי הוראותיו של סעיף 137 לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי בית-המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.

כמו-כן, כל עוד לא חלפה התקופה להגשת ערעור על פסיקת של בית-המשפט כערכאה דיונית, ניתן לבקש תיקון הפרוטוקול על-ידי ב"כ בעלי הדין. בקשה מאוחרת יותר יכול שתוצג בפניה של ערכאת הערעור בלבד, אז נדרש המבקש להצגת ראיות לטעות שנפלה בפרוטוקול (סעיף 139 לחוק סדר הדין הפלילי), באופן המקשה על תיקונו {ע"פ (יר') 2464/08 ‏ ‏מדינת ישראל נ' יורי פציהון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

אשר-על-כן, מחוייבים בתי-המשפט, באשר הם, בשיקוף מלא של ההליך הפלילי, טענות הצדדים וחומר הראיות המוגש, לצורך שמירה על תקניותו של ההליך המשפטי והגינותו.




2. דו"ח ביקור במקום יענה על דרישת סעיף 134 לחוק
דו"ח ביקור במקום אמור לתעד את הממצאים שנחשפו בעת עריכתו. מן הרגע שתועדו, אלה הממצאים {ע"פ 752/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}

כל נתון שהינו נתון עובדתי מובהק, יש לתעדו בפרוטוקול באופן שהצדדים יהיו מודעים לו ויוכלו להתייחס אליו הן בזמן אמת (במהלך הביקור במקום) והן בסיכומיהם.

פרוטוקול שנערך באשר לביקור במקום צריך לעמוד בקריטריונים שנקבעו בסעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי {ע"פ 752/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006); ע"פ 299/88 עו"ד מאיר זיו נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(2), 392) (1988)}.

משמעות הדבר כי עליו לשקף, במידת האפשר, את כל הנאמר והמתרחש במשפט והנוגע למשפט.

כמו-כן, שופט, השב וקורא את הפרוטוקול תוך מהלך הדיון ולפני תום ההליכים ואשר נוכח לדעת כי לשם השגת המטרה הקבועה בסעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי, מן הנכון להשלים את הרישום על-ידי תוספת או על-ידי תיקון, רשאי לעשות כן, שהרי בכך תושג מטרתו של הסעיף האמור {ע"פ 299/88 עו"ד מאיר זיו נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(2), 392) (1988)}.


אם הפרוטוקול הוקרא בקול רם או העתקו או תצלומו כבר הופצו לבעלי-הדין, או אם היתה לבעלי הדין הזדמנות לעיין בפרוטוקול, מן החובה להפנות את תשומת-לב בעלי הדין לתיקון או לתוספת, לפי העניין. כמובן, עומדת לבעלי הדין הזכות להעלות השגות על התיקון.

כל עוד מהלכו של המשפט נמשך, רשאי השופט להעמיד את הפרוטוקול על דיוקו, אך עליו להפנות לכך תשומת-לב בעלי הדין.

כאשר מדובר ברישום של שופט בעת ביקור במקום בדבר התרשמותו הסובייקטיבית, העובדה, שהתרשמותו עשויה או עלולה להשפיע על ההכרעה השיפוטית, היא ממין העניין ואינה פוסלת את השופט.

אין בכך הבעת דעה הפוסלת את השופט אלא התרשמות, שהיא פועל יוצא מן הביקור במקום, ושהצדדים רשאים לדעת עליה, ואין הצדקה שיופתעו מקבלת מידע על ההתרשמות רק בעת שמיעת הכרעת הדין.

אין מדובר בדעה קדומה או בהשפעה פסולה אלא במסקנה סובייקטיבית, העולה מן הראיות שהובאו בתיק שנשמע אותה שעה ואשר דינה להירשם. כאמור, כל ביקור במקום הוא בגדר הליך של איסוף ראיות על-ידי בית-המשפט, הכרוך במתן אפשרות לבעלי הדין להתייחס לראיות האמורות {ע"פ 299/88 עו"ד מאיר זיו נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(2), 392 (1988)}.




3. "שיפוץ פרוטוקול" והחובה על-פי סעיף 134 לחוק
על-פי הוראת סעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי, בהליך פלילי ינהל בית-המשפט פרוטוקול המשקף את שהתרחש באולם, וכי יצרף אליו כל מסמך ותעודה שהוגשו לו {בד"מ 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת כהן פ"ד ס(1), 457 (2005); ע"פ 299/88 עו"ד מאיר זיו נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(2), 392 (1988))}.

פרוטוקול הדיון אמור לשקף את עיקרי הדברים שנאמרו ושנתרחשו באולם בית-המשפט, ואיסור מוחלט נאסר על "שיפוץ" המציאות במסגרת הפרוטוקול.

הפרוטוקול הוא כלי לשיקוף המציאות. השיקוף של המציאות יכול להיות מלא או מתומצת. הוא חייב להיות אמיתי. אם האמת היא מרה או מכוערת, חייב הפרוטוקול לשקף אמת זו, באופן מלא או מתומצת {בג"צ 954/97 ד"ר שלמה כהן, עו"ד ואח' נ' ראש לשכת עורכי-הדין ואח', פ''ד נב(3), 486 (1998) ; בג"צ 990/92 מורדוב נ' עיריית תל אביב יפו, פ"ד מז(1), 474, 486 (1993)}.

אין להוציא מהפרוטוקול דברים שאינם ראויים להישמע. אין לתקן פרוטוקול בשל אי-הנחת, מתוכנם של הדברים שנאמרו. הפרוטוקול הוא "עיוור צבעים". הוא צילום של מציאות. שינוי בפרוטוקול יכול להיעשות רק כדי להתאימו למציאות. אין לשנות את הפרוטוקול כדי שהלה לא ישקף את המציאות {בג"צ 990/92 מורדוב נ' עיריית תל אביב יפו, פ"ד מז(1), 474 (1993)}.


ניהול פרוטוקול מדויק אין הוא עניין של סדר דין בלבד. הוא עניין מהותי מן המעלה הראשונה, ועשוי הוא להשפיע על זכויות הצדדים ועל תוצאת ההליך, בין בהליך עצמו בין בערעור {בג"צ 990/92 מורדוב נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מז(1), 474 (1993); ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3), 783 (1992)}.

פרוטוקול של ישיבות בית-משפט בערכאה ראשונה אמור לשקף את עיקרי דברים שאירעו לפני בית-המשפט, עדויות, טיעונים והתרחשויות, זאת בין היתר, כדי שערכאת ערעור תקבל תמונה נכונה על ההליכים בערכאה ראשונה ועל דרך זה תוכל למלא את תפקידה כהלכה {בד"מ 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת כהן, פ"ד ס(1), 457 (2005)}.

דברים שלא נרשמו בפרוטוקול חזקה עליהם שלא נאמרו או שבית-המשפט לא מצאם ראויים להירשם באשר לא היה בהם כדי להשפיע על הדיון.

טעות הנופלת בפרוטוקול, יכולה לגרום להשפעה קשה על זכויותיו של נאשם. כך למשל אם נרשם בפרוטוקול כי פלוני נכח בדיון בעוד שלא נכח בו. יהיה קשה לאותו פלוני להוכיח כי לא היה בעת הדיון, וכי מטעם זה לא ביצע הוראה שבית-המשפט הורה אותו באותו דיון לבצעה {בד"מ 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת כהן, פ"ד ס(1), 457 (2005)}.

לפיכך, על השופט היושב לדין, חלה החובה לנהל פרוטוקול שישקף את המציאות, למען לא תיפגענה זכויות בעלי הדין המופיעים לפניו. כמו-כן, מורה חוק סדר הדין הפלילי כי על השופט לצרף לפרוטוקול הדיון כל מסמך שהוגש לו, וזאת בהתאם להוראת סעיף 136 לחוק סדר הדין הפלילי.

4. תיעוד המלצת בית-משפט בהליך פלילי
כאשר ממליץ בית-המשפט, לשקול עונש כזה או אחר, ראוי כי בית-המשפט יתעד בפרוטוקול הצעות מעין אלה, כאמור בהתאם להוראת סעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי, על-פיו במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמוסכם בו והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית-המשפט {ע"פ 1737/10 עבד אלנקיב נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

5. הקלטה או הקלדה או הקלטה פרטית - ההלכה הנוהגת
תפקידו של השופט הוא לדאוג לניהול תקין ומסודר של הדיון המתנהל באולם הדיונים. הוא מופקד על הנעשה באולם המשפטים, ושומה עליו להסיר כל מכשול העלול לפגוע בדיון או בתקינותו {בג"צ 857/91 סאמי נ' ראש עיריית שפרעם, פ"ד מו(3), 749 (1992); בג"צ 305/89 ניר נ' בית-משפט השלום (תעבורה) מחוז חיפה, פ"ד מה(3), 203 (1991)}.

על-מנת שבית-המשפט יוכל לעשות משפט צדק, יש בידו הסמכות המינימלית לקבוע סדרי דין ונהלים לייעול המשפט. בלעדי סמכות זו, לא תיתכן עבודת שפיטה תקינה. היא הכרחית ומאפשרת לבית-המשפט לנהל משפט כראוי {ד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב, פ"ד נח(2), 89 (1974); 230/56 שורר ואח' נ' היועץ המשפטי, פ"ד יא 750 (1957)}.

סמכות זו רחבה היא ועל-כן יש להשתמש בה בזהירות רבה. היא 'משתרעת על כל עניין המתרחש באולם בית-המשפט או מחוצה לו והקשור למשפט'. הסמכות השיפוטית המפורשת בענייני דיון היא במהותה סמכות שלטונית ועל-כן יש להפעילה בסבירות {בג"צ 305/89 ניר נ' בית-משפט השלום (תעבורה) מחוז חיפה, פ"ד מה(3), 203 (1991); בג"צ 6371/94 אריה דרעי נ' בית-המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1), 133 (1995)}.

החלטות ביניים בהליך פלילי, שעניינן קביעת סדרי הדיון, נתונות באופן מובהק לשיקול-דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ומצויות בתחום סמכותה הטבועה לניהול תקין וסדיר של ההליך המתנהל לפניה תוך שמירה על זכויות הנאשמים לדיון הוגן {בג"צ 7768/12 ‏הלל צ'רני ו- 15 אח' נ' בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט ד' רוזן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); בג"צ 6371/94 דרעי נ' בית-המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1), 133 (1993)}.

הביקורת על החלטות כאמור, ולפיהן כי הסדר דיוני מסויים פגע בתקינות ההליך הפלילי, מקומן בשלב הערעור ככל שהדבר יידרש. היקף התערבותו של בית-משפט שלערעור בהחלטות מעין אלה יצטמצם למקרים חריגים במיוחד {בג"צ 7768/12 ‏הלל צ'רני ו-15 אח' נ' בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט ד' רוזן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}

כחלק מסמכותו המינימלית של בית-המשפט לקבוע סדרי דין, כאמור, יש לבקש את רשותו של בית-המשפט לפעולות רישום והקלטה, אלא שפעולות הרישום הן כה טבעיות ופשוטות ובדרך-כלל אין בהן כל הפרעה, עד כי כל אחד המצוי באולם בית-המשפט רשאי להניח, כי ההיתר לכך ניתן מראש, ואין צורך לבקשו במיוחד {בג"צ 305/89 ניר נ' בית-משפט השלום (תעבורה) מחוז חיפה, פ"ד מה(3), 203 (1991)}.

על-כן מותר לכל אדם לרשום רישום קצרני של הנעשה בבית-המשפט בלא כל צורך לבקש אישור מראש מבית-המשפט לכך. עם-זאת, שמורה לבית-המשפט הרשות לבטל את ההיתר, אם נתקיימו נסיבות מיוחדות לכך. עצם העובדה שהרישום עשוי לשמש עילה לבקש תיקון הפרוטוקול אין בה, בדרך-כלל, כדי להוות עילה מספקת לסירוב ליתן היתר.

נדגיש כי, המבקש להקליט באולם בית-המשפט חייב לקבל היתר מראש לכך מבית-המשפט. שכן פעולת ההקלטה, כרוכה בהפרעה מסויימת בניהול המשפט. על-כן טרם ההקלטה, יש להפנות את תשומת-לב בית-המשפט לכך.

על בית-המשפט לפעול בסבירות בהפעילו את שיקול-דעתו, אם ליתן היתר להקלטה. עליו לאזן בצורה ראויה בין הערכים והעקרונות הקובעים לעניין. הערכים והעקרונות העיקריים הם פומביות הדיון, הגינות הליכי המשפט, חופש הביטוי והאוטונומיה של הרצון הפרטי.

נקודת המוצא של השופט צריכה להיות, כי החלטה סבירה היא החלטה המאפשרת הקלטה באולם, וכי צריכות להיות סיבות מיוחדות כדי לבסס החלטת סירוב סבירה. אכן, בדרך-כלל אין כל סיבה שלא להיעתר לבקשת ההקלטה. ההקלטה עשויה לשמש מטרות ראויות, כגון הכנה להמשך המשפט, התעמקות והבנה טובה יותר באשר למה שהתרחש באולם בית-המשפט {בג"צ 305/89 ניר נ' בית-משפט השלום (תעבורה) מחוז חיפה, פ"ד מה(3), 203 (1991)}.

ככלל, בנסיבות בהן מעמיד בית-המשפט לרשות הצדדים ביעילות, פרוטוקול באיכות טובה, בעיתו, אין הצדקה להיענות לבקשת סניגור לשם הקלת עבודתו בניהול ההגנה, להקליט את ישיבות בית-המשפט. כמו-כן, אין מתיר בית-המשפט לכל צד להסתובב ופרוטוקולו הפרטי בידו {בג"צ 6371/94 אריה דרעי נ' בית-המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1), 133 (1995)}.
יודגש, כי עצם החשש כי הקלטה תשמש בסיס לבקשה עתידה לתיקון הפרוטוקול, אין בו כדי להצדיק סירוב ליתן היתר להקלטה ואולם בנסיבות מיוחדות עשויות להיות סיבות ראויות לסירוב, כגון כשיש חשש להפרעה למהלך התקין של הדיון באולם או חשש לפגיעה סבירה אחרת בדרך ניהול המשפט, או אם בית-המשפט מספק פרוטוקול מילולי מלא. אלה הם שיקולים לגיטימיים, אשר נבחנים על-ידי בית-המשפט בבקשה כאמור {בג"צ 6371/94 אריה דרעי נ' בית-המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1), 133 (1995)}.

קיום פרוטוקולים פרטיים בידי הצדדים עלול להוביל לסיבוכים מיותרים לניהול המשפט, לפגיעה במהלכו התקין וביעילותו {בג"צ 305/89 ניר נ' בית-משפט השלום (תעבורה) מחוז חיפה, פ"ד מה(3), 203 (1991)}.

כך למשל, הפרעה או הפחדה של עדים או פגיעה סבירה אחרת בדרך ניהול המשפט. בדומה, נסיבה העשויה להצדיק סירוב ליתן היתר הינו חשש סביר כי ייעשה שימוש שלא כדין בתוצאות ההקלטה, כגון העברת ההקלטה לעדים שאינם נוכחים באולם בית-המשפט.

יובהר כי, אי-מתן רשות להקלטה פרטית כאשר הפרוטוקול המוקלד עומד לרשות הצדדים סמוך לסיום כל ישיבה, וכאשר אין לסניגורים המלומדים השגות וטענות כנגד טיבה של ההקלדה, איכותה ואמינותה, יהיה זה מרחיק לכת ביותר לראות באי-מתן רשות להקליט הקלטה פרטית, למשל, פגיעה בחופש העיסוק של עורך-הדין הנפגע בעיסוקו על-ידי כך שאיננו יכול להשתמש באבזר שהוא חושב כי יקל עליו בעבודתו.

כמו-כן, טענה, על-ידי בא-כוח נאשם, המעלה פגיעה אפשרית בנאשם, כי אם לא יוקלט הדיון, לא יכולה להיות טענה בעלמא. יש להצביע על פגיעה שאירעה, אם אירעה על סוג הפגיעה הצפויה, על טיבה, על היקפה, על עוצמתה ובאופן כללי על פגיעה הגוברת על הפררוגטיבה של בית-המשפט לנהל את המשפט לפי מיטב שיקול-דעתו במסגרת הדין.

בית-המשפט יכול לקבוע כי הוא משאיר אפשרות של אופציה בין הקלטה להקלדה, ובלבד שיתקיימו או הקלטה או הקלדה, ולא שתיהן, כך שלא ייווצרו שני פרוטוקולים מקבילים ומתחרים, כדי שיהיה קיים פרוטוקול רשמי אחד בלבד {בג"צ 6371/94 אריה דרעי נ' בית-המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1), 133 (1995)}.

ההקלטה איננה שום דבר אחר מלבד פרוטוקול, ובית-המשפט קובע כיצד יירשם הפרוטוקול {סעיפים 134- 142 לחוק סדר הדין הפלילי} ורשאי הוא למנוע כפל פרוטוקולים רשמי ופרטי.