botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

שחרור בערובה (סעיף 102 לחוק)

בהצעת חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ג-1963 (ה"ח 170), נכללה הוראת סעיף 103, שזה לשונה:

"103. חיוב בערובה, מעצר ומניעת יציאה מהארץ
מי שהוזמן להעיד או שנצטווה להמציא מסמכים, ויש לבית-המשפט יסוד להניח כי הוא לא ימלא אחר ההזמנה או הצו, רשאי הוא, לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמכים:
(1) לחייב את העד במתן ערובה;
(2) לצוות על מעצרו; ואם עשה כן יחולו על שחרור העד בערובה סעיפים 30 ו- 33;
(3) לצוות על מניעת יציאתו מן הארץ, ולתת כל הוראה אחרת, לשם הבטחת מילוי צו זה, לרבות הפקדת דרכונו."
{ראה: בש"פ 3610/07 אסף בן דוד נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}





סעיף 103 שבהצעת החוק הפך לסעיף 102 לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, אשר קובע כדלקמן:

"102. שחרור בערובה
בצו הבאה רשאי בית-המשפט להורות לקצין משטרה לשחרר את הנאשם בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית-המשפט שנתן את הצו; על הערובה יחולו הוראות סעיפים 43 עד 49 בשינויים לפי העניין."

{הערת המחבר: סעיפים 49-43 לחוק סדר הדין הפלילי בוטלו}.