הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (סעיף 15א לחוק)

סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 קובע כדלקמן:

"15א. הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (תיקונים: התשס"ו (מס' 3), התשס"ז (מס' 2))
(א) (1) סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על-כך התובע לבית-המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט;
(2) מסר התובע לבית-משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על-כך בית-המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
(ב) על-אף הוראות סעיף-קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף-קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על-כך התובע לבית-המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
(ג) מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
(ד) לעניין סעיף זה וסעיפים 15(א)(4) עד (6) ו- 15ב, "מאסר בפועל" - למעט כל אחד מאלה:
(1) מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין);
(2) מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין;
(3) מאסר על אי-מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין."

סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, נתווסף בתיקון מס' 49 משנת תשס"ו, שבו נקבע כי הוראותיו תיכנסנה לתוקף ביום 31.12.06, וכי הן לא יחולו על הליך פלילי שכתב האישום בו הוגש לפני המועד האמור {ראה גם חע"מ (פ"ת) 166-06 מדינת ישראל ו- מ. לתכנון ובניה יהוד נ' יהודה טרגן, תק-של 2009(1), 10690 (2009)}.

כך למשל, ב- ע"פ (יר') 4659/09 {יוחנן בן-דוד נ' מדינת ישראל, תק-מח 2009(3), 8803 (2009)} קבע בית-המשפט כי כתב האישום בתיק דנן, הוגש ביום 17.9.06, קרי - לפני מועד תחולת תיקון 49 לחוק, ולא נפל, איפוא, פגם בכך שהתביעה לא הודיעה מראש על כוונתה לעתור לעונש של מאסר, ובאי-מינוי סניגור למערער.

בטרם ניכנס לתכליתו של הסעיף, נציין כי הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי אינה רלבנטית כאשר עסקינן בנאשם שמיוצג - במהלך המשפט - על-ידי עורך-דין שכן, הרציונאל של הסעיף הוא למנוע מצב שבו ימצא עצמו נאשם בלתי-מיוצג עומד בפני עונש של מאסר {ראה לעניין זה רע"פ 1785/07 אלי קרייף נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.

כלומר, כאשר הנאשם היה מיוצג לאורך כל הליכי הדיון בבית-המשפט, הטעם העיקרי למתן "הודעה מוקדמת" על-פי הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי - לא נדרש.

התכלית החקיקתית בהוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, הינה שלא להפתיע נאשם בשלב הטיעונים לעונש ולומר לו עכשיו עותרים לעונש של מאסר.

מכוח הוראתו של סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, על תובע המתעתד לבקש להשית על נאשם עונש של מאסר להודיע על-כך לבית-המשפט בהקדם, ובמצב זה "ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור".

תכליתה של החובה הקבועה בסעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי היא בראש וראשונה להבטיח את זכותו של נאשם לייצוג. תכלית זו נלמדת מן האיסור העקרוני הקבוע בסעיף 15ב לחוק סדר הדין הפלילי לפיו "לא יטיל בית-משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג", ומסעיף 15א(ג) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי "מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור" {רע"פ 8058/12 חוסין אבו לבן נ' מדינת ישראל, תק-על 2012(4), 4461 (2012)}.

על תכלית זו - להבטיח ייצוג - ניתן ללמוד גם מהצעת החוק לתיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46) (איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג), התשס"ו-2005, המציינת מפורשות כי "הצעת החוק... המתפרסת בזה, באה לקבוע כי בית-משפט לא יטיל עונש של מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג, אלא-אם-כן הודיע הנאשם שברצונו שלא להיות מיוצג על-ידי סניגור... סעיף 15 לחוק נותן ביטוי לחשיבותה של זכות הייצוג בהליכים פליליים כזכות יסודית ומרכזית אשר עליה עמד בית-המשפט העליון... התיקון המוצע בזה לחוק מבקש לתת ביטוי נוסף לחשיבותה של זכות הייצוג בהליכים פליליים מקום שבו קיימת אפשרות כי יוטל על נאשם עונש של מאסר בפועל, אם יורשע".

עינינו הרואות, כי המצב ממנו חשש המחוקק הוא מצב של העדר ייצוג, הפוגע באפשרות הנאשם להתגונן בפני האישומים שכנגדו, זאת כחלק אינהרנטי מן הזכות להליך הוגן.

הקמתה של הסניגוריה הציבורית בחוק הסניגוריה הציבורית, העלתה באופן מרשים את רף הייצוג.

נקודת המוצא היא שלא יוטל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג. לשם כך נקבעה חובתה של התביעה להודיע בהזדמנות הראשונה על כוונה לעתור לעונש מאסר.

כך מובטח הציווי הקבוע בסעיף 15ב לחוק סדר הדין הפלילי, שאחרת כאמור, ינוהל ההליך ללא ייצוג, מה שאינו ראוי, ובמישור המעשי גם יתברר לקראת סופו כי לא ניתן להטיל עונש מאסר בפועל.

עניינה של הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי הינו ב"הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל", ומיקומה הגיאומטרי בפרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי, העוסק ב"בעלי דין וייצוגם".

החובה המוטלת על המאשימה בעניין הודעה כאמור, בשלב מוקדם ככל הניתן של הליכי הדיון, מקורה בצורך שקבע המחוקק להעמיד סניגור לנאשם, שאינו מיוצג, נוכח חומרת העונש הצפוי לו.

על-פי לשון הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, אין מדובר בדרישה ודאית, ודי בכך אם "סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע", ואף אם לא נמסרה הודעה מעין זו בתחילת משפט, די בכך שסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו טעמים או נסיבות המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, ויודיע על-כך התובע לבית-המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.

על-מנת שהתביעה תצא ידי חובתה, די בהצהרה כי יש בכוונתה לדרוש מאסר בנסיבות מסויימות {עפ"א (ב"ש) 51829-07-10 נתנאל ירון נ' מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, תק-מח 2010(4), 18075 (2010)}.

כך גם, התביעה תצא ידי חובתה, באם תציין בסופו של כתב האישום כי "קיימת אפשרות לפיה יתבקש בית-המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע בתיק זה" {ת"פ (יר') 22413-06-13 מדינת ישראל נ' מראד פיקה, תק-מח 2013(2), 18365 (2013)}.

לעומת-זאת, מששתקה המאשימה לאורך כל ההליך המשפטי בעניין זה, אין היא יכולה לשוב ולטעון במסגרת הטיעונים לעונש כי היא מבקשת להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל {חע"מ (פ"ת) 64-07 מדינת ישראל ו- מ.ל. ולבניה אלעד נ' יעקב מרקוביץ ואח', תק-של 2009(1), 10937 (2009)}.

במידה והתביעה אינה מודיעה בכתב האישום או בכל שלב אחר של המשפט כי ברצונה לבקש עונש מאסר כאמור בסעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, תוכל האחרונה לעתור לעונש שאינו כולל רכיב של מאסר בפועל כגון: מאסר על תנאי, קנס ופיצוי {ת"פ (ת"א-יפו) 53941-11-10 מדינת ישראל נ' יעקב מזל טוב, תק-של 2012(4), 78741 (2012)}.

כאמור, המחוקק איפשר לבית-המשפט במקרים המתאימים לקבל הודעה מאוחרת לעניין הכוונה לעתור למאסר {ראה סעיף 15א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}.

אנו סבורים כי אין התביעה צריכה לעשות את החריג לכלל הקבוע בסעיף 15א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, והמדינה צריכה כשיגרה להודיע על כוונה לעתור למאסר בפועל בהקדם האפשרי.

לעניין זה, כאשר הנאשם מיוצג על-ידי עורך-דין וכאשר לסניגור יש את הכלים לבוא בדברים עם התביעה, יהיה תמוה אם עתירת התביעה למאסר בפועל תכה בנאשם כרעם ביום בהיר.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (סעיף 15א לחוק)