ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- תחילה (סעיף 2 לחוק) - הוראות כלליות
- סדרי דין באין הוראות (סעיף 3 לחוק)
- אי-צירוף תביעה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד (סעיף 5 לחוק)
- סמכות מקומית (סעיף 6 לחוק)
- הסמכות העניינית בהליך פלילי (סעיפים 40, 51 לחוק בתי-המשפט)
- סמכות בצירוף אישומים או נאשמים (סעיף 7 לחוק)
- סמכות באין אחיזה בשום מקום (סעיף 8 לחוק)
- התיישנות עבירות (סעיף 9 לחוק)
- התיישנות עונשים (סעיף 10 לחוק)
- התובעים (סעיפים 11, 12 לחוק)
- העמדת סניגור וסייג לבחירת סניגור (סעיפים 13, 14 לחוק)
- מינוי סניגור מטעם בית-המשפט (סעיף 15 לחוק)
- הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (סעיף 15א לחוק)
- איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג (סעיף 15ב לחוק)
- תפקידי סניגור שמינהו בית-המשפט (סעיף 16 לחוק)
- הפסקת ייצוג של סניגור (סעיף 17 לחוק)
- חילוף סניגורים (סעיף 18 לחוק)
- הוצאות ההגנה (סעיף 19 לחוק)
- איסור קבלת שכר (סעיף 20 לחוק)
- התלונה (סעיף 58 לחוק)
- חקירת משטרה (סעיף 59 לחוק)
- החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (סעיף 59א לחוק)
- העברת חומר חקירה לפרקליט או תובע משטרתי, העברת החומר בעבירת פשע והמשך חקירה (סעיפים 60 עד 61 לחוק)
- העמדה לדין וסגירת תיק (סעיף 62 לחוק)
- סגירת תיק בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (סעיף 62א לחוק)
- הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין, ערר, מועד לערר, מתן החלטה בערר והודעה על החלטה בערר (סעיפים 63 עד 65ב לחוק)
- כתב אישום (סעיף 67 לחוק)
- סגירת תיק בהסדר (סעיפים 67א עד 67יב לחוק)
- קובלנה (סעיף 68 לחוק)
- קובלנה נגד עובד ציבור (סעיף 69 לחוק)
- דין קובלנה (סעיף 70 לחוק)
- התביעה בקובלנה (סעיף 71 לחוק)
- החלפת קובלנה בכתב אישום (סעיף 72 לחוק)
- חובת מינוי סניגור - שיקול-דעת בית-המשפט בדיון בקובלנה (סעיף 73 לחוק)
- תחולת סעיף 74 לחוק בדבר חובת העיון על הליכי קובלנה פלילית
- זכות העיון בהליכי קובלנה
- טענת הגנה מן הצדק כטענה מקדמית בהליכי קובלנה פלילית
- הגשת קובלנה פלילית נגד עובד עיריה איננה טעונה אישור היועמ"ש
- זכות העיון בחומר חקירה (סעפים 74 עד 81 לחוק)
- מהו "חומר חקירה"?
- עיון בתיק פסיכיאטרי והעתקים מהחלטת הביטוח הלאומי
- זכותו של עצור לעיין בחומר חסוי
- מידע בדבר עבר פלילי של עדי התביעה
- חומר חקירה הנוגע לבדיקה, הכולל נהלי עבודה, הנחיות פנימיות ופרוטוקולים שהנחו את המעבדה לזיהוי פלילי עת היא ערכה בדיקות רלוונטיות לחקירת המקרה
- סריקת חומר החקירה על-ידי התביעה או על-ידי הנאשם ומימונו (סעיפים 74, 75 לחוק)
- חומר חקירה החוסה תחת "חסיון" (סעיף 78 לחוק)
- ערר בזכות על החלטה של בית-הדין הצבאי
- עיון התכתבויות בין מדינות בבקשת הסגרה וחשיפת חומר הנוגע לבקשת הסגרה
- הודעות חקירה של רצח שטרם פוענח
- הודעות במסגרת תיק חקירה אחר
- האזנת סתר
- שאלת הרלבנטיות
- מזכרים פנימיים הנוגעים להליכי המעצר והחקירה, מסמכים שהוצגו לעיונו של שופט-מעצרים ותרשומות פנימיות
- זכות עיון למי שנחשד ואיננו נאשם - תיקי חקירה ומסמכים המתייחסים לצדדים שלישיים ואחרים
- עיון בעדויות מומחים של ההגנה (סעיפים 82 עד 84 לחוק)
- ניסוחו של כתב האישום (סעיף 85 לחוק)
- צירוף אישומים ונאשמים או הפרדתם (סעיפים 86 עד 88 לחוק)
- כתב אישום חדש בהפרדת המשפט (סעיף 89 לחוק)
- איחוד משפטים (סעיף 90 לחוק)
- תיקון כתב אישום בידי תובע ותיקון כתב אישום בידי בית-המשפט (סעיף 91, 92 לחוק)
- חזרה מאישום ותוצאות חזרה מאישום (סעיפים 93, 94 לחוק)
- התליית הליכים (סעיף 94א לחוק)
- הזמנה למשפט (סעיף 95 לחוק)
- תוכן ההזמנה (סעיף 96 לחוק)
- הודעה על דחיית מועד (סעיף97 לחוק)
- צורת ההזמנה (סעיף 98 לחוק)
- צו הבאה (סעיפים 99, 100 לחוק)
- מסירה עם מעצר (סעיף 101 לחוק)
- שחרור בערובה (סעיף 102 לחוק)
- הבאה לבית-המשפט (סעיף 103 לחוק)
- תפיסת נכסי נאשם שנמלט (סעיף 104 לחוק)
- הזמנת עד וצורת ההזמנה ותכנה (סעיפים 105 עד 107 לחוק)
- המצאת מסמכים ומוצגים (סעיף 108 לחוק)
- הזמנת עד על אתר (סעיף 109 לחוק)
- עד שנבצע ממנו לבוא לבית-המשפט (סעיף 110 לחוק)
- מומחה מטעם בית-המשפט (סעיף 111 לחוק)
- גביה מוקדמת של עדות (סעיפים 116, 117 לחוק)
- גביה מוקדמת של עדות של ילד ועדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות (סעיפים 117א, 117ב לחוק)
- נוכחות בעלי דין (סעיף 118 לחוק)
- סדרי גביית העדות (סעיף 119 לחוק)
- חתימת הפרוטוקול ותיעוד חזותי של עדות מוקדמת (סעיפים 120, 120א לחוק)
- העדות כראיה במשפט ועדות שנגבתה שלא בפני בעל דין (סעיפים 121, 122 לחוק)
- הודיה בכתב (סעיפים 123, 124 לחוק)
- כלל רציפות הדיון (סעיף 125 לחוק)
- נוכחות בעלי הדין (סעיפים 126 עד 133 לחוק)
- פרוטוקול הדיון ותרגום (סעיפים 134 עד 139 לחוק)
- תרגום (סעיפים 140 עד 142 לחוק)
- הקראה (סעיף 143 לחוק)
- דיון מקדמי (סעיף 143א לחוק)
- עובדות מוסכמות והסכמה על קבילות ראיות והצגת מסמכים (סעיף 144 לחוק)
- הסבר זכויות לנאשם (סעיף 145 לחוק)
- טענות פסלות (סעיפים 146 עד 148 לחוק)
- טענות מקדמיות (סעיפים 149 עד 151 לחוק)
- תשובת הנאשם לאישום (סעיף 152 לחוק)
- חזרה מהודיה (סעיף 153 לחוק)
- עובדה שהודה בה נאשם (סעיף 154 לחוק)
- פסק-דין של נאשם שהודה (סעיף 155 לחוק)
- התביעה - טענת "no case" (סעיפים 156 עד 158 לחוק)
- ההגנה, סיום פרשת הראיות וסיכומי הצדדים (סעיפים 159 עד 164 לחוק)
- ראיות נוספות מטעם התובע, סתירת ראיות נוספות, ראיות מטעם בית-המשפט וסתירת ראיות מטעם בית-המשפט
- סיכומים לעניין האשמה (סעיף 169 לחוק)
- נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין (סעיפים 170, 171 לחוק)
- חקירת העדים (סעיף 172 לחוק)
- אזהרת עד (סעיף 173 לחוק)
- סדר חקירת עדים (סעיפים 174 עד 181 לחוק)
- פסק-הדין (סעיפים 181א עד 189 לחוק)
- גזר הדין (סעיפים 190 עד 192א לחוק)
- פסק-הדין (סעיפים 193 עד 196 לחוק)
- הודעת ערעור - המועד - הארכת מועדים (סעיפים 201 עד 197 לחוק)
- ערעור אוטומטי (סעיף 202 לחוק)
- צורתה של הודעת הערעור, תיקון ההודעה ותוכנה (סעיפים 203 עד 207 לחוק)
- אי-התייצבות בעל דין בערעור (סעיפים 208, 208א לחוק)
- פסלות שופט (סעיף 209 לחוק)
- סדר הטיעון בערעור (סעיף 210 לחוק)
- הגשת ראיות בערעור (סעיף 211 לחוק)
- מעורבות בית-משפט שלערעור בהסקת מסקנות שונות מאלה של בית-המשפט קמא (סעיף 212 לחוק)
- סמכויות בית-משפט של ערעור (סעיף 213 לחוק)
- החזרת המשפט לערכאה קודמת וראיות (סעיף 214 לחוק)
- דחיית הערעור אף לאחר קבלת טענה מטעם המערער (סעיף 215 לחוק)
- הרשעה בערעור בעבירה אחרת העולה מחומר הראיות (סעיף 216 לחוק)
- הגדלה או הקטנת העונש בערעור (סעיף 217 לחוק)
- הקראת פסק-הדין ונימוקיו (סעיפים 218 עד 220 לחוק)
- קביעת עבירות קנס (סעיף 221 לחוק)
- ברירת קנס (סעיף 222 לחוק)
- עבירת קנס נמשכת (סעיף 222א לחוק)
- תשלום הקנס (סעיף 223 לחוק)
- אי-תשלום הקנס (סעיף 224 לחוק)
- כתב אישום בעבירות קנס (סעיף 225 לחוק)
- מועדי המצאה בעבירות קנס (סעיף 225א לחוק)
- אי-תחולת חוק הנוער (סעיף 226 לחוק)
- תחולה (סעיף 227 לחוק)
- ברירת משפט (סעיף 228 לחוק)
- תשלום הקנס (סעיף 229 לחוק)
- ייעוד קנסות לרשות מקומית (סעיף 229א לחוק)
- הזמנה למשפט (סעיף 230 לחוק)
- עיכוב ההליכים - מהות ומועד (סעיף 231 לחוק)
- חידוש ההליכים (סעיף 232 לחוק)
- המשך ניהול משפט על-ידי שופט אחר (סעיפים 233 עד 235 לחוק)
- סמכות בית-המשפט ואב בית-דין (סעיף 235 לחוק)
- פטירה (סעיף 236 לחוק)
- המצאת מסמכים (סעיף 237 לחוק)
- ליקוי טכני בעריכת מסמך אינו פוגם בתוקפם של הליכים (סעיף 238 לחוק)
- סדרי דין בעבירות על-פי פקודת התעבורה (סעיפים 239 עד 240 לחוק)
- הסמכות לחקור או לנהל תביעה (סעיף 241 לחוק)
- הענקת הסמכות לפי חוק (סעיפים 242, 242א לחוק)
הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (סעיף 15א לחוק)
סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 קובע כדלקמן:"15א. הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (תיקונים: התשס"ו (מס' 3), התשס"ז (מס' 2))
(א) (1) סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על-כך התובע לבית-המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט;
(2) מסר התובע לבית-משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על-כך בית-המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
(ב) על-אף הוראות סעיף-קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף-קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על-כך התובע לבית-המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
(ג) מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
(ד) לעניין סעיף זה וסעיפים 15(א)(4) עד (6) ו- 15ב, "מאסר בפועל" - למעט כל אחד מאלה:
(1) מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין);
(2) מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין;
(3) מאסר על אי-מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין."
סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, נתווסף בתיקון מס' 49 משנת תשס"ו, שבו נקבע כי הוראותיו תיכנסנה לתוקף ביום 31.12.06, וכי הן לא יחולו על הליך פלילי שכתב האישום בו הוגש לפני המועד האמור {ראה גם חע"מ (פ"ת) 166-06 מדינת ישראל ו- מ. לתכנון ובניה יהוד נ' יהודה טרגן, תק-של 2009(1), 10690 (2009)}.
כך למשל, ב- ע"פ (יר') 4659/09 {יוחנן בן-דוד נ' מדינת ישראל, תק-מח 2009(3), 8803 (2009)} קבע בית-המשפט כי כתב האישום בתיק דנן, הוגש ביום 17.9.06, קרי - לפני מועד תחולת תיקון 49 לחוק, ולא נפל, איפוא, פגם בכך שהתביעה לא הודיעה מראש על כוונתה לעתור לעונש של מאסר, ובאי-מינוי סניגור למערער.
בטרם ניכנס לתכליתו של הסעיף, נציין כי הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי אינה רלבנטית כאשר עסקינן בנאשם שמיוצג - במהלך המשפט - על-ידי עורך-דין שכן, הרציונאל של הסעיף הוא למנוע מצב שבו ימצא עצמו נאשם בלתי-מיוצג עומד בפני עונש של מאסר {ראה לעניין זה רע"פ 1785/07 אלי קרייף נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
כלומר, כאשר הנאשם היה מיוצג לאורך כל הליכי הדיון בבית-המשפט, הטעם העיקרי למתן "הודעה מוקדמת" על-פי הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי - לא נדרש.
התכלית החקיקתית בהוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, הינה שלא להפתיע נאשם בשלב הטיעונים לעונש ולומר לו עכשיו עותרים לעונש של מאסר.
מכוח הוראתו של סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, על תובע המתעתד לבקש להשית על נאשם עונש של מאסר להודיע על-כך לבית-המשפט בהקדם, ובמצב זה "ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור".
תכליתה של החובה הקבועה בסעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי היא בראש וראשונה להבטיח את זכותו של נאשם לייצוג. תכלית זו נלמדת מן האיסור העקרוני הקבוע בסעיף 15ב לחוק סדר הדין הפלילי לפיו "לא יטיל בית-משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג", ומסעיף 15א(ג) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי "מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור" {רע"פ 8058/12 חוסין אבו לבן נ' מדינת ישראל, תק-על 2012(4), 4461 (2012)}.
על תכלית זו - להבטיח ייצוג - ניתן ללמוד גם מהצעת החוק לתיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46) (איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג), התשס"ו-2005, המציינת מפורשות כי "הצעת החוק... המתפרסת בזה, באה לקבוע כי בית-משפט לא יטיל עונש של מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג, אלא-אם-כן הודיע הנאשם שברצונו שלא להיות מיוצג על-ידי סניגור... סעיף 15 לחוק נותן ביטוי לחשיבותה של זכות הייצוג בהליכים פליליים כזכות יסודית ומרכזית אשר עליה עמד בית-המשפט העליון... התיקון המוצע בזה לחוק מבקש לתת ביטוי נוסף לחשיבותה של זכות הייצוג בהליכים פליליים מקום שבו קיימת אפשרות כי יוטל על נאשם עונש של מאסר בפועל, אם יורשע".
עינינו הרואות, כי המצב ממנו חשש המחוקק הוא מצב של העדר ייצוג, הפוגע באפשרות הנאשם להתגונן בפני האישומים שכנגדו, זאת כחלק אינהרנטי מן הזכות להליך הוגן.
הקמתה של הסניגוריה הציבורית בחוק הסניגוריה הציבורית, העלתה באופן מרשים את רף הייצוג.
נקודת המוצא היא שלא יוטל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג. לשם כך נקבעה חובתה של התביעה להודיע בהזדמנות הראשונה על כוונה לעתור לעונש מאסר.
כך מובטח הציווי הקבוע בסעיף 15ב לחוק סדר הדין הפלילי, שאחרת כאמור, ינוהל ההליך ללא ייצוג, מה שאינו ראוי, ובמישור המעשי גם יתברר לקראת סופו כי לא ניתן להטיל עונש מאסר בפועל.
עניינה של הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי הינו ב"הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל", ומיקומה הגיאומטרי בפרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי, העוסק ב"בעלי דין וייצוגם".
החובה המוטלת על המאשימה בעניין הודעה כאמור, בשלב מוקדם ככל הניתן של הליכי הדיון, מקורה בצורך שקבע המחוקק להעמיד סניגור לנאשם, שאינו מיוצג, נוכח חומרת העונש הצפוי לו.
על-פי לשון הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, אין מדובר בדרישה ודאית, ודי בכך אם "סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע", ואף אם לא נמסרה הודעה מעין זו בתחילת משפט, די בכך שסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו טעמים או נסיבות המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית-המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, ויודיע על-כך התובע לבית-המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
על-מנת שהתביעה תצא ידי חובתה, די בהצהרה כי יש בכוונתה לדרוש מאסר בנסיבות מסויימות {עפ"א (ב"ש) 51829-07-10 נתנאל ירון נ' מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, תק-מח 2010(4), 18075 (2010)}.
כך גם, התביעה תצא ידי חובתה, באם תציין בסופו של כתב האישום כי "קיימת אפשרות לפיה יתבקש בית-המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע בתיק זה" {ת"פ (יר') 22413-06-13 מדינת ישראל נ' מראד פיקה, תק-מח 2013(2), 18365 (2013)}.
לעומת-זאת, מששתקה המאשימה לאורך כל ההליך המשפטי בעניין זה, אין היא יכולה לשוב ולטעון במסגרת הטיעונים לעונש כי היא מבקשת להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל {חע"מ (פ"ת) 64-07 מדינת ישראל ו- מ.ל. ולבניה אלעד נ' יעקב מרקוביץ ואח', תק-של 2009(1), 10937 (2009)}.
במידה והתביעה אינה מודיעה בכתב האישום או בכל שלב אחר של המשפט כי ברצונה לבקש עונש מאסר כאמור בסעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי, תוכל האחרונה לעתור לעונש שאינו כולל רכיב של מאסר בפועל כגון: מאסר על תנאי, קנס ופיצוי {ת"פ (ת"א-יפו) 53941-11-10 מדינת ישראל נ' יעקב מזל טוב, תק-של 2012(4), 78741 (2012)}.
כאמור, המחוקק איפשר לבית-המשפט במקרים המתאימים לקבל הודעה מאוחרת לעניין הכוונה לעתור למאסר {ראה סעיף 15א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}.
אנו סבורים כי אין התביעה צריכה לעשות את החריג לכלל הקבוע בסעיף 15א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, והמדינה צריכה כשיגרה להודיע על כוונה לעתור למאסר בפועל בהקדם האפשרי.
לעניין זה, כאשר הנאשם מיוצג על-ידי עורך-דין וכאשר לסניגור יש את הכלים לבוא בדברים עם התביעה, יהיה תמוה אם עתירת התביעה למאסר בפועל תכה בנאשם כרעם ביום בהיר.

