botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

עד שנבצע ממנו לבוא לבית-המשפט (סעיף 110 לחוק)

סעיף 110 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 קובע כדלקמן:

"110. עד שנבצר ממנו לבוא לבית-המשפט
נוכח בית-המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית-המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר."

עיון בסעיף 110 לחוק סדר הדין הפלילי מלמד כי במצב שנבצר מעד להגיע לבית-המשפט, למשל, עקב מצב בריאותו, בית-המשפט יכול לגבות את עדותו במקום אחר {ת"פ (יר') 45506-10-12‏ ‏מדינת ישראל פרקליטות מחוז ירושלים נ' ראיד קרקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.

מי שאינו מסוגל להעיד הוא, על-כן, מי שניטלה ממנו, זמנית או דרך קבע, היכולת ליצור תקשורת בין-אישית עקב מגבלה פיסית או נפשית. אף כאן יש להבחין בין שני מקרים:

המקרה האחד, כשעל-אף המגבלה יש בידי העד להתייצב בבית-המשפט (בין בכוחות עצמו ובין בעזרת אחרים), ומשיתייצב יהא בידי בית-המשפט להתרשם ישירות ממנו ומתגובותיו, כפי שמתרשם הוא מכל עד אחר, בעל ליקוי זה או אחר.

המקרה האחר הוא, כשעקב חוסר המסוגלות של נותן האימרה להעיד אין תכלית כלשהי לנוכחותו בבית-המשפט, ומהבאתו לא יכולה לצמוח כל תועלת (כגון שהוא מחוסר הכרה). ברור שבמקרה כזה לא יורה בית-המשפט על הבאת האיש לפניו, וגם אם יובא על-ידי אחד הצדדים, כאילו לא הובא. שהרי לא ניתן לראות איש זה כמי ש"התייצב" לעדות, רק משום שהוא נוכח לפני בית-המשפט {ע"פ 254/88 מדינת ישראל נ' אליהו אלי לוי, פ''ד מד(4), 663, (1990)}.