botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

הודעות במסגרת תיק חקירה אחר

זכותה של ההגנה עומדת לה לעיין בחומר חקירה הנוגע לאישום, וזכותה לבקש זאת אם לא הוצג בפניה מלוא החומר. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי הנאשם רשאי לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת - הנוגע לאישום שבידי התובע.

המבחן להגדרת המונח "חומר חקירה" מבוסס על תכלית הסעיף והיא שמירה על זכותו של נאשם למשפט הוגן. המבחן הוא מבחן הנגיעה של החומר לאישום ובמסגרתו נדרש "יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו {בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3), 625, 632 (2000); בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ליאורה ברקו, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.08.2009)}.

מול זכותו של נאשם לניהול הליך הוגן, כאשר מדובר בחומר אשר הנוגע לצנעת הפרט, עומדת זכותם של עדים ומתלוננים להגנה על פרטיותם {ראו למשל בש"פ 3624/04 כריס סרפו נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

כמו-כן, עומד החשש מפני סיכולה של חקירה אחרת, ככל שהחומר המצוי במחלוקת נוגע אליה. והרי, כבר נפסק כי ככל שהזיקה בין חומר החקירה לבין הגנתו של הנאשם נמוכה, כך יש לתת משקל רב יותר למידת הפגיעה בזכויותיהם של אחרים וכן לאפשרות לפגיעה בכל אינטרס ציבורי חיוני אחר {ראו בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.9.2005)}.

בהתאם למבחנים אלה, נקבע ב- בש"פ 8051/11 {תאופיק ביאטרה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.11.2011)} כי על חלק מהודעותיו של העד לעבור לידי העוררים שכן הם רלוונטיים להגנתם. באשר ליתר חלקי ההודעות, נקבע כי הרלוונטיות שלהם מזערית וכי חשיפתם עשויה להביא לסיכול החקירה במסגרת התיק האחר. על-כן חלקים אלו נשארו חסויים בפני העוררים.

לעניין גיליון ההרשעות, נקבע כי אין מקום להורות על המצאה גורפת של פירוט כולל של רישומם הפלילי (אם קיים) של כלל העדים בתיק דנן, מבלי שהוכחה הרלוונטיות הספציפית של כל אחד מהם להגנתו של העורר.