botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

סדר הטיעון בערעור (סעיף 210 לחוק)

סעיף 210 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, קובע כדלקמן:

"210. סדר הטענות בערעור
(א) בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
(ב) באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית-המשפט על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית-המשפט את סדר הטענות ביניהם.
(ג) יכול בית-המשפט להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.
(ד) נתבקש בית-המשפט להחליט בעניין ענשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון."

בתי-המשפט נוהגים להורות על הגשתם של סיכומים בכתב גם בהליכים פליליים כבהליכים אזרחיים על-פי תקנה 160(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, והדבר מתקבל לרוב בברכה על-ידי הצדדים.

ברם, יש לזכור כי בחוק סדר הדין הפלילי והתקנות שהותקנו על-פיו לא נכללה הוראה ברוח תקנה 160(א) הנ"ל, ועל-כן, מקום שבעל דין עומד על זכותו לטעון או להשלים את טיעוניו על פה בפני ערכאת הערעור, יש לאפשר לו זאת.
הוראתו של סעיף 210(ד) לחוק ברורה היא ואינה טעונה פרשנות על-פיה, אם נתבקש בית-המשפט להחליט בעניין עונשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון {רע"פ 11632/04 רפי טאעון נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.

סעיף 210(ד) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי בבוא בית-משפט שלערעור להחליט בעניין העונש, רשאים הנאשם וסניגורו לנעול בדבריהם את הדיון.

אולם, גם אם לא הקפיד בית-משפט בקיום הוראה זו, לא בהכרח יקבע כי הדבר פוגע בהגנת מערער או שהיה כרוך בכך עיוות דין {רע"פ 10469/07 ‏סימה משריקי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.