ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- תחילה (סעיף 2 לחוק) - הוראות כלליות
- סדרי דין באין הוראות (סעיף 3 לחוק)
- אי-צירוף תביעה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד (סעיף 5 לחוק)
- סמכות מקומית (סעיף 6 לחוק)
- הסמכות העניינית בהליך פלילי (סעיפים 40, 51 לחוק בתי-המשפט)
- סמכות בצירוף אישומים או נאשמים (סעיף 7 לחוק)
- סמכות באין אחיזה בשום מקום (סעיף 8 לחוק)
- התיישנות עבירות (סעיף 9 לחוק)
- התיישנות עונשים (סעיף 10 לחוק)
- התובעים (סעיפים 11, 12 לחוק)
- העמדת סניגור וסייג לבחירת סניגור (סעיפים 13, 14 לחוק)
- מינוי סניגור מטעם בית-המשפט (סעיף 15 לחוק)
- הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (סעיף 15א לחוק)
- איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג (סעיף 15ב לחוק)
- תפקידי סניגור שמינהו בית-המשפט (סעיף 16 לחוק)
- הפסקת ייצוג של סניגור (סעיף 17 לחוק)
- חילוף סניגורים (סעיף 18 לחוק)
- הוצאות ההגנה (סעיף 19 לחוק)
- איסור קבלת שכר (סעיף 20 לחוק)
- התלונה (סעיף 58 לחוק)
- חקירת משטרה (סעיף 59 לחוק)
- החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (סעיף 59א לחוק)
- העברת חומר חקירה לפרקליט או תובע משטרתי, העברת החומר בעבירת פשע והמשך חקירה (סעיפים 60 עד 61 לחוק)
- העמדה לדין וסגירת תיק (סעיף 62 לחוק)
- סגירת תיק בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (סעיף 62א לחוק)
- הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין, ערר, מועד לערר, מתן החלטה בערר והודעה על החלטה בערר (סעיפים 63 עד 65ב לחוק)
- כתב אישום (סעיף 67 לחוק)
- סגירת תיק בהסדר (סעיפים 67א עד 67יב לחוק)
- קובלנה (סעיף 68 לחוק)
- קובלנה נגד עובד ציבור (סעיף 69 לחוק)
- דין קובלנה (סעיף 70 לחוק)
- התביעה בקובלנה (סעיף 71 לחוק)
- החלפת קובלנה בכתב אישום (סעיף 72 לחוק)
- חובת מינוי סניגור - שיקול-דעת בית-המשפט בדיון בקובלנה (סעיף 73 לחוק)
- תחולת סעיף 74 לחוק בדבר חובת העיון על הליכי קובלנה פלילית
- זכות העיון בהליכי קובלנה
- טענת הגנה מן הצדק כטענה מקדמית בהליכי קובלנה פלילית
- הגשת קובלנה פלילית נגד עובד עיריה איננה טעונה אישור היועמ"ש
- זכות העיון בחומר חקירה (סעפים 74 עד 81 לחוק)
- מהו "חומר חקירה"?
- עיון בתיק פסיכיאטרי והעתקים מהחלטת הביטוח הלאומי
- זכותו של עצור לעיין בחומר חסוי
- מידע בדבר עבר פלילי של עדי התביעה
- חומר חקירה הנוגע לבדיקה, הכולל נהלי עבודה, הנחיות פנימיות ופרוטוקולים שהנחו את המעבדה לזיהוי פלילי עת היא ערכה בדיקות רלוונטיות לחקירת המקרה
- סריקת חומר החקירה על-ידי התביעה או על-ידי הנאשם ומימונו (סעיפים 74, 75 לחוק)
- חומר חקירה החוסה תחת "חסיון" (סעיף 78 לחוק)
- ערר בזכות על החלטה של בית-הדין הצבאי
- עיון התכתבויות בין מדינות בבקשת הסגרה וחשיפת חומר הנוגע לבקשת הסגרה
- הודעות חקירה של רצח שטרם פוענח
- הודעות במסגרת תיק חקירה אחר
- האזנת סתר
- שאלת הרלבנטיות
- מזכרים פנימיים הנוגעים להליכי המעצר והחקירה, מסמכים שהוצגו לעיונו של שופט-מעצרים ותרשומות פנימיות
- זכות עיון למי שנחשד ואיננו נאשם - תיקי חקירה ומסמכים המתייחסים לצדדים שלישיים ואחרים
- עיון בעדויות מומחים של ההגנה (סעיפים 82 עד 84 לחוק)
- ניסוחו של כתב האישום (סעיף 85 לחוק)
- צירוף אישומים ונאשמים או הפרדתם (סעיפים 86 עד 88 לחוק)
- כתב אישום חדש בהפרדת המשפט (סעיף 89 לחוק)
- איחוד משפטים (סעיף 90 לחוק)
- תיקון כתב אישום בידי תובע ותיקון כתב אישום בידי בית-המשפט (סעיף 91, 92 לחוק)
- חזרה מאישום ותוצאות חזרה מאישום (סעיפים 93, 94 לחוק)
- התליית הליכים (סעיף 94א לחוק)
- הזמנה למשפט (סעיף 95 לחוק)
- תוכן ההזמנה (סעיף 96 לחוק)
- הודעה על דחיית מועד (סעיף97 לחוק)
- צורת ההזמנה (סעיף 98 לחוק)
- צו הבאה (סעיפים 99, 100 לחוק)
- מסירה עם מעצר (סעיף 101 לחוק)
- שחרור בערובה (סעיף 102 לחוק)
- הבאה לבית-המשפט (סעיף 103 לחוק)
- תפיסת נכסי נאשם שנמלט (סעיף 104 לחוק)
- הזמנת עד וצורת ההזמנה ותכנה (סעיפים 105 עד 107 לחוק)
- המצאת מסמכים ומוצגים (סעיף 108 לחוק)
- הזמנת עד על אתר (סעיף 109 לחוק)
- עד שנבצע ממנו לבוא לבית-המשפט (סעיף 110 לחוק)
- מומחה מטעם בית-המשפט (סעיף 111 לחוק)
- גביה מוקדמת של עדות (סעיפים 116, 117 לחוק)
- גביה מוקדמת של עדות של ילד ועדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות (סעיפים 117א, 117ב לחוק)
- נוכחות בעלי דין (סעיף 118 לחוק)
- סדרי גביית העדות (סעיף 119 לחוק)
- חתימת הפרוטוקול ותיעוד חזותי של עדות מוקדמת (סעיפים 120, 120א לחוק)
- העדות כראיה במשפט ועדות שנגבתה שלא בפני בעל דין (סעיפים 121, 122 לחוק)
- הודיה בכתב (סעיפים 123, 124 לחוק)
- כלל רציפות הדיון (סעיף 125 לחוק)
- נוכחות בעלי הדין (סעיפים 126 עד 133 לחוק)
- פרוטוקול הדיון ותרגום (סעיפים 134 עד 139 לחוק)
- תרגום (סעיפים 140 עד 142 לחוק)
- הקראה (סעיף 143 לחוק)
- דיון מקדמי (סעיף 143א לחוק)
- עובדות מוסכמות והסכמה על קבילות ראיות והצגת מסמכים (סעיף 144 לחוק)
- הסבר זכויות לנאשם (סעיף 145 לחוק)
- טענות פסלות (סעיפים 146 עד 148 לחוק)
- טענות מקדמיות (סעיפים 149 עד 151 לחוק)
- תשובת הנאשם לאישום (סעיף 152 לחוק)
- חזרה מהודיה (סעיף 153 לחוק)
- עובדה שהודה בה נאשם (סעיף 154 לחוק)
- פסק-דין של נאשם שהודה (סעיף 155 לחוק)
- התביעה - טענת "no case" (סעיפים 156 עד 158 לחוק)
- ההגנה, סיום פרשת הראיות וסיכומי הצדדים (סעיפים 159 עד 164 לחוק)
- ראיות נוספות מטעם התובע, סתירת ראיות נוספות, ראיות מטעם בית-המשפט וסתירת ראיות מטעם בית-המשפט
- סיכומים לעניין האשמה (סעיף 169 לחוק)
- נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין (סעיפים 170, 171 לחוק)
- חקירת העדים (סעיף 172 לחוק)
- אזהרת עד (סעיף 173 לחוק)
- סדר חקירת עדים (סעיפים 174 עד 181 לחוק)
- פסק-הדין (סעיפים 181א עד 189 לחוק)
- גזר הדין (סעיפים 190 עד 192א לחוק)
- פסק-הדין (סעיפים 193 עד 196 לחוק)
- הודעת ערעור - המועד - הארכת מועדים (סעיפים 201 עד 197 לחוק)
- ערעור אוטומטי (סעיף 202 לחוק)
- צורתה של הודעת הערעור, תיקון ההודעה ותוכנה (סעיפים 203 עד 207 לחוק)
- אי-התייצבות בעל דין בערעור (סעיפים 208, 208א לחוק)
- פסלות שופט (סעיף 209 לחוק)
- סדר הטיעון בערעור (סעיף 210 לחוק)
- הגשת ראיות בערעור (סעיף 211 לחוק)
- מעורבות בית-משפט שלערעור בהסקת מסקנות שונות מאלה של בית-המשפט קמא (סעיף 212 לחוק)
- סמכויות בית-משפט של ערעור (סעיף 213 לחוק)
- החזרת המשפט לערכאה קודמת וראיות (סעיף 214 לחוק)
- דחיית הערעור אף לאחר קבלת טענה מטעם המערער (סעיף 215 לחוק)
- הרשעה בערעור בעבירה אחרת העולה מחומר הראיות (סעיף 216 לחוק)
- הגדלה או הקטנת העונש בערעור (סעיף 217 לחוק)
- הקראת פסק-הדין ונימוקיו (סעיפים 218 עד 220 לחוק)
- קביעת עבירות קנס (סעיף 221 לחוק)
- ברירת קנס (סעיף 222 לחוק)
- עבירת קנס נמשכת (סעיף 222א לחוק)
- תשלום הקנס (סעיף 223 לחוק)
- אי-תשלום הקנס (סעיף 224 לחוק)
- כתב אישום בעבירות קנס (סעיף 225 לחוק)
- מועדי המצאה בעבירות קנס (סעיף 225א לחוק)
- אי-תחולת חוק הנוער (סעיף 226 לחוק)
- תחולה (סעיף 227 לחוק)
- ברירת משפט (סעיף 228 לחוק)
- תשלום הקנס (סעיף 229 לחוק)
- ייעוד קנסות לרשות מקומית (סעיף 229א לחוק)
- הזמנה למשפט (סעיף 230 לחוק)
- עיכוב ההליכים - מהות ומועד (סעיף 231 לחוק)
- חידוש ההליכים (סעיף 232 לחוק)
- המשך ניהול משפט על-ידי שופט אחר (סעיפים 233 עד 235 לחוק)
- סמכות בית-המשפט ואב בית-דין (סעיף 235 לחוק)
- פטירה (סעיף 236 לחוק)
- המצאת מסמכים (סעיף 237 לחוק)
- ליקוי טכני בעריכת מסמך אינו פוגם בתוקפם של הליכים (סעיף 238 לחוק)
- סדרי דין בעבירות על-פי פקודת התעבורה (סעיפים 239 עד 240 לחוק)
- הסמכות לחקור או לנהל תביעה (סעיף 241 לחוק)
- הענקת הסמכות לפי חוק (סעיפים 242, 242א לחוק)
סגירת תיק בהסדר (סעיפים 67א עד 67יב לחוק)
סעיפים 67א עד 67יב לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 קובעים כדלקמן:"67א. סגירת תיק בהסדר (תיקון התשע"ב (מס' 3))
(א) בסימן זה:
"תובע" - כל אחד מאלה:
(1) פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);
(2) תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה: תובע משטרתי);
(3) תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;
"תובע בכיר":
(1) בתיק המנוהל על-ידי פרקליט - היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
(2) בתיק המנוהל על-ידי תובע משטרתי - תובע משטרתי;
(3) בתיק המנוהל על-ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" - תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.
(ב) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על-אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה: הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
(ג) לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:
(1) עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;
(2) עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;
(3) עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
(ד) תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
(1) העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;
(2) אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה: חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
67ב. הוראות לעניין עריכת הסדר (תיקון התשע"ב (מס' 3))
(א) התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
(ב) לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר -
(1) יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה: טיוטת כתב אישום);
(2) יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בלא העמדתו לדין.
(ג) טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.
67ג. תנאי ההסדר (תיקון התשע"ב (מס' 3))
(א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
(1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם;
(2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;
(3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
(4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן - שלא תעלה על 18 חודשים;
(5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה.
(ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.
(ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא-אם-כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה.
67ד. עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר (תיקון התשע"ב (מס' 3))
בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
67ה. תוכן ההסדר (תיקון התשע"ב (מס' 3))
הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את -
(1) תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
(2) הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;
(3) התנאים שעל החשוד למלא;
(4) התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;
(5) הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.
67ו. עילת סגירת תיק בהסדר (תיקון התשע"ב (מס' 3))
(א) התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על-כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על-כך לחשוד.
(ב) הוראות סעיפים 63 ו- 64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.
67ז. סירוב להסדר או הפרת תנאיו (תיקון התשע"ב (מס' 3))
(א) לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
(ב) התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא-אם-כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
(ג) (1) נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;
(2) לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על-כך לחשוד.
(ד) הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחוייב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית-משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.
(ה) הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא- אם-כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.
(ו) הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.
67ח. פרסום בדבר הסדרים (תיקון התשע"ב (מס' 3))
הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול-הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
(1) דבר סגירת תיק בהסדר;
(2) מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;
(3) תנאי ההסדר.
67ט. הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר (תיקון התשע"ב (מס' 3))
תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט- 1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור.
67י. הנחיות לעניין תחולה (תיקון התשע"ב (מס' 3))
רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.
67יא. שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית (תיקון התשע"ב (מס' 3))
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לבטחון הפנים - את התוספת השישית.
67יב. דיווח לכנסת (תיקון התשע"ב (מס' 3))
מדי שנה, ב- 1 במרס, ידווחו השר לבטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:
(1) מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
(2) מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה."

