botox
הספריה המשפטית
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות

הפרקים שבספר:

תחולה (סעיף 227 לחוק)

סעיף 227 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 קובע כדלקמן:

"227. תחולה (תיקונים: התשמ"ז (מס' 2), התשנ"ה (מס' 2))
הסמכות לפי סעיף 221(א) לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות פרק ז' יחולו על עבירות כאלה."

לנוכח העובדה שעל-פי סעיף 265 לפקודת העיריות נמסרה לשר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, הסמכות לקבוע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס, נראה כי ככל שהדבר נוגע לעבירות על הוראות בחוקי העזר לא חלה מלכתחילה הוראת סעיף 221 המסמיכה את שר המשפטים לקבוע עבירה כעבירת קנס וסמכות זו היתה ונותרה סמכותו של שר הפנים, מתוקף סעיף 265 לפקודת העיריות, כאמור בסעיף 227 לחוק סדר הדין הפלילי.

משנשללה סמכותו של שר המשפטים על-פי סעיף 221(א), לקבוע כעבירת קנס, עבירה על חוקי העזר, ספק רב אם ניתן כלל להחיל בעניין עבירות ממין זה, אף לאחר כניסתו לתוקף של סעיף 221, את הדרישה הקבועה בסעיף 221(ד) לעניין קבלת אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ונראה לי כי את הוראת הסיפא של סעיף 227 לחוק סדר הדין הפלילי אין לפרש באופן המחיל דרישה זו במנותק מהוראת סעיף 221(א) לאותו חוק, הכרוכה ושלובה בה, כהליך אחד ושלם של חקיקת-משנה.

במילים אחרות, נראה כי מקום שבו נקבעת עבירה כעבירת קנס שלא על-ידי שר המשפטים על-פי סעיף 221(א), אלא מתוקף חוק מסמיך אחר, כמו פקודת העיריות במקרה שלפנינו, אין מקום "להטליא" להוראה אחרת זו את הדרישה הקבועה בסעיף 221(ד) בדבר הצורך באישור ועדת חוקה חוק ומשפט שכן, דרישה זו הינה חלק מובנה ובלתי-נפרד מהוראת ההסמכה שבסעיף 221(א) לחוק, ואילו הוראות ההסמכה הקבועות בחוק אחר יש לראותן כהוראות שלמות וממצות העומדות בפני עצמן.

דברים אלה נאמרים, כאמור, במאמר מוסגר ולמעלה מן הדרוש שכן די בנימוק בדבר אי התחולה הרטרואקטיבי של הוראת סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, על-מנת לשמוט, מלכתחילה, את הבסיס מתחת הטענה בדבר אי-החוקיות, כביכול, של הטלת קנסות החניה מתוקף חוק העזר לחניה {ת"א (ת"א) 3071/00 ברק דון נ' עיריית נתניה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2001)}.