הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין, ערר, מועד לערר, מתן החלטה בערר והודעה על החלטה בערר (סעיפים 63 עד 65ב לחוק)

סעיפים 63 עד 65ב לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 קובעים כדלקמן:
"63. הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין
על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה.

64. ערר (תיקונים: התשס"א (מס' 5א), התשס"ד (מס' 2), (מס' 3), התש"ע (מס' 2))
(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט עניין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על-ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על-ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
(3) על החלטה שניתנה על-ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר עניין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף-קטן (א)(3) למעט לעניין החלטה שניתנה על-ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לעניין החלטה שניתנה על-ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף-קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף-קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

65. מועד הערר (תיקון: התשס"א (מס' 5א)), התשס"ח)
הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי העניין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.
65א. מתן החלטה בערר (תיקונים: התשס"א, התשס"א (מס' 5), התשס"ח)
החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על-ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לעניין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לעניין זה, "עבירת מין או אלימות" - כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.
65ב. הודעה על החלטה בערר (תיקון התשס"ח (מס' 5א))
(א) (1) בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא-אם-כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך;
(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט), וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
(ב) התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן."
במקרה של החלטה שלא להעמיד לדין אין התובע נדרש לבירור עמדתו.

הבסיס לקביעה זו יכול לנבוע ממספר גורמים:

ראשית, מן הצורך לצמצם את תחולת החוק וכך את עלויות יישומו.

אפשר, כי הוא משקף את ההבדל בעוצמת האינטרס, העומד למתלונן שעה שהנילון הוא אך בחזקת חשוד, לבין עניינו מקום בו מצוי הלה במעמד נאשם.

ואפשר, כי יסודו בטעם הפשוט, שהדין מקצה מסלול נפרד להשגה על החלטה מעין זו, סעיפים 63 ו- 64 לחוק סדר הדין הפלילי.

בקובעו הוראות אלו, אימץ המחוקק מנגנון של השגה לאחר מעשה, תחת הכרה בזכות הטיעון של מתלונן מבעוד מועד. הדרך שנבחרה, דרך הערר, אוצרת כוח בלתי-מבוטל, באשר אין היא מגבילה עצמה לסוג מסויים של עבירות (שלא כמו חלק מהוראותיו של חוק זכויות נפגעי עבירה), ומאפשרת למתלונן להביא השגותיו בפני גורם בכיר מזה שקיבל את ההחלטה המקורית.

חולשת הערר היא ביסוד הדיעבד שבו, שכן על-פי-רוב קשה יותר לשנות החלטה לאחר שנתקבלה; ובפרק הזמן הממושך - מספר חודשים - הקצוב להכרעה בו.

הכלל הוא, כי זכות הטיעון ה"טבעית" משתרעת עד למקום בו בחר המחוקק להגבילה {יצחק זמיר הסמכות המנהלית, כרך ב' (1996), 796}.

על כוונת המחוקק מלמד הפירוש שניתן לחוק, על רקע תכליתו. יש ופירושו של החוק יוביל למסקנה הבלתי-נמנעת כי ההסדר הקבוע בחוק הוא הסדר מלא ושלם, שנועד להחליף את כללי הצדק הטבעי מבית מדרשו של בית-משפט זה {בג"צ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה, פ"ד לד(2), 566, 574 (1980)}.

בנוסף, זכות הטיעון אינה מוחלטת, והיא יכולה לסגת מפני אינטרסים מתחרים, דוגמת יעילותה של הרשות המינהלית {זמיר לעיל, שם, 804}.

חוק סדר הדין הפלילי מגלה דעתו כי את השגותיו על סגירת התיק יוכל מתלונן להביא בפניה של הרשות רק פעם אחת - בערר על החלטה שנתקבלה. יש להניח שלוּ הוכרה גם הזכות לעשות כן מבעוד מועד, היה הדבר מטיל על גורמי התביעה עול שקשה לשאת בו.

עמדה דומה ניתן למצוא גם בחוק זכויות נפגעי עבירה.

מותר גם לתהות מה צורך היה מלכתחילה בחקיקת אותן הוראות בו, העוסקות בזכות הטיעון, אם ממילא עמדה זכות זו למתלוננים מכוחו של הדין הכללי. מכל מקום, הדרך לשינוי עוברת במסדרונות החקיקה.

המונח נפגעי עבירה נושא עמו קושי, שהרי קודם שהוכח כי יש ממש בתלונה שהוגשה ועבירה אכן בוצעה, אין הנפגע אלא נפגע-לכאורה.

אין כל ספק, כי החוק מכנס תחת כנפיו גם מתלוננים בעבירות שטרם הוכח ביצוען, והזכויות הקבועות בו חלות על אלה מן העת בו מסרו תלונתם ועד שתם הטיפול בעניינם, אם בסגירת התיק, אם במתן פסק-דין, ואם בקביעה כי העבירות אינן בנות אישום בשל התיישנות.

לפי סעיף 8 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, נפגע עבירה זכאי להיות מעודכנות בשלבי ההליך עד לשלב בו הסתיים הטיפול כדלקמן:

"8. זכות לקבלת מידע על הליך פלילי
(א) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים.
(ב) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף-קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול-דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את דרכי קבלת המידע ותוכנו.
(ג) נוסף על הוראות סעיף-קטן (ב):
(1) נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השניה יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה תוספת;..."

בנוסף, ניתן לערור על ההחלטה לסגור את התיק, על-פי הוראותיו של חוק סדר הדין הפלילי.

ההלכה הפסוקה התייחסה במספר מקרים להוראת סעיף 64 לחוק, וקבעה כי ככלל, אין מקום לקבל עתירה בה מתבקש סעד ביחס להחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית - כאשר העותר לא מיצה את הסעד החלופי המוקנה לעותר בסעיף 64 לחסד"פ.

כלומר, נקבע כי על העותר למצות את הסעד החלופי, ולפנות בערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את תיק החקירה {בג"צ 9843/07 בניימין צוייג נ' שר הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

החלטת המשנה-לפרקליט המדינה היא "החלטת תובע" בהתאם לסעיף 61.

סעיף 64 לחוק הקנה לעותרת את הזכות לערור על אותה החלטה בפני היועמ"ש במועדים הקבועים לכך בסעיף 65 לחוק. לכן, על העותר להביא לידיעת בית-המשפט אם פנה בערר כאמור, ומה החלטה נתקבלה בו. כלומר, ראשית יש לפנות לסעד החלופי.

כאמור, סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי העניין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי. נעיר כי בעל הסמכות רשאי להחליט בערר כאמור כאמור בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי להאריך את המועד להגשת הערר {ראה סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי}.

החלטה בערר לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי, תינתן ותימסר למתלונן על-ידי בעל הסמכות להחליט בערר. החלטה כאמור לעניין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר {ראה סעיף 65א לחוק סדר הדין הפלילי}.
בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא-אם-כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך {ראה סעיף 65ב(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי}.

נעיר כי הוראות סעיף 65ב(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט) לחוק סדר הדין הפלילי וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש {ראה סעיף 65ב(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי}.

כאשר התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בערבות הגשת ערר לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה {ראה סעיף 65ב(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הודעה על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין, ערר, מועד לערר, מתן החלטה בערר והודעה על החלטה בערר (סעיפים 63 עד 65ב לחוק)