תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה (סעיף 18א לחוק)

1. הדין
סעיף 18א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כדלקמן:

"18א. תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון התשמ"ה)
התיישנה הזכות לפיצוי הלנת שכר, לפיצוי הלנת קיצבה או לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים, לפי סעיפים 17א ו- 20(ד), או ביטל בית-דין אזורי פיצוי הלנת שכר, פיצוי הלנת קיצבה או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לפי סעיפים 18 ו- 20(ד), יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על אף האמור בסעיף 6 לאותו חוק."

2. כללי
ב- ע"ע (ארצי) 1454/01 {אבו-דרהם משה נ' מבטחים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.02)} בית-הדין הארצי קבע כי על-פי סעיף 18א לחוק הגנת השכר יחול במקרה זה חוק פסיקת ריבית, אשר קובע כי תקופת הריבית תהיה בפסיקה על-פי סעיף 2 לחוק פסיקת ריבית מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה שהחליטה עליו הרשות השיפוטית, עד למועד הפרעון.

כתוצאה מקביעת הזכות למפרע, נולדה הזכות להפרשי הצמדה וגם לריבית למפרע, אלא שלפי חוק פסיקת ריבית יש לבית-הדין שיקול-דעת לקבוע את תקופת הריבית וגם את שיעורם של הפרשי הצמדה והריבית לפי סעיפים 3א(א) ו- 5(א) לחוק פסיקת ריבית.

בית-המשפט העליון התייחס לשאלת פסיקת ריבית בנוסף לפסיקת הפרשי הצמדה בהרחבה ב-ע"א 741/79 {כלנית השרון השקעות לבניין בע"מ נ' הורוביץ ואח', פ"ד לה(3), 533, 544 (1981)} כאשר קבע כי השבה ריאלית בתנאי אינפלאציה שומרת על ערכו של מה ששולם.

במקרה הנדון, בית-הדין הארצי קבע כי אין בו עניין בריבית כפיצוי על עיכוב שלא כדין, שהרי המוכר החזיק בכסף כדין. עניין לנו כאן בריבית כמודד להערכת ההתעשרות שלא כדין.

הקו המנחה הוא שבהעדר נסיבות מיוחדות לא תימנע רשות שיפוטית לפסוק ריבית בנוסף להפרשי ההצמדה.

ב- ע"ע 200014/97 {מינץ בלהה נ' רשת תורה ומלאכה, תק-אר 2002(1), 338 (2002)} בית-הדין הארצי קבע כי ביטול פיצויי הלנה לפי סעיף 18א, כפי שנעשה במקרה זה, מחייב פסיקה של לא פחות מהפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

עוד הוסיף בית-הדין כי לא יעלה על הדעת, שמי שהולן שכרו, יקבל פיצוי על הלנת שכר זו בשיעור מופחת מהפיצוי הרגיל והמקובל הנפסק לגבי עיכוב בתשלום חוב כספי רגיל, שהוא פסיקת ריבית והפרשי הצמדה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

3. התיישנות תביעה לפיצוי הלנה וחיוב בריבית והפרשי הצמדה
ב- ע"ע 200017/96 {שמואל בלומנטל נ' מדינת ישראל, תק-אר 2000(2), 69(2000)} בית-הדין הארצי קבע כי סעיף 18א לחוק הגנת השכר בא להבטיח, כי במקרה שהשכר הולן אך פיצוי ההלנה התיישן, יפוצה העובד על האיחור בתשלום השכר על-ידי פסיקת הפרשי ריבית והצמדה.

סעיף 18א לחוק הגנת השכר מדבר על פסיקת ריבית והצמדה במקרים של התיישנות הזכות לפיצוי הלנה או ביטול פיצוי הלנה, ואינו מתנה פסיקת ריבית והצמדה למקרים שהמעסיק לא שילם את הקרן.

4. פסיקת רבית והפרשי הצמדה - המדינה והעיריה
ב- ע"ע (ארצי) 1242/04 {עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.07.05)} נדונה סוגיית פסיקת ריבית והפרשי הצמדה, כאשר במקרה הנדון לשיטתה של המדינה, יש לבטל כליל את פיצוי ההלנה שנפסק לעובדים ולקבוע כי הם זכאים לתשלום הקרן בלבד.

נכונותו של מנכ"ל משרד הפנים כפי שבאה לידי ביטוי גם בדיונים לפנינו בהליך הראשון, לשלם לעובדים את שכרם בתוספת ריבית חריגה בשיעור 18% היתה טובה לשעתה.

נוכח חלוף הזמן והשתנות הנסיבות חזרה בה המדינה מהצעה זו, כאשר עיקר טעמיה של המדינה היו שמתקיימות במקרה זה הנסיבות המצדיקות הפחתת פיצוי ההלנה במסגרת סעיף 18 לחוק הגנת השכר עד כדי ביטולם, ולאור מצבן הפיננסי של הרשויות, אשר כמוהו כהכרזה על פירוק או פשיטת רגל, יש להחיל עליהן את ה"הגנה" הניתנת בסעיף 19(א) לחוק למעביד שניתן לגביו צו פירוק.

חיוב הרשויות בתשלום פיצוי הלנה הוא בעל השלכות רוחב העלולות לפגוע באינטרס הציבור ובהמשך פעילותן של הרשויות המקומיות.

העיריה הצטרפה לטיעוני המדינה ולעמדתה וביקשה לאמצם, וזאת כאשר הוסיפה העיריה וטענה, כי בנסיבות שנוצרו, בהן היא "על סף פירוק" וחשבונה מצוי "תחת מטר של עיקולים ושעבודים" חזרה היא מהעמדה שהציגה בעתירתה לבג"ץ, לפיה ביקשה להפחית את פיצוי ההלנה ולהעמידו על 18% בלבד, כשיעור הריבית הבנקאית נוכח הסיכום העקרוני של תכנית ההבראה והתחייבותו של משרד הפנים.

זאת, אף לנוכח העובדה שהמדינה חזרה בה, כאמור, מן ההסכמה לתשלום פיצוי הלנה בכלל, קל וחומר בשיעור הריבית החריגה.

מנגד, נציגות העובדים ביקשה לדחות את עמדת המדינה והעיריה, בטענה שאינן מתיישבות עם הסכמתן המקורית כפי שמצאה ביטויה בעמדת העיריה ב- בג"ץ.

למצער, ביקשו העובדים להותיר על כנו את חיוב העיריה בתשלום פיצוי הלנה בשיעור של 25% בחישוב שנתי, כפי שפסק בית-דין זה בהליך הראשון.

עוד הוסיפו העובדים וטענו כי בהתנהלותה הכושלת תרמה העיריה לגירעון שנוצר ובנוסף המדינה נושאת באחריות ישירה למשבר ברשויות ומחובתה לאתר מקורות למימון תשלום פיצוי ההלנה.

תשלום השכר במועדו נועד להגן על כבודו של העובד, וזאת כאשר חוק הגנת השכר משקף את עמדת המחוקק, שבחר להעדיף את העובדים ביחס לנושים אחרים.

בית-הדין הארצי קבע כי סעיף 18א לחוק הגנת השכר מחיל מפורשות את הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, על המקרים בהם אין משולם פיצוי הלנה לרבות אלה בהם ביטל בית-דין אזורי פיצוי הלנת שכר.

בהתאם, אימץ בית-הדין לעבודה את הכלל שנקבע בפסיקתו של בית-המשפט העליון, לפיו חיוב בתשלום הפרשי הצמדה ורבית נועד לשמור על ערכו הריאלי של הכסף ולפצות את הניזוק באורח ממשי על הנזק שנגרם לו.

הגשמת האינטרס הציבורי מחייבת השתת פיצוי הלנה על העיריה ובמשנה תוקף. זאת, נוכח תכליתו של חוק הגנת השכר ומשנמצא כי הלנת שכר העובדים הינה מכת מדינה והיתה למכה מתמשכת בעיריית לוד עצמה.

עוד הוסיף בית-הדין הארצי, במצב דברים זה, כי היענות למבוקשן של המדינה והעיריה לביטול מוחלט של פיצוי הלנה, משמעותה מתן היתר להפרת חוק בוטה ומתמשכת ועצימת עיניים לנוכח נגע אותו ביקש המחוקק הישראלי לבער מקרבנו לפני חמישים שנה. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים עת מדובר ברשות ציבורית לאוֹרָה מכוונים דרכם אחרים, לרבות המעסיקים הפרטיים.

סיכומו-של-דבר, קבע בית-הדין הארצי כי הוא דוחה את עמדת המדינה, ולגבי עיריית לוד קיבל את ערעורה בית-הדין והצהיר כי על עיריית לוד לשלם בתוך 60 יום מיום הקביעה, לעובדים ששכרם הולן, התובעים בתובענה מושא ערעור זה, פיצוי הלנת שכר מופחת ששיעורו יהיה 25% שנתי (אפקטיבי) בלבד מהשכר המולן.

בית-הדין הארצי ציין כי שיעור פיצוי ההלנה כאמור יחול רק על אותו חלק מן השכר המולן שלא עלה על השכר הממוצע במשק.

כך ולשם הדוגמה בלבד, חישוב שנתי של פיצוי ההלנה ייעשה כך ששכר מולן של 1,000 ש"ח לשנה ישא פיצוי הלנה של 250 ש"ח לשנת ההלנה הראשונה, ופיצוי הלנה של 25% על סכום מצטבר של 1,250 ש"ח לשנה שלאחריה וכן הלאה.

יתרת השכר העולה על השכר הממוצע במשק תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ריבית והצמדה בלבד.

5. האם פוצתה התובעת כנדרש על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה?
ב- ש"ע (חי') 20143-07-11 {עוואטף יונס נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.01.12)} בית-הדין קבע כי הזכות להפרשי הצמדה וריבית כחוק פסיקת ריבית והצמדה עומדת בעינה.

סעיף 18א לחוק הגנת השכר קובע כי כאשר התיישנה הזכות לפיצוי הלנת שכר, לפיצוי הלנת קיצבה או לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים, לפי סעיפים 17א ו- 20(ד), או ביטל בית-דין אזורי פיצוי הלנת שכר, פיצוי הלנת קיצבה או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לפי סעיפים 18 ו- 20(ד), יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה על אף האמור בסעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

הנה-כי-כן, עלתה שאלת זכאותה של התובעת לקבל את הסכומים שהיתה זכאית להם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, כאשר התובעת תבעה בכתב תביעתה רכיב להפרשי ריבית והצמדה באופן מפורש.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי חישוב ההפרשים נעשה באופן ריאלי, לפי טבלת השכר האחרונה ערב ביצוע התשלום, כאשר הסכומים שולמו לתובעת לפי שווי הזכות לגמול חינוך מיוחד גבוה ביום בו שולמו, ולא בהתאם לתעריף במועד בו קמה הזכות.

בית-הדין קבע כי כדי לקבוע את זכותה של התובעת להפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, יש לדון בשאלה האם הזכות נולדה בכל אחד מהמועדים שלגביהם שולם ההפרש שבין גמול חינוך מיוחד גבוה לבין גמול חינוך מיוחד נמוך, או שמא היא נולדה במועד אחר מתוקף החלטה כלשהי.

עוד ציין בית-הדין כי ככל שמדובר בזכות מכוח חוק פסיקת ריבית והצמדה, תוכל התובעת להמציא כל מסמך להוכחת טענותיה.

אשר-על-כן, בשלב זה, ביקש בית-הדין מהצדדים להוסיף פרטים נוספים ומלאים כדי לאפשר הכרעה בשאלה האם פוצתה התובעת כנדרש על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
בית-הדין קבע כי על התובעת להוסיף לתביעתה פרטים נוספים לגבי הסכום הנומינאלי שהגיע לה ובאיזה מועד, לעומת הסכום שקיבלה הלכה למעשה.

בית-הדין סיכם את פסיקתו וקבע כי לאחר שתגיש התובעת תביעה מכומתת, תדרש הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן ובו פרטים נוספים, כך שיפורטו הסכומים שהגיעו לתובעת בכל מועד ומועד, והסכום ששולם הלכה למעשה וזאת כדי להכריע בשאלה האם פוצתה התובעת כנדרש על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

6. האם יש לפסוק לתובעת סעד של הפרשי ריבית והצמדה כאשר לא טענה לכך ול באופן חלופי?
ע"ב (נצ') 1817/02 {תמר כוכב נ' אמיטק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.12.04)} בית-הדין פסק כי סעיף 18א לחוק הגנת השכר קובע כי אם התיישנה הזכות לפיצויי הלנת שכר, יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, כאשר במצב פני הדברים אין להדרש להכרעה לפי סעיף 18א, הדן בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, מאחר והתובעת לא ביקשה סעד של הפרשי הצמדה וריבית, ולו באופן חילופי.

7. האם יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה אם התיישנה הזכות לפיצויי הלנת שכר?
ב- ע"ב (נצ') 1817/02 {תמר כוכב נ' אמיטק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.12.04)} בית-הדין קבע כי סעיף 18א לחוק הגנת השכר מבהיר כי אם התיישנה הזכות לפיצויי הלנת שכר, יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה.

בית-הדין הוסיף בקביעתו כי הוא לא נדרש להכרעה לפי סעיף 18א לחוק הגנת השכר, שלא הוזכר בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, הדן בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, מאחר והתובעת לא ביקשה סעד של הפרשי הצמדה וריבית, ולו באופן חילופי.

8. מהו הדין מבחינת פסיקת ריבית והצמדה לעניין פיצויי הלנת שכר במקרה שיש התיישנות, והאם לעובד ששכרו הולן שמורה הזכות המלאה לתבוע פיצויי הלנה, גם אם השכר המולן שולם בעקבות הסכם בין הצדדים?
ב- ע"ב (ת"א) 601468/98 {יוסף אברהם נ' הממונה על תשלום הגימלאות בצה"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.04.03)} בית-הדין קבע בהתאם להוראות סעיף 18א לחוק הגנת השכר, כי במקרה שמתקיימת התיישנות, יקבל העובד פיצוי, לא על-פי ההוראות המיוחדות של חוק הגנת השכר, אלא על-פי הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, ועל אף האמור בסעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

לפיכך, בהליך לתשלום פיצוי הלנה על-פי חוק הגנת השכר, ההתיישנות אינה מקיימת את התובענה, ובמקרה זה ההתיישנות אינה משפיעה על הזכאות אלא על גובה הפיצוי.

בהליך על-פי חוק הגנת השכר, טענת התיישנות אינה כלל טענה מקדמית ועל כן גם מסיבה זאת בית-הדין דחה את טענת הנתבע.

סעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה קובע, שלא יינתנו ריבית והצמדה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, אם הסכום שלגביו מבקש התובע ריבית והצמדה שולם עקב הסכם בין הצדדים או על-פי חיקוק אחר.

אך בד-בבד, כאשר סעיף 18א לחוק הגנת השכר בא לאפשר תשלום פיצוי הלנה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, הוא קובע שהדבר ייעשה על אף האמור בסעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

המחוקק קבע מפורשות שלעובד ששכרו הולן שמורה הזכות המלאה לתבוע פיצוי הלנה, גם אם השכר המולן שולם בעקבות הסכם בין הצדדים, וזה מקרה התובע, שקיבל זכויותיו בעקבות הסכם, שהושג לאחר משא ומתן בין הצדדים.

בית-הדין סיכם וקבע כי על-פי ההלכה הפסוקה, הזכאות להפרשי הצמדה וריבית מכוח סעיף 18א לחוק הגנת השכר קיימת גם מקום שקרן החוב שולמה באיחור, אולם הזכאות לפיצויי הלנה התיישנה (ע"ע 200017/96 שמואל בלומנטל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.05.00)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה (סעיף 18א לחוק)