botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 - הגדרות (סעיף 1 לחוק)

סעיף 1 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 קובע כדלקמן:

"1. הגדרות
בחוק זה:
"חוק פיצויי פיטורים" - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;
"עובד במשכורת", "עובד בשכר" - כהגדרתם בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים;
"שכר רגיל" - שכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים."

בעת ויתור על הודעה מוקדמת בפיטורים, חייב המעסיק לשלם לעובד את "שכרו הרגיל", הוא "שכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים" {סעיפים 1 ו- 6(ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (ייקרא להלן: "חוק הודעה מוקדמת")}. לפיכך, ככל שמבקש התובע את תשלום הזכויות הנלוות והזכויות הסוציאליות במסגרת ההודעה המוקדמת, עליו להצביע על מקור אחר, הסכמי או מנהגי, לזכאות לתשלומם {תע"א (ת"א) 6930-08 אורי ערד נ' Comverse LTD ואח', תק-עב 2013(1), 550 (2013)}.

סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת משתמש במונח "שכר רגיל". מונח זה מוגדר בסעיף 1 לחוק הודעה מוקדמת כשכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים, לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 {ייקרא להלן: "חוק פיצויי פיטורים"}. מכוחו של סעיף 13 הנ"ל הותקנו תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים וההתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 {ייקרא להלן: "תקנות פיצויי פיטורים"}.
תקנה 2 רישא לתקנות אלו קובעת, כי השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על-פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד.

בהתאם לתקנה 4 לתקנות פיצויי פיטורים, כפי שהתפרשה בפסיקה, כאשר היקף עבודתו של העובד משתנה, ויחד עימו השכר, חישוב הפיצויים לפי השכר האחרון לא ישקף נכונה את שכרו של העובד במהלך תקופת העבודה. במקרה כזה, יש לחשב את הפיצויים לפי שכרו הממוצע של העובד, ב- 12 החודשים שקדמו לפיטורים, ומבלי לקחת בחשבון את התקופה שבה העובד לא עבד בשל התאונה שעבר {תע"א (נצ') 3425-09 מוחמד חוסנייה נ' נגר בכפר בע"מ, תק-עב 2011(3), 4773 (2011); דב"ע (ארצי) נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות 1989 בע''מ - שולמית פרץ, פד"ע ל 364, 370-372 (1997)}.

ב- ס"ע (חי') 10329-11-08 {יובל לוי נ' שורשים המדרשה ללימודי יהדות, תק-עב 2011(3), 4320 (2011)} נקבע, כי התובע זכאי לפיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, בהיקף של חודש עבודה כמתחייב מהוראות חוק הודעה מוקדמת, בסכום "השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת {ראה: סעיף 7(א) לחוק הודעה מוקדמת}.

עוד קבע בית-הדין, כי משנקבע ששכרו של התובע לעניין חישוב פיצויי פיטורים עומד על 6,510 ש"ח, גם לעניין הודעה מוקדמת זכאי התובע לפיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, בסך של 6,510 ש"ח.

אי לכך, בית-הדין חייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, בסך של 6,510 ש"ח.

מקרה אחר, ב- ע"ב (חי') 1966/04 {יאסין סלים נ' ידידיה ובניו בע"מ, תק-עב 2007(3), 6619 (2007)} נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, באשר למועד בו הודע לתובע על פיטוריו וכפועל יוצא מכך נחלקו בשאלה, האם קיבל את מלוא ההודעה המוקדמת המגיעה לו מכוח הוראות חוק הודעה מוקדמת.

התובע טען, כי מכתב הפיטורים נמסר לו רק בתאריך 06.10.03 מועד המאוחר, ביותר מחודש, מהתאריך הנקוב במכתב עצמו, 28.08.03, כלומר, התאריך הנקוב במכתב מסולף. לטענתו, הנתבעת עשתה זאת באופן מכוון על-מנת להימנע מתשלום חלף הודעה מוקדמת. לעומתו הצהיר יאיר, מטעם הנתבעת, כי מכתב הפיטורים נמסר לתובע ביום הוצאתו.

התובע {יאסין} לא מסר פרטים כלשהם בדבר נסיבות הפסקת עבודתו, לבד מהאמירה הכללית, כי עבד עד יום 15.09.03 ופוטר "בפתאומיות וללא הודעה מוקדמת". הואיל והתאריך המוסכם של הפסקת העבודה, 15.09.03, מופיע באופן מפורש במכתב הפיטורים, ויאסין אינו מוסר תיאור אחר, כיצד למד על הפסקת עבודתו במועד זה, דווקא, קבע בית-הדין, כי אין זה סביר שהיה מפסיק את עבודתו במועד הנקוב ללא תיאום, שלא יכל לבוא מאוחר יותר, באוקטובר 2003. בלי גרסה עובדתית מצד יאסין מתקבלים דברי יאיר, על אף שהודה שאינו חתום על מכתב הפיטורים. בית-הדין קבע, כי המכתב נמסר ליאסין במועד הנקוב בו וממנו למד שיפסיק לעבוד ב- 15.09.03, מועד סיום יחסי העבודה, לכל הדעות.

עוד הוסיף בית-הדין, כי משך עבודתו של יאיר אצל הנתבעת חייב מתן הודעה מוקדמת של חודש ימים, בין אם נחשב כ"עובד במשכורת" ובין אם היה "עובד בשכר" {סעיפים 3(3) ו- 4(3) לחוק הודעה מוקדמת}. עם-זאת, גם לגרסת הנתבעת, המכתב נמסר ליאסין כמחצית החודש בלבד, לפני המועד שנקבע לפיטוריו. על-כן, לפי הוראות סעיף 7(א) לחוק הודעה מוקדמת, נקבע, כי על הנתבעת להשלים ליאסין חלף הודעה מוקדמת, בשיעור "שכרו הרגיל" בעד חצי חודש נוסף.

כמו-כן, הוסיף בית-הדין, כי בסעיף 1 לחוק הודעה מוקדמת מוגדר "שכר רגיל" בהפניה להוראות חוק פיצויי פיטורים. במקרה שלפנינו, השכר הרגיל בו מדובר הוא "שכר יסוד" בגובה שכר המינימום, לפי חוק שכר מינימום, במועד הפיטורים {3,335 ש"ח}. אשר-על-כן, קבע בית-הדין, כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,668 ש"ח, כחלף הודעה מוקדמת בעד עוד חצי חודש.