המערך הפנסיוני וחוק האכיפה

1. כללי
מטרת החוק להגברת האכיפה בשוק ההון באה להבטיח את ניהולם התקין של חברות הביטוח וקופות הגמל ושמירה על ה"חסכון הפנסיוני" של המבוטחים והחוסכים, כאשר במסגרת חוק זה שונו הסדרי האכיפה הקיימים בחוקי הפיקוח כפי שיפורט לעיל באמצעות נתונים ופסיקה באשר ליחס בין המערך הפניוני וחוקי האכיפה.

2. הסדרי הפנסיה
הסדרי הפנסיה במדינת ישראל מחולקים לשלוש קבוצות הסדרים המעוגנים במקורות כלהלן:

הראשונה, אלה המעוגנים בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), על-פיו משולמות קיצבאות שונות כגון קיבת זיקנה, שארים ועוד.

השניה, חסכון פנסיוני אישי אותו יוצר אדם על-פי רצונו החופשי ולפי בחירתו היכן וכיצד יבסס את החסכון הפנסיוני שלו.

השלישית, הסדרי פנסיה כלליים לעובדים שכירים ואשר עוגנו בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או בחוזים אישיים בין העובד למעביד.

יודגש כי החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה, בנוסף למטרה של הגברה וייעול של אכיפת דיני העבודה במשק, לא בא אלא גם להוסיף על הבטחת הזכויות הפנסיוניות לעובדים בצו ההרחבה.

במסגרת זו כלולה אף חובת הפרשות לפנסיה {חלק העובד וחלק המעביד} לעובדים מגיל 20 לאישה וגיל 21 לגבר.

בתוך כך, ובהתקיים התנאים הנדרשים בחוק להגברת האכיפה, רשאי מפקח עבודה בכיר - "הממונה" להטיל עיצום כספי בסך 75,000 שקלים על המעביד בגין הפרת הוראות צו ההרחבה לפנסיה, לרבות הפרת החובה להפריש לעובד, שגילו מגיל 20 לאישה ו- 21 לגבר, הפרשות לפנסיה {סעיף 3(3) וסעיף 7 בהתאמה, לחוק להגברת האכיפה}.

ב- בג"צ 4948/03 {משה אלחנתי נ' שר האוצר - מר בנימין נתניהו, תק-על 2008(2), 3474 (2008)} סקר בית-המשפט את סוגי הביטוח הפנסיוני והגיע לתובנה כי מיון של סוגי הביטוח הפנסיוני הקיימים בישראל מעלה, איפוא, שלוש קבוצות עיקריות של מבטחים פנסיונים {פרט למוסד לביטוח לאומי}:

(א) קרנות הפנסיה הותיקות שהעובדים המבוטחים בהן הצטרפו לתכניות הפנסיה שלהן מכוח הסכמים קיבוציים עד לסוף שנת 1994 ואשר נסגרו מפני חברים חדשים מאז שנת 1995 ואילך;

(ב) קרנות הפנסיה החדשות שהעובדים המבוטחים בהן הצטרפו לתכניות הפנסיה שלהן החל מיום 01.01.95, מכוח הסכמים קיבוציים או באופן עצמאי;

(ג) קופות גמל כהגדרתן בחוק הפיקוח - קופות גמל, המציעות תכניות פנסיה לעובדים ולעצמאיים.

קרנות הפנסיה הותיקות הנמנות עם הקבוצה הראשונה ככל שהינן גירעוניות, כפופות להוראות פרק ז'1 של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) בין היתר, המקיימת את תחולתו של התקנון האחיד על פעילותן החל מיום 01.10.03.

עוד יצויין כי ביום 03.03.08 התקבלו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות), המאפשרות למבוטחים {למעט אלה המבוטחים בקרנות הפנסיה הותיקות} להעביר כספים בין קופות גמל לקצבה או מקופת גמל הונית לקופת גמל לקצבה, ובכך נתאפשרה במידה רבה ובכפוף למגבלות שנקבעו בתקנות הנ"ל, פתיחתו של "שוק הפנסיה" לתחרות בין הגורמים השונים במשק המספקים ביטוח פנסיוני בישראל.

3. אופיו הביטוחי והסוציאלי של המוצר הפנסיוני באספקלריית הסמכות העניינית
עם פתיחתו של "שוק הפנסיה" לתחרות בין ספקי ביטוח פנסיוני התרחב מערך הביטוח הפנסיוני בישראל, וחלק ניכר מן העובדים השכירים נכלל בין העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות, בקרנות הפנסיה החדשות, ובהסדרים וולונטריים מסחריים אחרים, הכוללים קופות גמל {ע"ע 629/97 אליאב ואח' נ' קרן מקפת, מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע לו 721 (2002)}.

הסדרים אלה שהם בעלי אופי ביטוחי במהותם, מושתתים על עקרונות הביטחון הסוציאלי ומטרתם להבטיח שרמת החיים של האדם שפרש מהעבודה לא תהיה נמוכה מרמת חייו בעת שעדיין היה במעגל העבודה {רות בן ישראל, ביטחון סוציאלי, כרך ג', 1147-1144}.

בכך שונים הסדרי הביטוח הפנסיוני, מן ההסדרים הסטטוטוריים לתשלום קצבאות זקנה ושאירים {חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)} שהן בבחינת רשת מגן ממלכתית ושיורית להבטחת אמצעי קיום מינימאליים בלבד.

ביטוי לאופיים הביטוחי של ההסדרים הפנסיוניים, לרבות קרנות הפנסיה וקופות הגמל המסחריות, נמצא, בדמי הגמולים הנגבים מן המבוטחים, שהם תלויי שכר בעיקרם, ובמיהותו של ספק הביטחון הסוציאלי, שאינו הריבון כי אם שוק הביטוח.
אשר-על-כן, ההגנה על הזכויות הפנסיוניות מותנית בע"מידת המבוטח בתנאי ההסדר הפנסיוני, והיא לא אוניברסאלית ואחידה בהיקפה, כפי שנהוג בקצבאות אשר משתלמות על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

עם-זאת, ביסוד ההיבט הביטוחי של ההסדרים הפנסיונים למיניהם, עומדת ההגנה הסוציאלית על העובד ברובד התעסוקתי, ומטרתה להבטיח תשלומי פנסיה לעובד כחלופה לשכר, בזיקה לתנאי העבודה עובר לפרישתו.

תכלית סוציאלית זו, משותפת לכלל הסדרי הביטוח הפנסיוני, למרות השוני בין סוגי המוצר הפנסיוני וזכויות המבוטחים במסגרתם {על השוני בין ההסדרים הפנסיוניים ראה גם בג"צ 4948/03, 2911/05 משה אלחנתי נ' שר האוצר מר בנימין נתניהו, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.06.08)}.

ב- בג"צ 2010/90, בשג"צ 5292/90 {התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1), 405 (1990)} הטעים בית-המשפט בפסיקתו כי החלק השווה שבין ביטוח מינהלים בחברות הביטוח לבין הביטוח בקרנות הפנסיה הוא בכך, שבשני המקרים מדובר בחיסכון, הנעשה על-ידי מעביד לטובת עובדו, חיסכון הבא לתת מענה למקרי מוות, נכות ופרישה מעבודה.

על תכליתו של המערך הפנסיוני בישראל עמד הנשיא אדלר בעניין אליאב תוך שהטעים כי תכלית המערך הפנסיוני בישראל היא להבטיח לכל תושב ובכלל זה לכל עובד ושאריו מקור הכנסה לעת פרישה, וזאת עקב גיל, נכות או פטירה אשר ישמור על רמת הכנסתם {ע"ע 1407/01 אורי פידלמן - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.10.04)}. הוסיף הנשיא וציין כי תכלית זו היא היסוד המרכזי במסגרת מערך הזכויות החברתיות של תושבי ישראל.

כללם של דברים, אופיים הביטוחי של ההסדרים הפנסיוניים, אינו גורע מסמכותו העניינית של בית-הדין לעבודה לדון בתובענות שעילתן ביחסים הנובעים מאותם הסדרים, לאור תכליתם ומטרתם, אשר ביטוי לה נמצא בסעיף 24(א)(3) לחוק {ע"ע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר אינטרנט נבו (17.09.09)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

המערך הפנסיוני וחוק האכיפה