botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

סמכויות מפקח עבודה (סעיף 27 לחוק)

1.הדין
סעיף 27 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 קובע כדלקמן:

"27. סמכויות מפקח עבודה
(א) סמכויותיו של מפקח עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי עובד בו עובד, הן כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 4(1) לפקודת מחלקת העבודה, 1943.
(ב) מפקח עבודה רשאי לחקור, בכל עניין הנוגע לחוק זה, כל אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח העבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף-קטן (א); אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה פלילית.
מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.
(ג) דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף-קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו- 4 לאותה פקודה חלים עליו."

2. האם הפריעו הנאשמים למפקח העבודה להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף 27 לחוק חופשה שנתית?
ב- ע"ב (ת) 800003/94 {מדינת ישראל נ' דיור לעולה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.09.99)} נדונה השאלה האם הפריעו הנאשמים למפקח העבודה להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף 27 לחוק חופשה שנתית.

במקרה הנדון ביקרה המהנדסת, מפקחת עבודה בכירה ממשרד העבודה והרווחה, אצל הנאשמים כאשר היא הציגה את עצמה בפני נאשם מספר 2 וביקשה ממנו להציג בפניה פנקס חופשה שבו נרשמו פרטים על חופשה שנתית שמגיעה לעובד מסויים.

הנאשם מספר 2 לא הציג בפני המפקחת את פנקס החופשה שהוא חייב לנהל לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, ואיים עליה שהוגשה תלונה נגדה וחבל על הזמן ובכך הפריע לה למלא את תפקידה לפי חוק חופשה שנתית.

הנאשמים הואשמו בכתב האישום בהפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו, המהווה עבירה על הסעיפים 3(5) ו- 36(א)(1)(ה) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, ועבירה על הסעיפים 27 ו- 28 לחוק חופשה שנתית, הנאשמים כפרו בעובדות.

הנאשמת מספר 1 טענה כי המפקחת באה לבדוק את נושא תשלום דמי החופשה לאותו עובד, ונאמר לה שהנושא נדון בערכאות וכל החומר הקשור אליו נמצא אצל עורכת-הדין אשר מטפלת בתביעה, כאשר בנוגע לאי ניהול פנקס חופשות, טענה הנאשמת מספר 1 כי תלוש השכר מהווה פנקס חופשה ומבטא בכל רגע נתון את מצב החופשה של העובד.

הנאשם מספר 2 טען שמעולם לא היה מנהל בחברה אלא שכיר בלבד, ופעל על-פי הוראות שקיבל ממנהלי החברה, כאשר לדבריו לא הפריע למפקחת למלא את תפקידה, וגם אינו אחראי לניהול פנקס חופשה על-ידי הנאשמת מספר 1, החברה.

בית-הדין קבע באשר לאשמה של הפרעה למפקח בשימוש בסמכויותיו, כי רמת ההוכחה הנדרשת מהמאשימה היא רמת הוכחה במשפט הפלילי, ועל המאשימה להוכיח כי אכן בוצעו יסודות העבירה.

לאחר בחינת העובדות בית-הדין קבע כי לא הוכח שנעשתה פעולה מכוונת כלשהי שנועדה להעלים את המסמכים מידיעת המפקחת או למנוע ממנה לעיין בהם.
בסופו-של-דבר, בית-הדין זיכה את הנאשמים מכל האישומים המופיעים בכתב האישום.