botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

העדר נציג ציבור (סעיף 22 לחוק)

1. הדין
סעיף 22 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"22. העדר נציג ציבור (תיקון התשמ"ה (מס' 2))
(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא רשאי בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
(ב) נשאר המותב מספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית-הדין".

2. כללי
בהתאם לסעיף 18(א) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, הכלל הוא שבהליכים אזרחיים "בית-דין אזורי ידון בשלושה שהם השופט, והוא יהיה אב בית-דין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחר מנציגי מעבידים".

לכלל זה שלושה חריגים:

הראשון, על-פי סעיף 18(ב)(1) לחוק בית-הדין לעבודה, בסוגי ההליכים המנויים בתוספת השלישית לחוק ידון בית-הדין האזורי בשופט כדן יחיד.

השני, על-פי סעיף 18(ב)(2) לחוק בית-הדין לעבודה, ידון בית-הדין האזורי בשופט כדן יחיד, אם שופט של בית-דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת על-פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו.

השלישי, על-פי סעיף 22 לחוק בית-הדין לעבודה, החל במקרה של העדר נציג ציבור, "נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו מצוי הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע, כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר".

הוראת החוק הקובעת, כי בית-הדין רשאי להחליט על דיון בהרכב בחסר כל אימת שנציג ציבור הוזמן ולא הופיע נועדה "לאפשר דיון בתביעות, מבלי לדחותן, וזאת על-מנת למנוע בזבוז זמנו של בית-הדין של הצדדים ושל העדים" {דב"ע (ארצי) מח/42-0 ורטנסקי מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 471 (1988)}.

עוד הוסיף בית-הדין, כי מן הראוי היה שבית-הדין יודיע לצדדים בפתח הדיון כי לא זומן המותב בפניו התנהל הדיון הראשון, שכאמור לא שמע עדויות, וישמע את עמדתם בנוגע לשינוי המותב, ויתן מראש ולא בדיעבד את החלטתו לקיים דיון בהשתתפות נציגת ציבור עובדים אחרת, ובמותב חסר ללא השתתפות נציג ציבור מעבידים. אולם, השאלה שעמדה להכרעה אינה כיצד על בית-הדין היה לנהוג מלכתחילה, אלא האם הפגם שנפל בהתנהלות בית-הדין האזורי הוא כזה המצדיק ביטול ההליך שהתקיים לפניו, ושמיעת הראיות מחדש על-ידי מותב אחר.

בית-הדין קבע, כי בהתאם לפסיקה "יש להבחין בין חוסר סמכות מהותית, כאשר אין לערכאת השיפוט, שלפניה מובא עניין לדיון, כל סמכות על-פי החוק לטפל ולדון בו, לבין מקרה, שבו יש לערכאה השיפוטית סמכות התלויה בהסכמה או בהחלטה כלשהי. העדר סמכות מהסוג השני, להבדיל מחוסר סמכות מהותית, ניתן לריפוי, למשל על-ידי ויתור מצד בעל הדין" {בג"צ 279/84 פלדי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד לט(3), 103 (1985)}.

עוד נפסק, כי גם אם נפל פגם העולה כדי אי-תקינות, אין בו כדי להצדיק את ביטול ההליך בדיעבד, אם לא הועלתה במהלך ההתדיינות בהליך טענה כנגד אופן ניהול ההליך.

לפיכך, קבע בית-הדין, כי בעל דין שלא העלה במהלך ההתדיינות בהליך טענה בעניין העדר נציג ציבור או פגם אחר במותב או באופן ניהול הדיון, מנוע מלהעלות טענה בעניין זה בשלב הערעור {ראה למשל עב"ל (ארצי) 12570-06-12 אלפונס מכלוף נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.02.13)}.