botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

אימות עובדות (תקנות 119-117 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))

1. הדין
תקנות 119-117 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעות כדלקמן:

"117. הצהרת אימות
(א) בכל הליך שהוגש על-פי תקנות אלה, רשאי בית-הדין או הרשם להורות למגיש כי העובדות שעליהן הוא מסתמך יאומתו באזהרה שתימסר בפני הרשם, או בתצהיר (בסימן זה: "הצהרת אימות").
(ב) נמסרה ההצהרה, יערוך הרשם את הצהרת האימות וירשום אותה בפרוטוקול שיצרף לתיק התובענה; העתק ההצהרה יומצא לבעל הדין שכנגד.

118. חקירת המצהיר
(א) רצה בעל דין לחקור את מי שמסר הצהרת אימות חקירה שכנגד, יודיע על כך למגיש הצהרת האימות וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא מבעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולהגיע למקום הדיון.
(ב) בית-הדין רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר הצהרת האימות לשם חקירה שכנגד.

119. הימנעות מאימות או מחקירה שכנגד
הורה בית-הדין או הרשם על הגשת הצהרת אימות כאמור בתקנה 117, ולא נמסרה הצהרה תוך המועד שנקבע לכך, או שנמסרה הצהרת האימות אך המצהיר לא התייצב לחקירה שכנגד משנדרש לכך בידי בית-הדין או בעל הדין, רשאי בית-הדין שלא להיזקק לעובדות שהצהרת האימות אימתה או צריכה היתה לאמת."

2. תקנה 117
הוראה על הגשת תצהירים היא בגדר רשות ואין חובה לעשות כן מלכתחילה, וזאת כאשר נכתב בתקנה 117 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) כי בכל הליך שהוגש על-פי תקנות אלה, רשאי בית-הדין או הרשם להורות למגיש כי העובדות שעליהן הוא מסתמך יאומתו באזהרה שתימסר בפני הרשם, או בתצהיר או הצהרת אימות {סע"ש (יר') 16783-04-14 גיא אליהו נ' משרד ראש הממשלה/המשרד הראשי, תק-עב 2015(3), 5383 (2015)}.

סדרי הדין בבתי-הדין לעבודה מקנים לבית-הדין או לרשם סמכות להורות על הגשת תצהיר, וזאת בהתאם לשיקול-דעתו {ס"ע (יר') 35208-07-14 לריסה שווץ נ' טובי ירושלים בשורש בע"מ, תק-עב 2014(4), 1980 (2014)}.

בבית-הדין קיים נוהג הליך אחר לפיו בעל דין אינו חייב לצרף תצהיר לכל בקשה, ואילו בית-הדין רשאי להורות לו לאמת העובדות הכתובות בדרך של תצהיר וזאת לפי תקנה 117 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) {ע"ב (ת"א) 3496/08 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בעמ נ' דוד אלוש, תק-עב 2008(2), 6039 (2008)}.