botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 - פרשנות

סעיפים 1 ו- 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, קובעים כדלקמן:

"1. מטרה
מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה.

2. הגדרות
בחוק זה:
"הארגונים" - ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר;
"בודק שכר מוסמך" - מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות פרק ו';
"בית-הדין הארצי" ו- "בית-הדין האזורי" - כמשמעותם בחוק בית-הדין לעבודה;
"הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"חוק בית-הדין לעבודה" - חוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;
"חוק בתי-דין מינהליים" - חוק בתי-דין מינהליים, התשנ"ב-1992;
"חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
"חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם" - חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו-1996;
"חוק חופשה שנתית" - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951;
"חוק עבודת הנוער" - חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953;
"חוק עבודת נשים" - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;
"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
"חוק שעות עבודה ומנוחה" - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"מזמין שירות" - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
"הממונה" - מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב';
"מעסיק בפועל" ו- "קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם;
"מעשה" - לרבות מחדל;
"מפקח עבודה" - כמשמעותו בסעיף 23;
"צו הרחבה" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;
"קבלן" - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
"שירות" - שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה;
"השר" - שר התעשיה המסחר והתעסוקה."

מטרת החוק להגברת האכיפה, שנכנס לתוקף ביום 19.06.12, כפי שהוגדרה בסעיף 1 היא להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה, כאשר בין היתר נקבע בפרק ב' לחוק להגברת האכיפה הליך מינהלי חדש שבסופו מוסמך הממונה להטיל עיצום כספי או התראה מינהלית במקרה שמצא שמעסיק הפר אחת מהחובות המוטלות עליו בחוקי עבודה המנויים בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה.

יפים לעניין זה דברי בית-המשפט ב- על"ח (ת"א) 11618-11-14 {תקין מכשירים פיננסיים בע"מ נ' ועדת הערר לעיצומים כספיים משרד הכלכלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.15)} לפיהם הליך השתת עיצומים כספיים לפי החוק להגברת האכיפה הינו חלק ממארג של עשרות תיקוני חקיקה מן השנים האחרונות, היוצרים ביחד מגמה חקיקתית של יצירת מנגנון אכיפה משלים, ובמובנים רבים גם מנגנון של תחליף לאכיפה הפלילית {ראה גם בג"צ 3803/11 איגוד הנאמנים בשוק ההון בישראל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.12)}.

התכלית העומדת בבסיס החוק להגברת האכיפה היא ייעול אכיפתם של דיני העבודה והגברת ההרתעה מפני הפרתם באמצעות השתת עיצומים כספיים על המפרים בהליך מינהלי מהיר יחסית, בלי סממנים פליליים כלשהם.

סיווגו הוא כהליך אזרחי-מינהלי, כאשר סדרי הדין שבהם יש לדון בערעור לבית-הדין האזורי לעבודה הם סדרי דין אזרחיים, להבדיל מסדר דין פלילי, אם כי בדומה להליכים פליליים המתנהלים בבית-הדין האזורי לעבודה, נקבע שערעורים לפי החוק להגברת האכיפה יידונו על-ידי שופט בלבד, ללא שיתוף נציגי ציבור במותב וזאת לפי סעיפים 21(ב) ו- 21(ד) לחוק להגברת האכיפה {על"ח (ת"א) 9695-05-15 אבי אוזברקמן נ' מדינת ישראל, תק-עב 2015(3), 9730 (2015)}.