botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

כתבי טענות - הוראות כלליות (תקנות 41-37 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))

1. הדין
תקנות 41-37 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעות כדלקמן:

"37. הגשת כתב טענות
הגשתו של כתב טענות תהיה במסירה לבית-הדין כדי לצרפו לתיק התובענה, ויש למסור מספר של עותקים מספיק לשם המצאה לכל אחד מבעלי הדין שכנגד, לפי מענו להמצאת כתבי בי-דין, אך אין צורך להמציא עותק לבעל דין שהרשה בעל דין אחר לתבוע או להגן מטעמו.

38. התנגדות טכנית
אין לעורר התנגדות טכנית לכתב טענות על יסוד פגם שבצורה.

39. סימון כתב טענות
כתב טענות יוכתר בשמו המתאים, יסומן במספר התיק של התובענה, ובתאריך הגשתו, ויהיה חתום ביד בעל הדין המגישו או ביד עורך-דין או נציג אחר שלו.

40. מחיקה בכתב טענות
בית-הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו.

41. תיקון כתב טענות
(א) בית-הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.
(ב) נתבקש התיקון בשעת הדיון, יירשם התיקון בפרוטוקול, אלא-אם-כן הורה בית-הדין או הרשם אחרת.
(ג) נעשה התיקון בהעדר אחד מבעלי הדין, יקבע בית-הדין או הרשם מועד להמשך הדיון ויצרף להזמנת אותו בעל דין עותק מכתב הטענות המתוקן.
(ד) בעל דין שאינו משיב לכתב טענות מתוקן או אינו מתקן את כתב טענותיו רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לכתב הטענות המתוקן."

2. תקנה 40
תקנה 40 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), קובעת כי בית-הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו.

הוראה זו מקבילה לתקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ובהקשר זה כבר נקבע, כי תקנה בסדר הדין בבית-הדין לעבודה הזהה בהוראתה לתקנה בסדר הדין האזרחי, תפורש תוך זיקה מירבית לפירוש שניתן לתקנה הכללית {ראו בהקשר זה השופט מ' גולדברג דיני עבודה, כרך שלישי, 76, וראו גם דב"ע מא/2-25 יבלונסקי נ' מיטלמן, פד"ע י"ב 286 (1981); דב"ע מה/9-1 הוועד הארצי של עובדי איגוד לישראל בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פד"ע טז 47 (1984)}.

לעניין פרשנותה של תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כלל נקוט הוא כי השימוש בסמכותה של הערכאה השיפוטית לתקן או למחוק כתבי טענות ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, כאשר ברור על פניו, כי האמור בכתבי הטענות הינו טורדני, מביש, מפריע או עשוי לסבך את הדיון {י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שישית), סעיפים 321, 327-326; ע"א 1252/00 זמיר נ' ארזי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.06.00); ע"ע (ארצי) 283/07 משה נ' רשות העתיקות, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.12.07)}.

הרציונל המונח בבסיס גישה פסיקתית זו הינו שמירה על חופש הטיעון של בעלי הדין, מתוך הנחה שהתערבות יתרה בשלב כה מוקדם של ההליך עלולה לחבל בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים בלבד {ע"א 1252/00 חייק נ' ארזי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.06.00)}.

לעניין זה נפסק גם כי בית-המשפט אינו אמור לשמש כ- עורך-על של כתבי בי-דין, לקצרם ולנסחם לפי שיקול-דעתו, וכי מוטב לו להימנע ממניעה מוקדמת ומהגבלת זכות הטיעון {ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd., פורסם באתר האינטרנט נבו (09.04.06); ע"א 3266/08 סדן נ' פקיד שומה תל אביב 1, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.06.11)}.

המועד לבירור קיומו של מעשה בית-דין הוא מוקדם ככל האפשר על-מנת לחסוך מהצדדים דיונים עקרים ומיותרים, כאשר הדברים עולים גם בקנה אחד עם הוראות תקנה 40 לתקנות המתירות מחיקת עניינים העלולים להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו {בר"ע 27220-08-13 שמואל דונרשטיין נ' עץ כרמיאל כרמיאל בע"מ, תק-אר 2013(4), 1777 (2013)}.

ב- סע"ש (נצ') 28437-08-12 {טאטור-יונס טייב נ' המועצה המקומית כפר - טורעאן, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.04.15)} נדונה הסוגיה האם על בית-הדין למחוק ביוזמתו את כתב התביעה.

בית-הדין שם לנגד עיניו את נקודת המוצא לפיה עליו לשאוף להימנע ככל שניתן מהגבלה מוקדמת בניסוח כתבי טענות ומהגבלת זכות הטיעון של בעל הדין, ולתת לטענות המועלות על-ידי התובע, את האפשרות להוכיח עצמן בעת בירור המשפט.

עוד שם בית-הדין לנגד עיניו את העיקרון לפיו אינו אמור לשמש "עורך על" של כתב התביעה, ואין הוא אמור ליתן משקל מכריע לפגמים שבצורה.

מנגד, אין ספק שבניסוחו של כתב התביעה יש כדי "לסבך ולהשהות" את הדיון בה, באופן שיכביד על הצד השני ויגזול זמן שיפוטי יקר מעבר לזה שכבר הוקדש למכביר.

בית-הדין החליט להימנע מלמחוק ביוזמתו בשלב בו טרם הוגש כתב הגנה, את כתב התביעה, או חלקים ממנו.

זאת, לאור ההלכה לפיה בית-הדין יימנע ככל שניתן ממחיקת כתבי טענות ודאי שביוזמתו, והן משום שבית-הדין, האמון על הדין ועל המשפט, ידע לעשות מלאכתו ולהשתית הכרעתו על אותן טענות וראיות שהן צריכות לעניין וקבילות, וחזקה עליו שידע ליתן את המשקל הראוי, אם בכלל, לטענות והראיות המובאות בכתב התביעה, ויתעלם מכל עדות או טענה בלתי-רלוונטית או בלתי-קבילה, לצד מתן ביטוי ולו על דרך פסיקת הוצאות, להכבדה שמסבה התנהלותו של התובע בנסיבות העניין.

יחד-עם-זאת הבהיר בית-הדין, שאין בהחלטה שלא למחוק קטעים מכתב התביעה ביוזמתו כדי למנוע מהנתבעת להגיש כל בקשה המעוגנת בדין, וכל בקשה שתוגש תידון לגופה.

2.1 האם יש על בית-הדין למחוק סעיפים מכתב ההגנה?
ב- סע"ש (ת"א) 42830-10-13 {פינקו לייבוביץ נ' ישראל טסלר, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.01.15)} נדונה הסוגיה האם יש על בית-הדין למחוק סעיפים מכתב ההגנה.

התובע טען כי על בית-הדין למחוק מספר סעיפים לכתב ההגנה מאחר ולטענתו, הם מכילים אמרות קשות ומבישות כנגד בני משפחתו של התובע, אשר אינן רלוונטיות כלל לעובדות התביעה או לסעדים הנתבעים.

עוד הוסיף התובע כי מדובר בניסיון להציג את התובע כמי שאינו בעל כשירות משפטית, ללא כל תימוכין או אסמכתאות.

הנתבע טען בתגובתו לבקשה, כי הסעיפים שמחיקתם מתבקשת הינם סעיפים רלוונטיים ומהותיים אשר נועדו לתמוך בגרסה העובדתית או המשפטית של הנתבע ובהעדרם יתקשה לבסס את הגנתו במסגרת התובענה.

בית-הדין בקביעתו ציין את תקנה 40 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) והשווה לתקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר בהתאם להלכה הפסוקה, מקום בו תקנה בסדר הדין בבית-הדין לעבודה זהה בהוראתה לתקנה בסדר הדין האזרחי, התקנה תפורש תוך זיקה מרבית לפירוש שניתן לתקנה הכללית.

בית-הדין החליט לקבל את בקשת התובע ומחק את סעיפי ההגנה הנדונים, לאחר שלא מצא כי יש בטענות הנתבע כלפי בני משפחתו של התובע רלוונטיות להוכחה וביסוס הגנתו. בית-הדין לא בוחן מהם המניעים בשלם הוגשה התובענה כמו גם את השימוש אשר יעשה התובע בסכומים שיפסקו לטובתו, אם וככל שתביעתו תתקבל.

בית-הדין הרחיב את היריעה בכך שהבהיר כי אמירות הנתבע כלפי בני משפחתו של התובע והצגת התובע כמי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו הינן אמירות קשות ומבישות, אשר אינן מעלות ואינן מורידות לעניין זכאותו של התובע לזכויות הסוציאליות אשר נתבעו על ידו, ואשר גם לו היה עולה בידי הנתבע להוכיחן, לא היה בהן כדי להשפיע על הזכויות מכוח משפט העבודה.



2.2 האם על בית-הדין להעתר לבקשה למחוק חלקים מכתב טענות ההגנה?
ב- תע"א (ת"א) 7526-09 {מנחם יהב נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.12.12)} נדונה הסוגיה האם על בית-הדין להעתר לבקשת התובע למחוק חלקים מכתב טענות ההגנה.

התובע טען כי לגבי טענות מסויימות בכתב ההגנה קיים מעשה בית-דין מסוג השתק פלוגתא, והנתבעת מנועה מלהעלותן שוב בהליך זה, וזאת למרות שיש למחקן מכתב הגנתה.

הנתבעת טענה כי בהליכים הקודמים נדונו החלטות אחרות של ועדת המעקב, שאינן ההחלטה מושא הליך זה, ולכן אין לקבל את טענת השתק הפלוגתא של התובע.

לאחר שקילת טענות הצדדים ובחינת כלל החומר הרלוונטי בית-הדין סבר כי מקרה זה אינו נופל לגדר המקרים החריגים בהם יש להעתר לבקשה למחוק חלקים מכתב טענות.

בית-הדין לא סבר כי מדובר בטענות טורדניות, מבישות, או בטענות העשויות להפריע או לסבך את הדיון, בהתאם להוראת תקנה 40 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין).

עוד הוסיף בית-הדין כי השארת הסעיפים לא תגרום נזק לתובע זולת בירור התביעה לגופה, כאשר לעומת-זאת, מחיקת סעיפים אלה כמבוקש תאיין את כתב ההגנה כמעט לחלוטין, ולא תאפשר לנתבעת להתגונן בהליך זה.

אשר-על-כן, קבע בית-הדין כי טענותיו של המבקש הן לגופן והן בהתייחס לשאלה אם קיים השתק פלוגתא כטענתו תתבררנה לגופן במסגרת ההליך.

3. תקנה 41
בהתאם לתקנה 41(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), תיקון כתב טענות יכול ויורשה על-ידי בית-הדין בכל שלב משלבי הדיון, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות {בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (4), 130 (1982)}.

הכלל הוא כי למעט במקרים חריגים ינקוט בית-הדין לעבודה גישה ליברלית, וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום-לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות {ע"ע 657/09 ‏CHENGJIN ZHAO‏ נ' אסטראטק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.03.10); רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3), 427 (1998)}.

עוד נקבע כי מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית-הדין, כאשר כמו-כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם מדובר בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה ייטה יותר בית-הדין להיות גמיש בהענות לבקשות לתיקון כתב התביעה {בר"ע 14760-03-12 אפלברג עמוס נ' מכון היהלומים הישראלי בע"מ IDI, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.07.12)}.

בסופו-של-דבר, ההחלטה אם להתיר את תיקון כתב התביעה או שלא, היא החלטה דיונית ובתור שכזו ערכאת הערעור תטה להתערב בה רק במקרים חריגים בהם האיזון שנעשה על-ידי הערכאה הדיונית מהווה טעות משפטית {בר"ע 19003-10-11 משה זעירא נ' אוניברסיטת בר אילן (25.10.11); בר"ע 49977-11-11 חניה גיא נ' חברת אל-מור חשמל (1969) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.12.11)}.



3.1 האם במקרה הנדון יש על בית-הדין להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה?
ב- סע"ש (חי') 35665-03-15 {רועי צ'רבינקה נ' החברה הכלכלית לנהריה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.08.15)} נדונה הסוגיה האם על בית-הדין להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

התובע הגיש בקשה לתיקון כתב תביעתו, נשוא החלטה זו. יצויין, כי טרם הוגש כתב הגנה בתיק.

הנתבעים 2 ו- 3 טענו כי אינם המעסיקים של התובע ולא היה ביניהם יחסי עבודה.

הנתבעים התנגדו לבקשה לתיקון, מאחר שסברו כי הבקשה נעדרת פירוט ולא מצורף לה כתב תביעה מתוקן.

כמו-כן, חששו הנתבעים מהאפשרות שהתיקון יכלול טענות שהתיישנו.

תקנה 41 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת כי בית-הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו.

הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו, שאם הנוסח המתוקן מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון ואם לא יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן, ייעתר בית-הדין לבקשה.

בית-הדין קבע כי בעניין הנדון וכאשר מדובר בשלב מקדמי של הדיון וכאשר טרם הוגש כתב הגנה ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, כי יש להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

3.2 האם יש להתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו במקרה הנדון?
ב- סע"ש (חי') 12508-02-15 {אחמד ערסאן מוסטפא נ' יתרב חברה לשירות סיעוד ורווחה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.07.15)} התובע הגיש בקשה לתיקון כתב תביעתו כאשר טען כי בעת הכנת כתב התביעה לא היו בידיו כל הנתונים לשם ביצוע חישוב הפרשי השכר הנטענים בכתב התביעה ומיד עם קבלת רוב הנתונים נערך חישוב בהתאם לטבלה.

הנתבעת התנגדה לתיקון כתב התביעה שכן טענה כי התיקון עלול לשבש את ההתדיינות, לסבכה ואף לגזול מזמנם של בית-הדין והנתבעת.

בית-הדין קבע כי כאשר מדובר בשלב מקדמי של הדיון ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, יש להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, גם אם התובע השתהה בטרם הגיש בקשתו בעניין זה.

עוד ציין בית-הדין, כי גם אם מדובר בשתי תקופות עבודה נפרדות יש מקום לאפשר לתובע לתקן כתב תביעתו כל עוד מדובר בשלב מקדמי, מאשר לנהל שני דיונים מקבילים בעניינו של התובע.

עוד הוסיף בית-הדין קבע כי ניתן לתקן את העוול שנגרם לנתבעת לאור השתהות התובע בפסיקת הוצאות.

אשר-על-כן, בית-הדין קבע כי התובע לשלם את הוצאותיה של הנתבעת בסך של 1,000 ₪.