botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

תחילה, הוראות מעבר, דין המדינה, ביצוע ותקנות (סעיפים 43-40 לחוק)

סעיפים 43-40 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובעים כדלקמן:

"40. תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול התשכ"ט (1 בספטמבר 1969).

41. הוראות מעבר
הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית-משפט, בית-הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית-הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.

42. דין המדינה (תיקונים: התש"ם, התשע"ד)
לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר ובית-הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.

43. ביצוע ותקנות (תיקונים: התש"ם, התשמ"ט, התשע"ב (מס' 3), התשע"ב (מס' 5))
(א) שר המשפטים ושר התעשיה, המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית-הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר:
(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית-הדין;
(2) פרסום פסקי-דין;
(3) אגרות בית-דין ופטור מהן;
(4) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר-טרחה של עורכי-הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית-הדין;
(5) סעד משפטי;
(6) תשלום לנציגי ציבור;
(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר-בטלה של עדים;
(8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית-דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן: "התשלומים"), לרבות:
(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2) דרכי גביית התשלומים;
(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(10) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות;
(11) בית-הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי-המשפט, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית-הדין, על אף האמור בסעיף 70א(א) ו- (ב) לחוק בתי-המשפט.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) עד (11) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."

נקבע באופן גורף בחוקים המסדירים היבטים שונים בתחום יחסי עבודה, כי דין המדינה כדין כל מעסיק אחר {ראה לדוגמה: סעיף 42 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; סעיף 33טו לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; סעיף 21א לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו-1996; סעיף 50 לחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב-2011 ; סעיף 17 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988}. אין הצדקה להחיל על המדינה או על רשות מוסמכת דין שונה מהדין החל על מעסיקים אחרים לעניין חוק איסור לשון הרע {ע"ע 35058-05-12 יצחק רוזנברג נ' משרד החינוך, תק-אר 2014(3), 1896 (2014)}.