botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

ערעור על פסק-דין ועל החלטה אחרת של רשם בית-דין אזורי (תקנות 78-76 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))

1. הדין
תקנות 78-76 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעות כדלקמן:

"76. ערעור על פסק-דין של רשם
ערעור על פסק-דין של רשם יוגש, בכפוף לאמור בפרק זה, לבית-הדין הארצי תוך חמישה-עשר ימים מיום מתן פסק-הדין, אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הודע לו פסק-הדין אם ניתן שלא בפניו, והוראות פרק זה יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

77. ערעור על החלטה אחרת של רשם
ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית-הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, והוראות פרק זה יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

78. ערעור על פסק-דין של רשם בתביעת שכר עבודה או קצבה וערעור שכנגד
(א) ערעור על החלטת רשם בתביעת שכר עבודה או בתביעה לקצבה יוגש לבית-הדין האזורי.
(ב) המועד להגשת ערעור על פסק-דין של רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או לתשלום קצבה, הוא חמישה-עשר ימים מיום מתן פסק-הדין - אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הומצא לו - אם ניתן שלא בפניו.
(ג) הערעור יוגש במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים; כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הרשם ואינו מערער, יהיה משיב בערעור; כתב הערעור יכול שיהיה לפי טופס 13 והוא יומצא לכל משיב.
(ד) היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שפסק-הדין של הרשם טעון שינוי, יגיש על כך הודעה לבית-הדין האזורי, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, אולם לא יאוחר מחמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור; העתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו."

2. תקנה 77
ב- בר"ע 52739-05-12 {עאמר גדיר ואח' נ' דנאור אבטחה ושירותים בע"מ ואח', תק-אר 2012(2), 500 (2012)} קבע בית-הדין הארצי כי לאחר שעיין בהחלטות בית-הדין האזורי ובכלל החומר המונח בפניו, הגיע למסקנה כי משמדובר למעשה בערעור על החלטה אחרת של רשם, הרי שהסמכות להכריע בהחלטה מושא ההליך נתונה לבית-הדין האזורי, כקבוע בסעיף 77 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין).

אשר-על-כן, העביר בית-הדין הארצי את התיק לבית-הדין האזורי, לו נתונה הסמכות בהליך.

ב- דב"ע נז/ 3-201 {עבדאללה סלים נ' משהב חברה לשיכון בניין, תק-אר 98(1), 201 (1998)} קבע בית-הדין כי על-פי תקנה 77 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), ערעור על החלטה של רשם יש להגיש לבית-הדין האזורי תוך שבעה ימים, וערעורו של המערער הוגש לאחר שחלפו שבעה ימים מקבלת החלטת הרשמת.

בית-הדין קבע כי יש לדחות את הערעור, כאשר משלא הפקיד המערער את הערובה במועד, תביעתו נדחתה מאליה, על-פי האמור בהחלטה הראשונה של הרשמת.

יצויין כי, תקנה דומה בדבר חיוב תובע במתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע, לא נכללה בתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), ואף לא ניתן לה תוקף בהן בדרך של הפניה, אולם, רשאי בית-הדין לעבודה, מכוח סעיף 33 לחוק בית-הדין לעבודה, לאמץ תקנה מתקנות סדר הדין האזרחי, במלואה או בחלקה, לרבות עניין אימוצה של תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי { דב"ע נה3-127/ חסן עבד אל רחמן ואח' נ' רבינטקס בע"מ, פד"ע כח 221, 224, 225; דב"ע נה3-218/ עלי איוב אל הדיה נ' שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391, 394}.

כאשר לא שולמה ערובה על-פי החלטת מותב של בית-דין אזורי, ובית-הדין החליט על דחיית התובענה או מחיקת התובענה, התוצאה האופרטיבית של החלטה זו היא סגירת תיק התובענה של המערער.

סגירת תיק התובענה בנסיבות אלה היא בגדר "פסק-דין" אשר ניתן לערער עליו לפני בית-הדין הארצי, ללא צורך בקבלת רשות, בהתאם לסעיף 26(א) לחוק בית-הדין לעבודה.

ב- ק"ג (יר') 20088-09-12{דוד לופו נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ, תק-עב 2014(3), 21169 (2014)} בית-הדין קבע כי דין הבקשה להידחות, וזאת לאחר שעיין בבקשה ובתגובת הנתבעת.

בית-הדין קבע את החלטתו, וזאת מאחר והתובע ביקש לשנות את תוצאות ההחלטה בדרך של הגשת בקשה לשנותה לאותה ערכאה שנתנה את ההחלטה ולא בדרך הקבועה בתקנות, על-ידי הגשת ערעור.

תקנה 77 בתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), שעניינה ערעור על החלטה אחרת של רשם, קובעת כי ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית-הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, והוראות פרק זה יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחוייבים.

התובע סבר כי בית-הדין שגה בהחלטתו מיום 22.07.14 במספר נקודות, ובין היתר, עת נתן את החלטתו על יסוד תשובת הנתבעת אשר כללה טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר.

הדרך הראויה לתקוף את החלטת בית-הדין היא בהליך של הגשת ערעור על ההחלטה מכוח תקנה 77 לתקנות וזאת בתוך 7 ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה לתובע.

הבקשה לצירוף תצהיר נדחתה על-ידי בית-הדין.

ב- סע"ש (חי') 15802-07-14 {זוהר כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.07.14)} טען המבקש כי הוא עומד להגיש ערעור על ההחלטה בהתאם לתקנה 77 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), וכי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור שיוגש על ההחלטה.

ההוראות הנוגעות לעיכוב ביצוע החלטה או התליית פעולתה קבועות בתקנות 466 עד 470 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלות בבתי-הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בתי-הדין.

הוראות אלה קובעות את הכלל לפיו הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

בחינתה של בקשה לעיכוב ביצוע נעשית על-פי שתי אמות-מידה עיקריות - סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות בין הצדדים.

באשר לסיכויי הערעור לא הועלתה כל טענה בעניין זה בבקשה כאן ואין כל פירוט, ולו מינימלי, של טענות המבקש בעניין זה, כאשר בנוגע לשיקולים של מאזן הנוחות, בהחלטה הוצגה תשתית עובדתית לכאורית בדבר מצבה הפיננסי הסביר של המשיבה שאינו מקים חשש להכבדה על ביצוע פסק-הדין לכשיינתן בהתחשב בסיכויי התביעה.

בנסיבות אלה אין לומר כי המבקשת הצביעה על התקיימותם של שני התנאים המצטברים שצויינו קודם לכן, ועל-כן דחה בית-הדין את הבקשה.

3. תקנה 78
בהתאם לתקנה 78 לתקנות בית-הדין, ערעור על החלטת רשם בתביעת שכר עבודה יוגש לבית-הדין האזורי בתוך 15 ימים מיום מתן פסק-הדין אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הומצא לו אם ניתן שלא בפניו.

יצויין כי בהתאם לסעיף 1 לתקנות בית-הדין, "החלטה" פירושה "פסק-דין וכל החלטה אחרת של בית-הדין"{ע"ב (חי') 3861/03 לוי אליעז נ' קשר ספורט בע"מ, תק-עב 2004(1), 3681 (2004)}.

תקנה 78(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), קובעת כי ערעור על פסק-דין של רשם בתביעת שכר עבודה יוגש לבית-הדין האזורי.

תקנה 78(ב) לתקנות קובעת כי המועד להגשת ערעור כאמור הוא "חמישה-עשר ימים מיום מתן פסק-הדין - אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הומצא לו - אם ניתן שלא בפניו".

סופיות הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם, מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר, כאשר לאור עקרון "סופיות הדיון" עומדת לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך {עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.12.06)}.
לאור זאת נקבע בפסיקת בית-הדין הארצי ובפסיקת בית-המשפט העליון כי כנגד האינטרס של סופיות הדיון, חל על המערער נטל ההוכחה לכך שהתקיים "טעם מיוחד" שלא היה בשליטתו ושבגינו נבצר ממנו להגיש את הערעור או לבקש הארכת מועד להגשת ערעור" {עא"ח 49/06 עניין איגור סומרוקוב לעיל; ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2), 904, 908 (2001)}.

עוד קובעת ההלכה בסוגיה זו כי הודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור, עולה כדי "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ערעור, אך זאת אם הודע על הכוונה לערער בתוך המועד להגשת הערעור, שאז, יש באותה הודעה כדי לשלול התגבשותה של "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים {בש"א (עליון) 2108/99 עזבון המנוח סמואל ואח' נ' אלינא אוריאלי ואח', דינים עליון כרך נז 569, והאסמכאות שם; בש"א 3094/01 שמואל שמואלי נ' עתים- סוכנות החדשות הישראלית, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.05.01)}.

לעניין הטעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות, אין בנמצא בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד", כאשר ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים.

אשר-על-כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא {עא"ח (ארצי) 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.05.05)}.

עם-זאת, נקבעו על-ידי בית-המשפט העליון עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", למשל, כאשר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה).

כאשר טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש.

גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על-ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחוייבת בה {ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2), 904 (2011)}.

כפעל יוצא מכך, הלכה פסוקה היא שאף איחור בן יום אחד טעון תירוץ והצדקה, וכי איחור שכזה לא יהווה טעם מיוחד מקום בו אין בידי בעל דין כל צידוק אחר נוסף לאיחור, או אם קיימת מצידו התרשלות חסרת הסבר {עא"ח 1008/01 אלברט רחימי נ' מרגוט מלכה, פד"ע לז 385; עא"ח 34/06 אלו אור ביטחון בע"מ נ' מראוון ראבייה, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.11.06)}.

מן הראוי להוסיף כי בהתאם לפסיקה, שיקול מרכזי נוסף בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור והוא סיכויי הליך הערעור, כאשר לעניין זה נקבע כי סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד {עא"ח 14/07 בריסק לירן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.04.07); עא"ח 44/06 משה קרסנטי נ' תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.10.06); ע"ר (חי') 54609-01-15 משה שפושניק מערכות בע"מ נ' חיים אזולאי, תק-עב 2015(1), 8244 (2015)}.