הוראות שונות (סעיפים 27-18)

1. הדין
סעיפים 18 עד 27 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשנ"ח-1988 קובעים, כי:

"18. מפקחים (תיקונים: התשנ"ח (מס' 2), התש"ע, התשע"ד (מס' 2))
(א) השר ימנה מפקחים לעניין פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה.
(ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח:
(1) לדרוש מכל מעסיק או מכל מי שזקוק לעובד ומכל אדם אחר הנוגע בדבר, להמציא לו כל מידע שבידיו הנוגע לחוק זה;
(2) להיכנס לכל מקום עבודה ולחקור את הבעלים וכל אדם אחר הנוגע בדבר שבאותו מקום, ולבדוק את המסמכים הנוגעים לעובדים באותו מקום עבודה.
(ג) מפקח רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של מי שהוא חקר על-פי סעיף זה, ודין פרוטוקול שנרשם כאמור כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול עליו.
(ד) לעניין סעיף-קטן (ב), אין אדם חייב למסור ראיה העשויה להפלילו.
(ה) מפקח שמונה לפי סעיף-קטן (א) יפקח גם על ביצוע הוראות סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, ולשם כך יהיו נתונות לו הסמכויות שבסעיף זה.

18א. הקמת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון התשס"ו)
השר יקים במשרדו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (בחוק זה: "הנציבות").
18ב. מבנה הנציבות (תיקון התשס"ו)
(א) בראש הנציבות יעמוד נציב ארצי לשוויון ההזדמנויות בעבודה (בחוק זה: "הנציב הארצי").
(ב) בנציבות יפעלו שלוש לשכות מחוזיות אשר בראשן יעמדו נציבים אזוריים (בחוק זה: "נציב אזורי").

18ג. מינוי הנציב הארצי ותנאי כשירות (תיקון התשס"ו)
(א) הממשלה, על-פי המלצת השר, לאחר שהתייעץ עם שר המשפטים, תמנה את הנציב הארצי.
(ב) כשיר להתמנות כנציב הארצי אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון ופעילות מוכחים של שבע שנים לפחות, בתחומי פעולתה של הנציבות; הנציב הארצי יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
(ג) הנציב הארצי ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

18ד. תפקידי הנציב הארצי וסמכויותיו (תיקון התשס"ו)
(א) הנציב הארצי יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה, יתווה את מדיניותה, יפקח על פעולתם של הנציבים האזוריים ועל רמתם המקצועית וידאג להדרכת עובדי הנציבות.
(ב) לנציב הארצי יהיו גם הסמכויות הנתונות לנציב אזורי על-פי הוראות סעיפים 18יב עד 18יד.

18ה. עובדי הנציבות (תיקון התשס"ו)
(א) עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה והם יועסקו בחוזים מיוחדים לפי הוראות סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
(ב) עובדי הנציבות יפעלו לפי הוראות הנציב הארצי ובפיקוחו.

18ו. תקציב הנציבות (תיקון התשס"ו)
(א) תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בתכנית נפרדת בסעיף תקציב; לעניין זה "תכנית" ו- "סעיף תקציב" - כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
(ב) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, מורשה הנציב הארצי, יחד עם חשב הנציבות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו- 5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

18ז. ועדה מייעצת (תיקונים: התשס"ו, התשע"ד)
(א) השר ימנה לנציבות ועדה מייעצת בת 26 חברים שיהיו להם ניסיון, כישורים וידע ההולמים את תפקידי הוועדה; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ב) בוועדה המייעצת יהיו חברים:
(1) נציג הרשות לקידום מעמד האישה;
(2) נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
(3) שישה עובדים של משרדי ממשלה הפועלים בתחומי פעולתה של הנציבות שיקבעם השר, כל אחד לפי הצעת השר הממונה על המשרד;
(4) עשרה נציגים של ארגונים העוסקים בקידום הזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה, ובהם לפחות נציג אחד מכל ארגון מסוגי הארגונים האלה, ככל שקיים ארגון כאמור:
(א) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית-מוסלמית;
(ב) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסיה הנוצרית;
(ג) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסיה הדרוזית והאוכלוסיה הצ'רקסית;
(ד) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסיה החרדית;
(ה) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אוכלוסיית העולים;
(ו) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב המשרתים בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
(ז) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אנשים בגיל מבוגר;
(ח) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב נשים;
(5) שני נציגים של ארגוני עובדים;
(6) שני נציגים של ארגוני מעסיקים;
(7) ארבעה מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות.
(ג) בהרכב הוועדה המייעצת יינתן ביטוי הולם, במידת האפשר, לייצוגם של נשים, של האוכלוסיה הערבית-מוסלמית, הנוצרית, הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה ושל אנשים עם מוגבלות.
(ד) תפקידי הוועדה המייעצת הם:
(1) לייעץ לנציב הארצי בעניינים של מדיניות או בכל עניין אחר הנוגע לתחומי פעולתה של הנציבות;
(2) להמליץ לנציב הארצי בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לנציבות וכן בדבר קביעת סדרי עדיפויות לגבי פעולותיה של הנציבות;
(3) לדון בדין וחשבון השנתי של הנציבות כאמור בסעיף 18ט.
(ה) השר יקבע הוראות לעניין תקופת כהונתה של הוועדה המייעצת ולעניין סדרי עבודתה.
(ו) התפטר חבר בוועדה המייעצת, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, ימנה השר אדם אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
(ז) בסעיף זה:
"אנשים עם מוגבלות", "נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" - כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ''ח-1998;
"הרשות לקידום מעמד האישה" - כמשמעותה בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ''ח-1998.

"18ח. תפקידה של הנציבות ותחומי פעולתה (תיקון התשס"ו)
תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין השאר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה: "תחומי פעולתה של הנציבות"):
(1) טיפוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ככל שתפקיד זה אינו מוטל על רשות ציבורית אחרת הפועלת על-פי דין;
(2) עידוד תכניות ופעילויות;
(3) שיתוף פעולה עם אנשים או גופים אחרים, לרבות מעסיקים ועובדים;
(4) עריכת מחקר ואיסוף מידע;
(5) התערבות, ברשות בית-המשפט, בהליכים משפטיים;
(6) טיפול בתלונות לפי הוראות סעיפים 18יב עד 18יד;
(7) הגשת בקשות לצווים כלליים לפי הוראות סעיף 18טו;
(8) כל תפקיד אחר המוטל על הנציבות על-פי דין.

18ט. דין וחשבון שנתי (תיקון התשס"ו)
הנציב הארצי יגיש לשר בסוף כל שנה דין וחשבון שנתי על פעילות הנציבות; השר יעביר את הדין וחשבון בצירוף הערותיו לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ועדות אלה רשאיות לבקש השלמות והבהרות; הדין וחשבון יפורסם בדרך שיורה השר.

18י. קבלת מידע מגוף מבוקר (תיקון התשס"ו)
(א) הנציבות רשאית לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה (נוסח משולב), התשי''ח-1958 וכן מגוף מבוקר אחר המנוי בסעיף 9 לחוק האמור שהחליט עליו השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי בקשת הנציבות (בסעיף זה: "גוף מבוקר"), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה: "מידע"), בתחומי פעולתה של הנציבות, אשר נמצאים ברשותו ובתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציבות לצורך ביצוע תפקידיה; גוף מבוקר ימסור לנציבות את המידע על-פי דרישתה.
(ב) מצא שר כי מסירת מידע על-ידי גוף מבוקר עלולה לסכן את בטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי השר להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם, אם ניתן להעביר לנציבות חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק; בסעיף-קטן זה, "שר" - השר הממונה על תחום הפעילות של הגוף המבוקר.
(ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ד) גוף מבוקר רשאי לדחות בקשה לקבלת מידע על-פי סעיף זה, מאחד הטעמים המפורטים בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ''ח-1998.
(ה) חברי הוועדה המייעצת וכן עובדי הנציבות לא יגלו מידע שנמסר לנציבות לפי סעיף זה, אלא באישור הנציב הארצי.

18יא. צו מסירת נתונים (תיקון התשס"ו, התשע"ד (מס' 2))
(א) נציב אזורי או עובד הנציבות שהוא הסמיך לעניין סעיף זה (בסעיף זה: "נציב אזורי"), רשאי להורות בצו למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על-פי חקיקת השוויון בעבודה.
(ב) בצו לפי סעיף זה תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו; תחילתה של התקופה כאמור תהיה ביום מסירת הצו למעסיק.
(ג) המצאת צו לפי סעיף זה תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ''ב-1982, בשינויים המחוייבים.
18יב. הגשת תלונה (תיקון התשס"ו)
כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לנציב האזורי על הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה (בחוק זה: "תלונה").

18יג. טיפול בתלונה (תיקונים: התשס"ו, התשע"ד (מס' 2))
(א) נציב אזורי לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור בסעיף 18יב;
(2) העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
(ב) הוגשה לנציב אזורי תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף-קטן (א), יחליט לנהוג באחת מדרכים אלה:
(1) לדחות את התלונה על-הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר נקיון כפיים או חוסר תום-לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה עניין שהוא בגדר זוטי דברים, או כי עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה;
(2) להפנות את התלונה לבירור על-ידי גוף אחר הפועל על-פי דין;
(3) להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ''ד-1984; הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו- (ח), והוראות לפי סעיף 79ד(א)(1), (2) ו- (2א), לחוק האמור, בשינויים המחוייבים;
(4) לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 18טו או לדחות את התלונה;
(5) להגיש תביעה אזרחית בבית-הדין לעבודה, בבית-משפט אחר המוסמך לדון בה, או בוועדת תעסוקה כמשמעותה בסעיף 20 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשם הנציבות;
(6) להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 18טו.
(ג) החליט נציב אזורי להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף-קטן (ב)(5) (להלן: "התביעה העיקרית"), רשאי הוא, על אף האמור בסעיף-קטן (א)(1), לצרף לתביעה העיקרית, עילה מכוח חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, הנובעת מיחסי עבודה, ובלבד שעניינה של העילה כאמור זכות הקשורה במישרין לתביעה העיקרית.
(ד) הנציב הארצי יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.

18יד. יידוע המתלונן (תיקון התשס"ו)
התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 18יג(א), או התקבלה החלטה לפי הוראות סעיף 18יג(ב), יודיע הנציב האזורי על כך בכתב למתלונן; הנציב האזורי יצרף להודעה את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.

18טו. צו כללי (תיקונים: התשס"ו, התש"ע (מס' 2), השתע"ד (מס' 2))
בית-הדין לעבודה או בית-משפט אחר המוסמך לדון בהליך אזרחי או בעתירה מינהלית, שעניינם הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה, רשאי, על-פי בקשת הנציבות, לתת צו למעסיק, המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לכלל עובדיו או לדורשי עבודה או לקבוצה מתוך אלה, לשם קיום חובה מחובותיו על-פי הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה או לשם מניעת הפרה של הוראה כאמור; בסעיף זה, "עתירה מינהלית" - כמשמעותה בחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.

20-19. (בוטלו).

20א. הרחבת תחולה (תיקונים: התשס"א, התשס"א (מס' 2), התשע"ד (מס' 2))
(א) הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הפרת הוראות לפי סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, ויראו הפרת הוראות אלה כהפרת סעיף 2 לחוק זה.
(ב) הוראות לפי סעיפים 2א, 5, 6 ו- 9 יחולו, לעניין מעסיק, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחוייבים, ולפי העניין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח-אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור.

21. אי-תחולה (תיקונים: התשס"א (מס' 2), התש"ע (מס' 3), התשע"ד (מס' 2))
(א) לעניין סעיף 2 אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעסיק, ובתאגיד - בן משפחתו של בעל השליטה בו; לעניין זה:
(1) "בן משפחה" - בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות או בני זוגם של אלה;
(2) "בעל שליטה בתאגיד" - מי שבידו או ביחד עם בני משפחתו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו וניהולו של התאגיד.
(ב) הוראות חוק זה, למעט סעיף 7, לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעסיקו.
(ג) הוראות חוק זה, למעט סעיף 7, לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לעניין מניין העובדים לפי סעיף-קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח-אדם המועסק אצל אותו אדם.
(ד) הוראות סעיפים 9(ג) ו- 15(ד) לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:
(1) מילוי אחר הוראות הנציבות לפי סעיפים 18י ו- 18יא;
(2) מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת למי שנמנה עם קבוצה מסויימת;
(3) פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של מי שנמנה עם קבוצה מסויימת.

22. תיקון חוק פיצויי פיטורים (תיקון התשע"ד (מס' 2))
בסעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963:
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "התפטרות של הורה";
(2) האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) הוראות סעיף-קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לעניין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה;
(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
(ג) התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף-קטן (א) או (ב) לפי העניין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לעניין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי-מסירת הודעות כאמור."

23. תיקון חוק עבודת נשים (תיקון התשע"ד (מס' 2))
בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בסעיף 7, אחרי סעיף-קטן (ד) יבוא:
"(ד1) הוראות סעיף-קטן (ד) אף כשהן חלות מכוח סעיף 6א יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפחות עשרים וארבעה חדשים רצופים עד יום הולדת ילדו, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך שישה חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף-קטן (ד).
(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
(ד2) נעדר אחד מבני זוג מן העבודה כאמור בסעיף-קטן (ד) או (ד1), לפי העניין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים-קטנים על בן הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים-קטנים (ד) או (ד1) לפי העניין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על-פי הוראות אותם סעיפים-קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
(ד3) לעניין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיפים-קטנים (ד) ו- (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
(ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לעניין סעיף זה, מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי-מסירת הודעות כאמור."

24. תיקון חוק בית-הדין לעבודה
בחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988".

25. ביטול
חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, התשמ"א-1981 - בטל.

26. ביצוע ותקנות (תיקונים: התשס"ו, התשע"ד (מס' 2))
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לעניין סעיף 4 מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי-מסירת הודעות כאמור.
(ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף חוק לחוקים המנויים בתוספת.

27. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"ד בניסן התשמ"ח (1 באפריל 1988)."

2. סעיף 18ח
ב- סע"ש (ת"א) 36973-11-13 {רבקה רוזנבאום נ' דובק בע"מ, תק-עב 2015(2), 20373 (2015)} נדונה בקשת המבקשת להורות על צירוף נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במעמד של "ידיד בית-משפט", בהתאם לסעיף 18ח(5) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן לאפשר לנציבות להגיש עמדה מטעמה בהליך.

ביום 20.11.13 הגישה המבקשת בקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לבצע כל פעולה בקשר להודעת הפיטורין מיום 23.10.13 שנמסרה למבקשת, עד למתן החלטה סופית בתביעה שהוגשה ביחד עם הבקשה לצו מניעה. באותו היום ניתנה החלטה האוסרת על המשיבה לפטר את המבקשת עד להחלטה שיפוטית אחרת.

במסגרת הבקשה לצו מניעה טענה המבקשת, כי היא פוטרה מחמת גילה, כ- 15 חודשים בטרם מלאו לה 67 שנה, באופן שרירותי ומבלי שנטען כנגד תפקודה בסמוך לפיטוריה ובניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות.

לטענתה, בשימוע שנערך לה, נאמר לה על-ידי סמנכ"ל המשיבה, מר דוד ששה {"הסמנכ"ל"}, כי המשיבה מעדיפה להעסיק אנשים צעירים על פני מבוגרים שהגיעו לגיל פרישה. המבקשת צירפה לכתב התביעה בהליך העיקרי, תמלול משיחת השימוע בו טען הסמנכ"ל, כי האיגוד המקצועי במשיבה, קרי, ההסתדרות הכללית, שהיא הארגון היציג במשיבה, ביקש, כי יפוטרו "הזקנים" על פני "הצעירים".

בדיון מיום 28.11.13 הוסכם, כי מבלי לוותר על טענות הצדדים, יבוטל הסעד הזמני ויסתיימו יחסי העבודה. לאחר שניסיון לנהל משא-ומתן בין הצדדים נכשל, הגישה המבקשת ביום 25.02.14 כתב תביעה מתוקן והנתבעת הגישה, בהתאם, כתב הגנה מתוקן.

המבקשת טענה, כי ההליך המשפטי בעניינה מעלה סוגיות מהותיות לשאלת השוויון בתעסוקה ובעלות השלכה חברתית וציבורית רחבה הנוגעת לתחום מומחיותה של הנציבות. על-כן, לנוכח סמכותה של הנציבות להתערב בהליכים משפטיים, עתרה המבקשת לאפשר לנציבות להתייצב בהליך ולהגיש את עמדתה בעניין.

המשיבה טענה מנגד, כי בענייננו לא מתקיימים התנאים המצדיקים את צירופה של הנציבות, זאת, בהתאם להלכות החלות לגבי צירוף או קבלת עמדה מטעם "ידיד בית-משפט". לגרסתה, אין הסכסוך מעורר כל סוגיה משפטית עקרונית או חדשנית אשר ההכרעה בה מחייבת התייחסות להיבטים כללים יותר; אין הנציבות עשויה לתרום תרומה בעלת משמעות להבנת הסוגיה ואין כל חשש, כי אי-צירופה של הנציבות יפגע בבירור נאות של הסוגיה.

המשיבה שבה על טענותיה בהליך העיקרי לפיהן התובעת לא פוטרה מחמת גילה, כי אם כחלק מהליך צמצומים אשר בוצע במשיבה; פיטוריה היו בהסכמת ארגון העובדים היציג ובהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד החל בדובק והם בוצעו לאחר שמספר שנים קודם לכן גרעה המשיבה את שמה של המבקשת מרשימת העובדים המפוטרים בשל צמצומים, בשל כך שהממונה על המבקשת מנע את פיטוריה בשל נסיבותיה האישיות.

עוד הוסיפה, כי דבריו של הסמנכ"ל נאמרו על רקע רצונה של המשיבה לבחור מבין העובדים את אלה שהפגיעה בהם בשל פיטוריהם תהיה פחותה בשל כך שיהיו זכאים לפנסיה ולא משום סיבה אחרת. העובדה שתכנית ההתייעלות הביאה בחשבון גם קריטריונים של גיל או ותק אינה מהווה אפליה ויש לבחון את הדברים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ובהתאם למבחני סבירות ומידתיות.

נוכח כל המפורט טענה המשיבה, כי במקרה דנן יש להכריע במחלוקת עובדתית קונקרטית תוך יישום של הלכות קיימות על נסיבות המקרה ומשכך, יש להורות על דחיית בקשתה של המבקשת.

בהתאם להחלטת בית-הדין מיום 29.03.15, הגישה הנציבות את תגובתה לבקשה ובה היא טענה, כי יש לצרפה להליך, בשל העובדה, כי המקרה מעורר סוגיות עקרוניות בכל הנוגע לבחינת קיומה של אפליה על רקע גיל במסגרת הליכי צמצום במקום העבודה ונטלי ההוכחה {לרבות חובת הגילוי} המתקיימים במקרים כגון דא. נוכח המפורט, ביקשה הנציבות להגיש עמדתה בשתי סוגיות: האחת: בסוגיית הדין הרצוי בכל הנוגע לקריטריון של גיל וותק במסגרת תכנית צמצומים, השניה: נטל ההוכחה וחובת הגילוי החל על מעסיק המיישם תכנית צמצום כאשר נטענת טענת אפליה על רקע גיל.

בית-הדין קבע, כי רבות נכתב אודות סוגיית ההפליה מחמת גיל, במסגרת הזכות לשוויון ועילות ההפליה הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות, הן בפסיקת בית-המשפט העליון והן בפסיקתו של בית-הדין הארצי לעבודה.

כך נקבע בפסיקה, כי: "הפלייתו של עובד מבוגר היא קשה במיוחד, יש בה השפלה ופגיעה בכבודו כאדם, והיא שוללת מעובדים ותיקים תנאים מינימאליים שיאפשרו להם לחיות בכבוד. היעדר אפשרות למצוא עבודה חדשה על רקע גיל עלול להיות כרוך באובדן זהות, קשרים חברתיים וסטאטוס חברתי" {ע"ע (ארצי) 14705-09-10 יוסף מוצפי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.05.12) וההפניות שם; בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד סד(3), 204 (2011)}.

על-מנת לקדם "את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן" הוקמה הנציבות בשנת 2008 מכוח תיקון סעיף 18א לחוק שוויון הזדמנויות. בסעיף 18ח(5) לחוק שוויון הזדמנויות נקבע, כי הנציבות תפעל, בין-היתר, על-ידי "התערבות, ברשות בית-המשפט, בהליכים משפטיים".

על-פי הפסיקה, רשאי בית-הדין לאפשר לגורמים שונים להצטרף להליך כ"ידיד בית-המשפט" בהתאם לאמות-המידה שהותוו בפסיקה בפרשת קוזלי {מ"ח 7929/96 אחמד קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1), 529 (1999)} בה נקבע כך:

"...הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ"ידיד בית-המשפט" קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם.

... אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה."
{ראה גם את דבריה של השופטת וירט ליבנה ב- בר"ע (ארצי) 44667-05-13 האגודה לזכויות האזרח נ' שחר, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.06.13)}

בתובענה זו, נדונה שאלת הפלייתה לכאורה של המבקשת אל מול עובדים אחרים בעת פיטורי צמצום, כאשר אין חולק, כי גילה של המבקשת והוותק שלה במקום העבודה הם חלק מהקריטריונים אשר עמדו בבסיס ההחלטה לפטרה. זאת ועוד, בית-הדין קיבל את עמדתה של הנציבות, כי מקרה זה מעורר אף את שאלת העברת הנטל, בהם התובע מבקש להוכיח טענה של אפליה, זאת לנוכח הקושי בזיהויה של האפליה בפיטורי צמצום.

סוגיות אלו, מעוררות שאלות משפטיות עקרונית, אשר ההכרעה בהן מחייבת התייחסות להיבטים כלליים. כמו-כן, אין חולק, כי לנציבות מומחיות בנושא זה וכי אחת המטרות שלשמה הוקמה היא "התערבות, ברשות בית-המשפט, בהליכים משפטיים".

נוכח האמור, קבע בית-הדין, כי דין הבקשה להתקבל.

תוספת
(תיקונים: התשס"ו, התשע"א)
(סעיפים 1, 18ז(ב), 18ח, 18יא, 18יב ו- 18טו)
1. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
2. חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
3. חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 - לגבי תביעה אזרחית שבית-הדין לעבודה מוסמך לדון בה.
4. סעיפים 9ג עד 9ז לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.
5. סעיפים 41, 41א ו–41ב לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949.
6. סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
7. סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951.
8. סעיפים 42 ו- 42א לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק שירות התעסוקה"), וסעיף 64א לחוק שירות התעסוקה, לעניין סעיף 42 לחוק האמור.
9. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 - לעניין תלונה לפי החוק האמור שעניינה הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה.
10. סעיפים 50א, 50ב ו- 60ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
11. סעיף 173ב לפקודת העיריות, לרבות כפי שהוחל בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות.

יצחק שמיר משה קצב חיים הרצוג
ראש הממשלה שר העבודה והרווחה נשיא המדינה

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998

"פרק א': עקרונות יסוד
1. עקרון יסוד
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחוייבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.

2. מטרה
חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

3. העדפה מתקנת
אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.

4. הזכות לקבל החלטות
אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על-פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין.

פרק ב': פרשנות

5. הגדרות (תיקון התשס"ה)
בחוק זה:
"אדם עם מוגבלות" - אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;
"ארגון עובדים יציג" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;
"גוף ציבורי" - אחד מאלה:
(1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
(2) הכנסת;
(3) צה"ל;
(4) משטרת ישראל;
(5) רשות מקומית;
(6) תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפסקה (1), רשות מקומית כאמור בפסקה (5) או בידי שניהם;
(7) תאגיד שהוקם בחוק;
(8) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;
(9) ההסתדרות הציונית העולמית;
(10) הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
(11) גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה (נוסח משולב), התשי"ח-1958, שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
"הנציב" - נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמונה לפי הוראות סעיף 22.
"נציבות" - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בפרק ו' לחוק זה.
פרק ג': עקרונות כלליים
(תיקון התשס"ה)
6. עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים (תיקון התשס"ה)
(א) מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו:
(1) תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו;
(2) במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין כאמור בחוק זה;
(3) לגבי זכויות ושירותים הניתנים על-ידי גוף ציבורי - באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי.
(ב) (בוטל).

7. קביעת זכאות
בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאותו של אדם לזכויות או לשירותים מחמת מוגבלותו, ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך חייו התקין.

פרק ד': תעסוקה

8. איסור הפליה בתעסוקה (תיקון התשע"ד)
(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:
(1) קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה;
(2) תנאי עבודה;
(3) קידום בעבודה;
(4) הכשרה או השתלמות מקצועית;
(5) פיטורין או פיצויי פיטורין;
(6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.
(ב) לעניין סעיף-קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.
(ג) אין רואים כהפליה לפי סעיף זה, פעולה או הימנעות מפעולה, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.
(ה) לעניין סעיף זה:
"בן משפחה":
(1) בן זוג, הורה או ילד;
(2) בן זוגו של הורה, בן זוגו של ילד, אח או אחות או בני זוגם, סב, סבתא, נכד או נכדה - שעיקר פרנסתו של אדם עם מוגבלות עליהם;
"הפליה" - לרבות אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו;
"התאמה", "התאמות" - לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי;
"נטל כבד מדי" - נטל בלתי-סביר בנסיבות העניין, בהתחשב, בין-היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח-האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה.

9. ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות (תיקונים: התש"ע, התשע"ד)
(א) ראה מעסיק כי בקרב עובדיו אין ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של אנשים עם מוגבלות (להלן: "ייצוג הולם"), יפעל לקידום הייצוג ההולם, לרבות ביצוע התאמות.
(ב) פעולות מעסיק לפי סעיף זה, יכול שייעשו בתכנית אשר תכלול הוראות בדבר העדפת העסקתם, או קידומם, של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה.
(ג) שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציבות, עם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ועם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שהם לדעת השר כאמור יציגים ונוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי:
(1) לקבוע הוראות משלימות, בין למקרה מסויים ובין לסוגי מקרים, בדבר חובות מעסיק לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות או חומרת המוגבלות של אנשים שיש להעסיקם או לקדמם בעבודה;
(2) לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של מעסיק על ביצוע פעולות לפי סעיף זה;
(3) לקבוע סייגים לחובות מעסיק לפי סעיף זה.
(ד) בסעיף זה:
"מעסיק" - מעסיק המעסיק יותר מ- 25 עובדים, למעט המדינה או מעסיק אחר שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, חלות עליו;
"התאמות" - כהגדרתן בסעיף 8(ה).

10. הגנה על מתלונן (תיקון התשע"ד)
(א) לא יפגע מעסיק בעובד בעניינים המנויים בסעיף 8 מחמת תלונה או תביעה של העובד לעניין הוראות פרק זה, או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי פרק זה.
(ב) במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף-קטן (א), תהא זו הגנה אם פעולת המעסיק ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא.

11. מודעות בדבר הצעת עבודה (תיקון התשע"ד)
(א) מעסיק או הזקוק לעובד לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שיש בה משום הפליה לפי הוראות סעיף 8.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שסעיף 8(ג) חל עליה.

12. זכות תביעה
תובענות בשל הפרת הוראות פרק זה, יכול שיוגשו בידי:
(1) עובד;
(2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור, ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
(3) הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובלבד שהעובד הסכים לכך.

13. החלת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקונים: התש"ע (מס' 2), התשע"ד)
(א) הוראות סעיפים 5, 9(א) ו- (ג), 11, 13, 14, 16, 17, 18 ו- 21(א) עד (ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, יחולו על הוראות פרק זה, בשינויים המחוייבים לפי העניין.
(ב) הוראות סעיף 9(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ''ח-1988, כפי שהן מוחלות בסעיף-קטן (א), והוראות סעיף 15(ד) לחוק זה, לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:
(1) מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה), לאנשים עם מוגבלות, או לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות;
(2) פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר התאמות כאמור בפסקה (1) או העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של אנשים עם מוגבלות.

14. סמכות שיפוט ותרופות
לבית-הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות פרק זה והוא רשאי:
(1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממש בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי פסקה זו, יביא בית-הדין בחשבון, בין-היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

15. עונשין (תיקונים: התש"ע (מס' 2), התשע"ד)
(א) העובר על הוראות סעיפים 8, 10 ו- 11, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ב) בעבירה על הוראת סעיף 11 לא יישא באחריות פלילית אלא המעסיק או הזקוק לעובד.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על אי-ביצוע התאמה כהגדרתה בסעיף 8(ה).
(ד) בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 8, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא מוגבלותו, אלא-אם-כן הוכיח הנאשם אחרת.

16. תכניות (תיקון התשע"ד)
(א) שר העבודה והרווחה ייזום, יפתח ויכין תכניות בדבר:
(1) תעסוקה ושיקום אנשים עם מוגבלות, תוך העדפת שילובם במקומות עבודה רגילים;
(2) הקמת מערך אבחון תעסוקתי ומערך מקצועי מתאים, להבטחת שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה;
(3) מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים למעסיקים ולעובדים בעניין שילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה.
(ב) שר העבודה והרווחה יגיש, אחת לשנה, דו"ח בדבר תכניות כאמור בסעיף-קטן (א) לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

17. ביצוע ותקנות
(א) שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע הוראות פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות בדבר אופי ההתאמות המתחייבות לפי הוראות פרק זה.
(ב) שר העבודה והרווחה ושר האוצר יקבעו בתקנות הוראות בדבר השתתפות במימון ביצוע התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה).
(ג) שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע תקנות בדבר מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות במתן מקומות חניה במקומות עבודה.
(ד) (1) תקנות לפי פרק זה יותקנו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(2) תקנות לפי סעיפים-קטנים (ב) ו- (ג) יותקנו בהתייעצות גם עם ארגוני עובדים יציגים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה נוגעים בדבר, ועם ארגוני מעבידים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה יציגים ונוגעים בדבר.
(ה) תקנות לפי פרק זה יוגשו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

18. הוראת שעה (תיקונים: התשס"ד, התש"ע)
(בוטל).

פרק ה': שירותי תחבורה ציבורית
(תיקונים: התשס"ד, התש"ע)

19. שירותי תחבורה ציבורית (תיקון התשס"ה)
(א) אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית;
בסעיף זה, "שירותי תחבורה ציבורית" - אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור.
(ב) מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית יסדירו נגישות כאמור בסעיף-קטן (א), כל אחד בתחום אחריותו.
(ג) שר התחבורה ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקינו תקנות להסדרת נגישות לעניין שירותי תחבורה ציבורית, לרבות הדרכים והמועדים להסדרתה; תקנות לעניין שירותי תחבורה ציבורית יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ג1) בנוסף על האמור בסעיפים-קטנים (א) עד (ג), שר התחבורה בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יתקין תקנות בעניין:
(1) שיעורי הנחה מאגרה שתינתן למקבל רישיון להפעלת מונית, שיפעיל מונית המותאמת להסעתם של אנשים עם מוגבלות, לרבות תנאים וכללים למתן ההנחה ושיעורי הנחה שונים בהתחשב, בין השאר, בסוגי ההתאמות המותקנות במונית, או בהיקף האוכלוסיה של האנשים עם מוגבלות שהמונית צפויה לשרת;
(2) הטלת חובה לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות חושית באוטובוסים בין–עירוניים לפי תנאים וכללים שיקבעו.
(ג2) תקנות ראשונות לפי סעיף-קטן (ג1) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006).
(ד) העובר על הוראה שהותקנה לפי סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

פרק ה'1: מקום ציבורי ושירות ציבורי
(תיקון התשס"ה)

סימן א': עקרונות יסוד והגדרות

19א. הגדרות (תיקון התשס"ה)
בפרק זה:
"אמצעי עזר ושירותי עזר" - לרבות,
(1) מתורגמנים לשפת סימנים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה לרבות כיתוב, שילוט, תמלול או שימוש באמצעי הגברה;
(2) קריינים, טקסטים מוקלטים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראיה או לקויות למידה ולרבות כיתוב בבריל, בתבליט או בהגדלה;
(3) לוחות תקשורת, או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים;
(4) התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם אוטיזם, באמצעות כוח-האדם הקיים;
(5) כל אמצעי ושירות נוסף אשר קבע שר המשפטים בצו.
"בניין" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה;
"בעל רישיון", "מיתקן בזק" ו"שירות בזק" - כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982;
"הוועדה" - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
"הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה" - ההוראות לפי כל אחד מאלה:
(1) סעיף 158א לחוק התכנון והבניה;
(2) פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה;
(3) לעניין מוסד חינוך וגן ילדים כמשמעותם בסימן ז', שההיתר לבנייתם או לשימוש בהם ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1(ז) לחוק התכנון והבניה - גם פרק ה'1 לחוק האמור;
"חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" ו "מורשה לנגישות השירות" - כמשמעותם בסימן י''א;
"נגישות" - אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;
"התאמות נגישות" - ההתאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות;
"נטל כבד מדי" - כמשמעותו בסעיף 19יג(א)(2);
"רשות ציבורית" - כל אחד מאלה:
(1) גוף ציבורי המנוי בפסקאות (1) עד (5), (7), (9) ו- (10) בהגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 5;
(2) גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, כהגדרתו בסעיף 19טו;
(3) מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב;
(4) מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות;
(5) גוף שקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה.
"תקן ישראלי" - תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

19ב. הזכות לנגישות - עיקרון יסוד (תיקון התשס"ה)
אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.

19ג. איסור הפליה (תיקון התשס"ה)
אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות, והכל בהתאם להוראות פרק זה.

19ד. מקום, שירות ומוצר שלא למטרת רווח (תיקון התשס"ה)
חובות החלות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי ומוצר לפי פרק זה יחולו בין אם המקום הציבורי, השירות הציבורי או המוצר, הם למטרת רווח ובין שלא למטרת רווח, בין אם נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי ובין שלא נגבה תשלום כאמור.

סימן ב': איסור הפליה בשירות ציבורי, במקום ציבורי ובמוצרים

19ה. הגדרות לגבי איסור ההפליה (תיקון התשס"ה)
בסימן זה:
"מי שעיסוקו" - לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק וכן האחראי בפועל על מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, או על הספקת המוצר;
"מקום ציבורי", אחד מאלה:
(1) מקום, לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה, או חלק ממנו, העומד לשימושו של הציבור או חלק בלתי-מסויים ממנו;
(2) מקום או חלק ממקום שבו ניתן שירות ציבורי;
"שירות ציבורי", אחד מאלה:
(1) שירות, לרבות שירות מהשירותים המנויים בתוספת השניה, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי-מסויים ממנו;
(2) שירות הניתן בידי גוף ציבורי;
(3) שירות הניתן במקום ציבורי.

19ו. איסור הפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי (תיקון התשס"ה)
(א) מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי, בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת מוצר, לא יפלה אדם מחמת מוגבלותו בכל אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לא יסרב:
(א) לאפשר לו גישה למקום ציבורי או לחלק ממנו;
(ב) לתת לו שירות ציבורי;
(ג) לספק לו מוצר;
(ד) לאפשר לו שימוש בשירות ציבורי או הנאה משירות ציבורי;
(2) לא יקבע תנאים שלא ממין העניין המונעים או המגבילים, במישרין או בעקיפין, שימוש בשירות ציבורי או במקום ציבורי, או הנאה משירות ציבורי, ממקום ציבורי או בהספקת מוצר;
(3) לא ייתן שירות ציבורי ולא יספק מוצר בתנאים הנופלים מאלה שבהם הוא ניתן בדרך-כלל.
(ב) לא ייחשב מקום או שירות כמקום או שירות שאינו עומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי-מסויים ממנו, בשל שלילת השימוש בו מחמת הפליה אסורה כאמור בסעיף זה.
(ג) אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי.
(ד) אין בסימן זה כדי לחייב ביצוע התאמות נגישות.

סימן ג': מקום ציבורי - נגישות

19ז. מקום ציבורי - מהו (תיקון התשס"ה)
בסימן זה ובסימן ה':
"מקום ציבורי" - אחד מאלה:
(1) מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי-מסויים ממנו;
(2) מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;
"מקום ציבורי קיים" - אחד מאלה:
(1) מקום ציבורי שהוא בניין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה;
(2) מקום ציבורי מסויים שאינו בניין, אשר היה קיים כמקום כאמור, לפני מועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיף 19ט (בסימן זה: "המועד הקובע");

19ח. נגישות מקום ציבורי (תיקון התשס"ה)
(א) מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה או להוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי העניין.
(ב) מי שאחראי למקום ציבורי לפי סעיף-קטן (ג), יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי העניין, וידאג לאחזקתן התקינה של התאמות אלה.
(ג) חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי לפי סעיף זה:
(1) לעניין התאמות נגישות הדורשות היתר כמשמעותו בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תחול על הבעלים; הושכר המקום הציבורי בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 (בסעיף זה: "חוק הגנת הדייר"), ישלם הדייר לבעל הבית מחצית מעלות ביצוע התאמות הנגישות; שר הבינוי והשיכון, באישור הממשלה והוועדה, רשאי לקבוע שיעורי השתתפות שונים בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; בסעיף זה, "דייר", "בעל בית" - כהגדרתם בחוק הגנת הדייר;
(2) לעניין התאמות נגישות אשר אינן דורשות היתר בניה כאמור בפסקה (1), תחול על הבעלים, ואולם אם המקום הציבורי מוחזק או מופעל בידי מי שאיננו הבעלים - חובת הנגישות תחול על המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי.
(ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, המחזיק, המפעיל או הבעלים של מקום ציבורי, הכל לפי העניין, חייב לאפשר למי שחלה עליו חובה בהתאם להוראות לפי סימן זה לבצע התאמות נגישות במקום הציבורי.
(ה) (1) לא יפעיל אדם מקום ציבורי אלא-אם-כן בוצעו במקום התאמות הנגישות בהתאם להוראות פרק זה או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה;
(2) על אף האמור בכל דין, לא ביצע הבעלים התאמות נגישות לפי פרק זה או לפי פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, רשאי השוכר לבטל את חוזה השכירות, לא ייחשב למפר החוזה, ולא יחוייב בפיצוי בשל הביטול.
(ו) בסעיף זה:
"בעלים" - הבעלים, ואם יש חוכר לדורות, החוכר לדורות, ולמעט דייר;
"חוכר לדורות" - חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לרבות בר-רשות, בין בהרשאה לתקופה אחת ובין בהרשאה מתחדשת, לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים.

19ט. תקנות נגישות לעניין מקום ציבורי (תיקונים: התשס"ה, התש"ע (מס' 3), התשע"ב)
(א) לעניין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בניינים, שהוקמו לאחר המועד הקובע, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך-כלל ובין לסוגי מקומות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר:
(1) הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה כאמור בפסקה (2);
(2) הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי העניין, בשטח המקום ציבורי.
(ב) בתקנות לפי סעיף-קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי מקומות ציבוריים קיימים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, לרבות ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(2) ביצוע התאמת הנגישות יהווה נטל כבד מדי.
(ג) בתקנות לפי סעיף זה:
(1) ייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה בטור א' בתוספת השלישית ייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה כאמור, עד למועד הנקוב בטור ב' בתוספת השלישית שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית;
(2) יכול שייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;
הוראות כאמור בפסקאות (1) ו- (2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:
(1) סוג או אופי המקום החייב בהנגשה;
(2) סוג או אופי השירות הניתן במקום הציבורי החייב בהנגשה;
(3) היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה בידי אותו הגוף;
(4) סוגי התאמות הנגישות.
לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ"ג בחשון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, למעט רשות ציבורית המנויה בטור א' בתוספת השלישית, ולעניין רשות ציבורית כאמור - לא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב' בתוספת השלישית לעניין אותה רשות ציבורית ולא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף-קטן זה, "היום הקובע" - יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.
(ג1) שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א' בתוספת השלישית ובטור ב' לצידה - את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יוגש לאישור הוועדה עד יום כ"ד בחשוון התשע"א (1 בנובמבר 2010).
(ד) לעניין מקומות ציבוריים שאינם בניינים, שיוקמו כמקומות ציבוריים כאמור לאחר המועד הקובע, יהיו לשר המשפטים הסמכויות לקבוע הוראות לעניין פטור מלא או חלקי או דרישות מופחתות, הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 158ו1(ד)(2) לחוק התכנון והבניה.
(ה) פטור או דרישות מופחתות בדבר נטל כבד מדי, שנקבעו לפי סעיפים-קטנים (ב)(2) ו- (ד), לא יחולו על:
(1) מקום ציבורי שהאחראי לו על-פי סימן זה הוא רשות ציבורית;
(2) חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף-קטן (א).
(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור הוועדה.
(ז) שר המשפטים רשאי להוסיף בצו מקום על רשימת המקומות הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה.
(ח) תקנות לפי סעיף זה החלות על רשות מקומית, ייקבעו בהסכמת שר הפנים.
(ט) סעיף זה לא יחול לגבי מקום ציבורי שחל עליו סימן ו', סימן ז', או סימן ט'.
(י) תקנות ראשונות לפי סעיף-קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) ויאושרו על-ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

סימן ד': שירות ציבורי - נגישות
19י. שירות ציבורי - מהו (תיקון התשס"ה)
בסימן זה ובסימן ה':
"שירות ציבורי" - אחד מאלה:
(1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי-מסויים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג';
(2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי-מסויים ממנו.
19יא. נגישות שירות ציבורי (תיקון התשס"ה)
(א) שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ב) מי שאחראי לאספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.

19יב. תקנות נגישות לעניין שירות ציבורי (תיקונים: התשס"ה, התשע"ב, התשע"ג)
(א) לעניין שירותים ציבוריים, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך-כלל ובין לסוגים של שירותים ציבוריים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר; תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר נגישות מידע המופק במסגרת שירות ציבורי, וכן בדבר התקנת אמצעי עזר ואספקת שירותי עזר.
(ב) בתקנות לפי סעיף-קטן (א) רשאי שר המשפטים, לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי שירותים ציבוריים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של השירות הציבורי;
(2) ביצוע התאמות נגישות בשירות יהווה נטל כבד מדי.
(ג) בתקנות לפי סעיף זה:
(1) ייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע;
(2) יכול שייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;

הוראות כאמור בפסקאות (1) ו- (2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:
(1) סוג או אופי השירות החייב בהנגשה;
(2) היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה על-ידי אותו הגוף;
(3) סוגי התאמות הנגישות.
לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ"ג בחשון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף-קטן זה, "היום הקובע" - יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.
(ד) (1) בעל רישיון יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותי בזק ולמתקני בזק לפי סימן זה;
(2) על אף האמור בסעיף-קטן (א), לעניין שירותי בזק ומיתקני בזק, יקבע שר התקשורת הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות סבירה לשירותים ומתקנים כאמור; לעניין זה יהיו לשר התקשורת הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי סעיף-קטן (ב); ההתאמות כאמור יכול שייקבעו לפי סוגים של שרותי בזק ויכול שייקבעו גם לפי סוגים של מיתקני בזק.
(ה) (1) מי שעיסוקו בהשכרת רכב מנועי פרטי, שבבעלותו או בהחזקתו 100 כלי רכב לפחות, יחזיק לפחות שני כלי רכב, המותאמים לנהיגה בידי אדם עם מוגבלות, ולפחות שני כלי רכב נוספים, המותאמים להסעתו של אדם עם מוגבלות;
(2) מי שעיסוקו בהשכרת אוטובוסים וכלי רכב אחרים, יעמיד להשכרה כלי רכב נגישים לאנשים עם מוגבלות תמורת מחיר זהה למחירו של כלי רכב שאינו נגיש כאמור.
(3) שר התחבורה יתקין תקנות להסדרת הנגישות לפי הוראות סעיף-קטן זה.
(ו) הוראות סעיפים-קטנים (ב)(2) ו- (ד) בדבר נטל כבד מדי לא יחולו לגבי שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית.
(ז) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ולעניין שירותי בזק גם עם בעלי רישיונות הנוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, בהתחשב בהוראות תקן ישראלי ובאישור הוועדה.
(ח) היה השירות באחריותו של שר אחר, יתקין שר המשפטים תקנות כאמור, לאחר התייעצות גם עם אותו שר, לפי העניין.
(ט) שר המשפטים רשאי להוסיף בצו שירות על רשימת השירותים הציבוריים המנויים בתוספת השניה.
(י) סעיף זה לא יחול לגבי שירות ציבורי שחל עליו סימן ו', סימן ז' או סימן י'.
(יא) תקנות ראשונות לפי סעיפים-קטנים (א), (ד) ו- (ה) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006), ויאושרו על-ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

סימן ה': סייגים לחובת הנגישות

19יג. פטור מסויים מביצוע התאמת נגישות (תיקון התשס"ה)
(א) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור, בכפוף להוראות פרק זה, מביצוע התאמת נגישות מסויימת, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
(2) התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי העניין:
(א) סוג השירות או המקום;
(ב) היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;
(ג) טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;
(ד) קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;
(ה) קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על-פי פרק זה;
(ו) היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על-פי הוראות פרק זה;
(3) התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(4) התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של מקום ציבורי קיים או של שירות ציבורי.
(ב) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי שאינו בניין, שהוקם כמקום כאמור לאחר כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 19ט(א), פטור מהתקנת מעלית או מביצוע התאמת נגישות אחרת שעלותה גבוהה שקבע שר המשפטים, באישור הוועדה, אם קבע הנציב כי ההתאמה תטיל עליו נטל כבד מדי לפי סעיף-קטן (א)(2) למעט פסקה (ה).
(ג) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסויימת, אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה עלול להביא להתמוטטות כלכלית של מי שחייב בביצוע ההתאמות כאמור.

19יג1. פטור מסויים - הוראות מיוחדות (תיקון התשס"ה)
(א) הוראות סעיף 19יג(א)(2), (ב) ו- (ג) לא יחולו לגבי:
(1) מקום ציבורי, המופעל או מוחזק בידי רשות ציבורית;
(2) שירות ציבורי הניתן על-ידי רשות ציבורית;
(3) חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף-קטן 19ט(א).
(4) התאמה במקום ציבורי או בשירות ציבורי אם מי שחייב בביצועה פעל לגביה בחוסר תום-לב.
(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א), הנציב רשאי ליתן לרשות ציבורית פטור מביצוע התאמת נגישות מסויימת לעניין מקום ציבורי שהיא מפעילה או מחזיקה או לעניין שירות ציבורי שהיא נותנת, מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית; ואולם לא יקבע הנציב פטור כאמור לגבי כל אחד מאלה:
(1) גוף ציבורי, המנוי בפסקאות (1) עד (4), (9) ו- (10) בהגדרה "גוף ציבורי" בסעיף 5;
(2) מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב ושירות החינוך הניתן על ידו;
(3) מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי כהגדרתו בסעיף 19טו;
(4) בנק ישראל, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים, רשות הדואר, רשות שדות התעופה, רשות השידור, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ושירות התעסוקה.
19יד. התאמות נגישות חלופיות (תיקון התשס"ה)
הוכיח מי שאחראי למקום ציבורי או מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי לפי העניין כי מתקיימת הוראה מהוראות סעיף 19יג(א), (ב) או (ג), 19כט1(3), או 19לא(ג) או הוראות מכוח סעיפים 19ט(ב)(2), 19ט(ד), 19יב(ב)(2), 19יב(ד), או 19יז(ב), יבצע התאמות נגישות חלופיות, ככל שנקבעו בתקנות או שנקבעו לעניין פטור מסויים לפי סעיף 19יג, לרבות מעבר למקום אחר, שהן סבירות בנסיבות העניין.

19יד1. פטור בידי הנציב (תיקון התשס"ה)
הנציב רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות מסויימת בהתאם לסעיף 19יג וכן לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות העניין, והכל כאמור בסימן זה.

סימן ו': שירות בריאות ומקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות - נגישות

19טו. הגדרות (תיקון התשס"ה)
בסימן זה:
"חוק ביטוח בריאות" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;
"נותני שירותים" - כמשמעותם בסעיף 21 לחוק ביטוח בריאות;
"קופת חולים" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות;
"שירות בריאות ממלכתי" - שירות בריאות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות.

19טז. נגישות בריאות (תיקון התשס"ה)
שירות בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו- 19יא ובהתאם להוראות לפי סימן זה.

19יז. תקנות נגישות לעניין שירותי בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות (תיקון התשס"ה)
(א) שר הבריאות יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך-כלל ובין לסוגים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר לשירותי בריאות ולמקומות ציבוריים קיימים, כהגדרתם בסעיף 19ז, שבהם ניתנים שירותי בריאות.
(ב) בתקנות לפי סעיף-קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו- (2), אם ביצוע התאמת הנגישות מהווה נטל כבד מדי:
(1) סוג שירות בריאות שאינו שירות בריאות ממלכתי, לגבי כולו או חלקו;
(2) סוג המקום הציבורי שבו ניתן שירות כאמור, לגבי כולו או חלקו.

19יח. נטל כבד מדי – אי-תחולת פטור (תיקון התשס"ה)
הוראות סעיף 19יג(א)(2) לא יחולו לגבי מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי או לגבי שירות בריאות ממלכתי.

19יט. תכנית הנגשה והתאמה (תיקון התשס"ה)
כל בית חולים וכל קופת חולים וכן ספק שירותי בריאות גדול אחר שקבע שר הבריאות לפי סעיף 19כו (בסימן זה: "ספקי שירותים גדולים"), יגישו לשר הבריאות תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי הבריאות הניתנים על ידם, ושל מקומות ציבוריים שבהם ניתנים שירותי בריאות, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19יז; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי העניין, ובאישורם.

19כ. החלה הדרגתית (תיקון התשס"ה)
(א) הוראות הנגישות לפי סימן זה, לעניין שירות בריאות הניתן על-ידי ספק שירותים גדול או לעניין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור, יוחלו בהדרגה, במשך אחת-עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה: "תקופת הביניים") לפי צו שיקבע שר הבריאות עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת-עשרה השנים, בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19יט, ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את סוג השירות, היקף פעילותו, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסויים.
(ב) בתקופת הביניים, יספקו קופות החולים למבוטחים עם מוגבלות שרותי בריאות שהם נגישים על-פי הוראות פרק זה במקומות ציבוריים שהם נגישים כאמור, בין בעצמן או באמצעות נותני שירותים שעמם התקשרו, ובין על-ידי הפניית המבוטחים לקבלת שירותים באמצעות קופת חולים אחרת.
(ג) שר הבריאות, רשאי להאריך את תקופת הביניים לגוף מסויים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנתיים, אם נוכח שלא יכול היה להשלים את ביצוע ההנגשה על-פי הצו שהוצא לפי סעיף-קטן (א), במאמצים ראויים.
(ד) לא נקבע צו לפי סעיף-קטן (א), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

19כא. התייעצות ואישור הוועדה (תיקון התשס"ה)
(א) תקנות לפי סעיף 19יז וצו לפי סעיף 19כ ייקבעו בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי העניין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה;
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף-קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה עד יום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006), ויאושרו על-ידי הוועדה עד יום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

19כב. דיווח לשר (תיקון התשס"ה)
ספקי שירותים גדולים יגישו מדי שנה לשר הבריאות דיווח בדבר הנגשת שירותי בריאות ומקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, שבוצעה במהלך השנה החולפת, בתקופת הביניים או בתקופת ההארכה, לפי סעיף 19כ(ג), כמתחייב לפי הוראות סימן זה.

19כג. דיווח לוועדה (תיקון התשס"ה)
שר הבריאות יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות הנגשת שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות, שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב על-פי הוראות לפי סימן זה.

19כד. פרסום (תיקון התשס"ה)
ספקי שירותים גדולים יפרסמו את שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, הנגישים לאנשים עם מוגבלות; שר הבריאות יקבע הוראות בדבר דרך הפרסום.

19כה. סייג (תיקון התשס"ה)
לאחר תום התקופה הנקובה בסעיף 19כ, לא תיתן קופת חולים שירות בריאות ממלכתי, בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים, אלא-אם-כן מתקיימות בשירות הבריאות ובמקום שבו ניתן שירות הבריאות הוראות הנגישות לפי סימן זה או לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה, לפי העניין, באופן סביר.

19כו. תחולה לגבי ספק שירותים גדול (תיקון התשס"ה)
שר הבריאות יקבע את ספקי השירותים הגדולים שחלות עליהם החובות לפי סעיפים 19יט, 19כב, ו- 19כד לחוק זה בהתחשב בהיקף פעילותו של נותן השירותים וכן בהיקף האוכלוסיה שאותה הוא משרת.

סימן ז': מוסדות חינוך, מוסדות על-תיכוניים, שירותי חינוך והשכלה - נגישות
חלק א': מוסדות על-תיכוניים

19כז. הגדרות (תיקון התשס"ה)
בחלק זה:
"מוסד על-תיכוני":
(1) מוסד שהוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בחוק זה: "חוק המועצה להשכלה גבוהה");
(2) מוסד שניתן לו היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(5) מוסד על-תיכוני להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית.

19כח. נגישות מוסדות על-תיכוניים (תיקון התשס"ה)
מוסדות על-תיכוניים ושירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו- 19יא ובהתאם להוראות לפי חלק זה.
19כט. תקנות נגישות למוסדות על-תיכוניים (תיקון התשס"ה)
שר החינוך התרבות והספורט (בחוק זה: "שר החינוך") ושר התעשיה, המסחר והתעסוקה, לפי העניין, יקבעו הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך-כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות על-תיכוניים, ולשירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר.

19כט1. פטור מסויים מביצוע התאמת נגישות (תיקון התשס"ה)
מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סימן זה במקום ציבורי קיים שהוא מוסד על-תיכוני יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסויימת אם קבע הנציב אחד מאלה:
(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
(2) התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(3) לעניין מוסד על-תיכוני המנוי בפסקאות (3) ו- (5) להגדרה מוסד על-תיכוני - התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי.

19ל. תכנית הנגשה והתאמה (תיקונים: התשס"ה, התשע"ד (מס' 2))
בעל מוסד על-תיכוני יגיש לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של המוסד העל-תיכוני ושירותי ההשכלה הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19כט החלות על אותו מוסד; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

19לא. החלה הדרגתית (תיקונים: התשס"ה, התשע"ד (מס' 2))
(א) הוראות הנגישות לעניין נגישות מוסדות על-תיכוניים ושירותי ההשכלה הניתנים על ידיהם, לפי חלק זה, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה שתחילתה לא יאוחר מיום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008) וסופה לא יאוחר מיום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית (בחלק זה: "תקופת הביניים"); עד תום 12 חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19 כט, יקבעו שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, בצו, את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, על המוסדות שעליהם חלות התקנות בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19ל ככל שהוגשו; בקביעת ההחלה ההדרגתית לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסויים.
(ב) עד תום תקופת הביניים, מוסדות על-תיכוניים יבצעו התאמות נגישות, באופן סביר, בעבור סטודנט עם מוגבלות, לפי העניין, הלומד במקום כאמור או העומד ללמוד בו, בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי העניין; שר החינוך יפרסם מידע לציבור ולמוסדות העל-תיכוניים בדבר הזכויות על-פי סעיף זה, והדרכים למימושן.
(ג) מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סעיף-קטן (ב) יהיה פטור מביצוע אותה התאמה בתקופה שעד ליום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008), אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה יטיל נטל כבד מדי.
(ד) לא נקבע צו לפי סעיף-קטן (א), תחול חובת הנגישות על-פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשע"ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית.

19לא1. התייעצות ואישור הוועדה (תיקון התשס"ה)
(א) תקנות לפי סעיף 19כט וצו לפי סעיף 19לא ייקבעו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי העניין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה;
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף-קטן (א)19 יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

19לא2. דיווח לשר (תיקון התשס"ה)
בעלים של מוסדות על-תיכוניים יגישו מדי שנה לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, דיווח בדבר הנגשת המוסדות ושירותי ההשכלה הניתנים בהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על-פי הוראות חלק זה.

19לא3. דיווח לוועדה (תיקון התשס"ה)
שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, יגישו מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

חלק ב': מוסדות חינוך ושירותי חינוך

19לב. הגדרות (תיקון התשס"ה)
בחלק זה:
"חוק לימוד חובה" - חוק לימוד חובה, התש"ט-1949;
"מוסד חינוך רשמי" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה;
"מוסד חינוך" - מוסד חינוך רשמי, מוסד חינוך מוכר, מוסד חינוך פטור ומוסד לחינוך מיוחד;
"מוסד חינוך מוכר" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה לרבות בית-ספר הפועל ברישיון מכח חוק פיקוח על בתי-ספר, התשכ"ט-1969, ולמעט מוסד חינוך רשמי;
"מוסד חינוך פטור" - מוסד כמשמעותו בסעיף 5 בחוק לימוד חובה;
"מוסד לחינוך מיוחד" - כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1998.

19לג. נגישות מוסדות חינוך (תיקון התשס"ה)
מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו- 19יא ובכפוף להוראות לפי חלק זה.

19לג1. תקנות נגישות במוסד חינוך (תיקון התשס"ה)
לעניין מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך למעט גני ילדים, יקבע שר החינוך הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:
(1) בניית פיר מעלית בבניין מרכזי אחד;
(2) בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבניין המרכזי.

19לג2. תכנית הנגשה והתאמה (תיקון התשס"ה)
בעלים של מוסדות חינוך יגישו לשר החינוך תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של מוסד החינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19לג1; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

19לג3. החלה הדרגתית (תיקון התשס"ה)
(א) הוראות הנגישות לעניין נגישות מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על-ידיהם, לפי סעיף 19לג1, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה של שתים עשרה שנים, שתחילתה לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) (בחלק זה: "תקופת הביניים"); עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) יקבע שר החינוך בצו את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, בפריסה שווה בכל אחת משתים-עשרה השנים בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19לג2 ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסויים.
(ב) לא נקבעו צווים לפי סעיף-קטן (א), תחול חובת הנגישות על-פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019).

19לג4. התייעצות ואישור הוועדה (תיקון התשס"ה)
(א) תקנות לפי סעיפים 19לג1, 19לד וצו לפי סעיף 19לג3 ייקבעו בהתייעצות עם המרכז לשלטון מקומי, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי העניין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף-קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) ויאושרו עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

19לג5. דיווח לשר (תיקון התשס"ה)
בעלים של מוסדות חינוך יגישו מדי שנה לשר החינוך, דיווח בדבר הנגשת מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על-פי הוראות חלק זה.

19לג6. דיווח לוועדה (תיקון התשס"ה)
שר החינוך יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

19לד. נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה (תיקונים: התשס"ה, התשס"ח)
(א) תלמיד עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום שהוא מוסד חינוך או גן ילדים, לפי העניין, ולשירות חינוך הניתן על-ידי אותו מוסד; בסעיף זה, "גן ילדים" - גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, גן ילדים בבעלות רשות חינוך מקומית או גן ילדים שחל עליו חוק החינוך המיוחד.
(ב) שר החינוך יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך-כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר נגישות באופן סביר לתלמיד עם מוגבלות כאמור בסעיף-קטן (א); תקנות לפי סעיף זה יכללו הוראות בדבר ביצוע התאמות נגישות בקשר לכל אחד מאלה:
(1) התקנת מעלית נגישה בבניין מרכזי אחד, למעט לעניין גן ילדים;
(2) בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבניין המרכזי;
(3) הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה לבניין המרכזי, בין הבניין המרכזי למבנים הסמוכים ודרכי הגישה לחצר ולאולם הספורט ולרבות כבשים בדרכי הגישה;
(4) אמצעי נגישות לאנשים עם מוגבלות בראיה ובשמיעה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר;
(5) התאמות נוספות הנדרשות כדי לאפשר לתלמיד נגישות באופן סביר במוסד החינוך או בגן הילדים בו הוא לומד.
(ג) הורה של תלמיד, שהוא אדם עם מוגבלות, זכאי לנגישות במוסד החינוך או בגן הילדים שבו התלמיד לומד, והוראות סעיף-קטן (ב) יחולו, בשינויים המחוייבים; בפסקה זו, "הורה" - לרבות אפוטרופוס.
(ד) מוסד חינוך וגן ילדים יבצעו את התאמות הנגישות בעבור תלמיד הלומד במוסד החינוך, בעבור ילד הרשום במוסד החינוך והעתיד ללמוד בו ובעבור הורה כאמור בסעיף-קטן (ג), מיד לאחר המועד שבו נודע לראשונה למוסד החינוך, או לגן הילדים, לפי העניין, על רישומו של התלמיד במקום.
(ה) שר החינוך באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין:
(1) חובת הרשם לברר, בעת הרישום של התלמיד, את הצורך בביצוע התאמות נגישות; בפסקה זו, "הרשם" - כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959;
(2) מועדים ליידוע הבעלים של מוסד החינוך או גן הילדים בדבר רישומו של התלמיד ובדבר הצורך בביצוע התאמות הנגישות, ומועדים לביצוע התאמות הנגישות בעבורו או בעבור הורהו, והכל כדי שביצוע ההתאמות יסתיים לפני תחילת הלימודים של התלמיד במוסד החינוך או בגן הילדים.

19לד1. ביצוע התאמות נגישות במכרז מסגרת (תיקון התשס"ה)
(א) רשויות מקומיות, בין בעצמן ובין באמצעות מוסד ציבורי או גוף ארצי הקשור אליהן, יפרסמו מכרז לבחירת גורמים שאיתם יתקשרו לצורך ביצוע התאמות נגישות, במוסדות חינוך או בגני ילדים לפי סעיף 19לד.
(ב) חלה על רשות מקומית או על כל גורם אחר, החייב על-פי דין בחובת מכרז, חובה לבצע התאמות במוסד חינוך או בגן ילדים על-פי חלק זה, רשאית הרשות, או אותו גורם אחר, להתקשר עם מי שנבחר במכרז על-פי סעיף-קטן (א); התקשר גוף לפי סעיף זה, יצא ידי חובתו לפי כל דין המחייב התקשרות במכרז.

19לד2. בקשה להיתר בניה (תיקון התשס"ה)
בעלים של כל מוסד חינוך וגן ילדים יגיש בקשה להיתר בניה לביצוע הוראות הנגישות לפי סעיפים 19לג1 וסעיף 19לד; הבקשה תוגש בתוך שנה מיום התקנת התקנות לפי סעיפים אלה.

19לד3. שמירת דינים (תיקון התשס"ה)
הוראות לפי חלק זה באות להוסיף ולא לגרוע מחובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה.
סימן ח': חוזה ביטוח

19לה. חוזה ביטוח (תיקון התשס"ה)
(א) מתן יחס שונה בחוזה ביטוח (בסימן זה: "יחס שונה") לא יהווה הפליה לפי פרק זה, אם הוא מבוסס על נתונים אקטואריים, נתונים סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטים להערכת הסיכון הביטוחי המסויים, ומתן יחס זה סביר בנסיבות העניין.
(ב) מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראת סעיף-קטן (א), זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, וזאת נוסף על כל סעד אחר.
(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף-קטן (ב) והמבטח פעל שלא בתום-לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מוגדלים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לולא ההפליה, וזאת נוסף על כל סעד אחר.
(ד) קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף-קטן (ב) והמבטח פעל בתום-לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח בתוספת תשלום ההפרש כאמור בסעיף-קטן (ב), וזאת נוסף לכל סעד אחר.
(ה) סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות סימן זה, וקרה מקרה ביטוח, רשאי בית-המשפט לפסוק לאדם כאמור פיצוי שלא יעלה על שיעורי תגמולי הביטוח שהיו מגיעים לו לולא הסירוב לבטח, בניכוי דמי הביטוח שהיה משלם, אילולא הסירוב כאמור, אם התקיימו כל אלה:
(1) האדם פנה למפקח על הביטוח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981 (בסימן זה: "המפקח על הביטוח"), בתוך 30 ימים ממועד שנודע לו על הסירוב מחמת המוגבלות, ובלבד שפנה למפקח לפני שקרה מקרה הביטוח; קבע המפקח שההפליה מותרת, ובלבד שהאדם ערער לבית-המשפט בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;
(2) האדם עשה מאמץ סביר בנסיבות העניין לבטח עצמו מפני אותו סיכון אצל מבטח אחר וסורב;
בסעיף-קטן זה:
"סירוב" - לרבות מתן יחס שונה באופן קיצוני, בנסיבות העניין, שבעקבותיו לא נכרת חוזה ביטוח;
"שיעור תגמולי הביטוח" - שיעור תגמולי הביטוח לפי פוליסה סבירה בנסיבות העניין שאין בה יחס שונה כאמור בסעיף-קטן (א).
(ו) (1) מבוטח עם מוגבלות שניתן לו יחס שונה או אדם עם מוגבלות שבקשתו להיות מבוטח נדחתה (בסעיף זה: "מתלונן") רשאי להגיש תלונה כמשמעותה בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, למפקח על הביטוח על החלטה בדבר מתן יחס שונה או על סירוב לבטח כמשמעותם בסעיף זה, והוראות חוק הפיקוח על עסקי הביטוח יחולו; היתה החלטה בעניין התלונה כרוכה בנושאים רפואיים, יתייעץ המפקח על הביטוח, לפי הצורך, עם מומחה רפואי שימנה לעניין זה;
(2) לא נתקבלה החלטה של המפקח על הביטוח בתוך 90 ימים ממועד הגשת התלונה, רשאי המתלונן, מתום 90 הימים האמורים ואילך, להעביר את תלונתו להכרעתה של ועדה כמשמעותה בפסקה (3)(א) (בסימן זה: "ועדת תלונות"); הועברה התלונה לוועדת תלונות, תודיע ועדת התלונות למפקח על הביטוח, והמפקח לא יהיה מוסמך עוד לדון בתלונה; המפקח יעביר לוועדת תלונות בתוך 14 ימים את התלונה וכל חומר הנוגע אליה המצוי ברשותו, והוראות סעיף 50(ב) לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח לא יחולו לעניין זה.
אין באמור בסעיף-קטן זה כדי לגרוע מזכויותיו של אדם עם מוגבלות לפנות לבית-המשפט בשל הפרת הוראות סימן זה.
(3) (א) ועדת תלונות תהיה בת שלושה חברים, ואלה הם:
(1) שופט בדימוס שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;
(2) אקטואר, מתוך רשימה של אקטוארים המתמחים בסוגים שונים של ביטוח (בסימן זה: "רשימת אקטוארים"), שקבע שר האוצר בהתייעצות, בין השאר, עם גורמים שמייצגים, לדעת שר האוצר, את ענף הביטוח;
(3) מומחה, מתוך רשימה של מומחים בסוגים שונים של מוגבלות (בסימן זה: "רשימת מומחים"), שקבע שר המשפטים בהתייעצות, בין השאר, עם הנציב; בפסקה זו, "מומחה" - לרבות רופא, אח או אחות, פסיכולוג, בעל מקצוע פארא-רפואי ולמעט אקטואר .
(ב) שר המשפטים, באישור הוועדה, יקבע את כל אלה:
(1) דרך מינויים של חברים בוועדת תלונות, בשים לב, בין השאר לסוג המומחיות של האקטואר והמומחה, ולסוג המוגבלות של המתלונן;
(2) סדרי הדין של ועדת התלונות, לרבות בכל הקשור לשמיעת טענות הצדדים או הגשת ראיות ומסמכים מטעמם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל ועדת התלונות בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות העניין;
(3) שכר והחזר הוצאות לחברי ועדת תלונות;
(4) תקנות ראשונות לפי סעיף זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006);
(4) הודעה על מינוי יושב ראש ועדת תלונות וכן רשימת האקטוארים ורשימת המומחים יפורסמו ברשומות;
(5) מינוי חבר ועדת תלונות יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים;
(6) ועדת תלונות רשאית, ככל שנדרש, להורות לנילון, לתקן ליקוי בדבר מתן יחס שונה או סירוב לבטח שלא בהתאם להוראות סימן זה; העתק החלטה כאמור תועבר למפקח על הביטוח לשם בחינת הצורך להורות על תיקון ליקוי כאמור, למבטחים נוספים;
(7) החלטת ועדת תלונות תינתן ברוב דעות, ולאחר שניתנה הזדמנות למתלונן, לנילון, לנציב ולארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את טענותיהם;
(8) החלטת ועדת תלונות תינתן בתוך 90 ימים ממועד העברת התלונה אליה;
(9) החלטות המפקח על הביטוח לפי סימן זה והחלטות ועדת תלונות, שיש בהן כדי להשפיע על אנשים עם מוגבלות, על מבוטחים נוספים או על מבטחים נוספים, יפורסמו לציבור;
(10) מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת המפקח על הביטוח או מהחלטת ועדת תלונות, רשאי לערער לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;
(11) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
(ז) (1) החליט מבטח ליתן למבוטח יחס שונה או סירב מבטח לבטח אדם, ימסור לו המבטח הודעה מנומקת בכתב עם תמצית בסיס הנתונים, אם המבטח התבסס עליהם במתן ההחלטה, וכן תמצית המידע שעליהם התבסס; על אף האמור, המבטח רשאי למסור את נימוקי החלטתו ותמצית המידע והנתונים לאדם או למבוטח כאמור באמצעות רופאו של המבטח; רופא המבטח רשאי, באישורה של ועדת אתיקה, שלא למסור את הנימוקים והמידע האמורים או חלק מהם לידיו אם המידע או הנימוקים עלולים לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייו; בסעיף זה, "ועדת אתיקה" - כמשמעותה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
(2) סירב מבטח לבטח אדם או החליט ליתן למבוטח יחס שונה, יודיע לו המבטח על אפשרויותיו להגיש תלונה למפקח על הביטוח ולוועדת תלונות, כמפורט בסעיף זה, או להגיש תביעה לבית-המשפט, וכן על ההוראות בדבר נטל ההוכחה; מידע כאמור בפסקה זו יימסר בנוסח שקבע שר המשפטים, ככל שקבע.
(3) הודעת מבטח לפי סעיף-קטן זה, תימסר בתוך 90 ימים ממועד מסירת ההצעה לכריתת חוזה ביטוח או לשינוי חוזה ביטוח, לפי העניין; המפקח על הביטוח רשאי להאריך את מועד המסירה לתקופות נוספות שלא יעלו סך הכל על 60 ימים נוספים, מסיבות מיוחדות שיימסרו למבוטח; פעל המבטח בניגוד לסעיף-קטן זה, דינו הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ח) מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי או הפעלת מקום ציבורי שאינו שירות ביטוח, לא יפלו אדם עם מוגבלות מחמת יחס שונה או מחמת סירוב מבטח לבטח, שניתן לו שלא לפי הוראות סעיף-קטן (א).

19לו. חזקות (תיקון התשס"ה)
הוכיח תובע או מתלונן לפי סימן זה, אחד מאלה, חזקה שהנתבע או הנילון הפלה אותו מחמת מוגבלותו כל עוד לא הוכיח הנתבע או הנילון אחרת:
(1) סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות או נתן לו יחס שונה ולא סירב או קבע יחס שונה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;
(2) הנתבע התנה את הביטוח לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.

19לז. נטל ההוכחה (תיקון התשס"ה)
בתביעה או תלונה לפי סימן זה, נטל ההוכחה כי הסירוב או מתן היחס השונה מבוסס על מידע כאמור בסעיף 19לה(א), יחול על המבטח.

19לח. פרשנות - תחולה על חוזה ביטוח קיים (תיקון התשס"ה)
סימן זה יחול, בשינויים המחוייבים, גם לעניין סירוב להרחיב חוזה ביטוח קיים או מתן יחס שונה בקשר לבקשה כאמור; בסעיף זה, "הרחבת חוזה ביטוח" - הגדלת סכום הביטוח או הוספת כיסוי ביטוח.

סימן ט': דרכים - נגישות

19לט. נגישות דרכים (תיקון התשס"ה)
(א) בסעיף זה:
"גוף מבצע" - אחד מאלה:
(1) רשות מקומית;
(2) גורם אחר העוסק בתכנון, בניה או החזקה של תשתיות דרכים שקבעו שר התחבורה או שר אחר הממונה על התחום שבו פועל גורם כאמור (בסעיף זה: "השר האחראי");
"מהנדס רשות מקומית" - כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991;
"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" - כמשמעותו בסעיף 19מא, ולמעט הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1);
"מתכנן מחוז" - כמשמעותו בסעיף 8 בחוק התכנון והבניה.
(ב) צמתים ומדרכות יתוכננו, ייבנו ויותאמו באופן המאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר בין המדרכה לכביש, בין מקום החניה למדרכה, על המדרכה ובחציית הכביש בהתאם להוראות לפי סימן זה, לרבות הסרת מפגעים ומכשולים אשר פוגעים בזכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות כאמור בסעיף זה ולרבות התקנת רמזורים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בראיה.
(ג) גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל יהיו נגישים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות באופן סביר בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ד) שר הפנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות כאמור בסעיף זה ובהתחשב בתקן ישראלי; תקנות ראשונות לפי סעיף-קטן זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) על-ידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).
(ה) לעניין מדרכות, כבישים, צמתים, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל שנבנו לפני י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה: "תשתיות דרכים קיימות"), יגיש גוף מבצע לשר האחראי, לפי העניין, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף-קטן (ד), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתן של תשתיות הדרכים הקיימות שבאחריותו; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ובאישורו; היה הגוף המבצע רשות מקומית, תוגש התכנית לשר הפנים.
(ו) הוראות הנגישות לעניין נגישות תשתיות דרכים קיימות, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת-עשרה שנים, שתחילתן תהא לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה: "תקופת הפריסה") לפי צו שיקבע השר האחראי, לפי העניין, עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת-עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף-קטן (ה), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מרכזיות תשתית הדרך, בנסיבות העניין, ובקרבתה למקומות המספקים שירות לציבור; לא נקבע צו לפי סעיף זה, תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).
(ז) מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי העניין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, רשאי לקבוע פטור, מלא או חלקי, מביצוע הוראות לפי סעיף זה בקשר לתשתיות דרכים קיימות, בהתקיים אחד מאלה:
(1) התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי בערכי ארכיאולוגיה, הסטוריה או טבע;
(2) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מטעמים הנדסיים;
(3) התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי ורחב היקף באזור ביצועה.
(ח) נוכח מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי העניין, כי מתקיימת הוראה מהוראות פסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף-קטן (ז), יבוצעו התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות העניין כפי שיקבע מהנדס הרשות המקומית או מתכנן המחוז, לפי העניין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.
(ט) גוף מבצע יגיש מדי שנה לשר האחראי, לפי העניין, דיווח על ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה; השר רשאי ליתן הוראות בדבר אופן ודרך הדיווח.
(י) השר האחראי, לפי העניין, יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה.
(יא) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988; בלי לגרוע מהאמור בסעיף-קטן זה, הוראות סעיפים-קטנים (ה), (ו) ו- (ז) לא יחולו לגבי סידור המתחייב לפי החוק האמור.
(יב) שר הפנים ושר התחבורה ממונים על ביצוע סימן זה, לפי העניין, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
סימן י': שירותי שעת חירום - נגישות

19מ. נגישות שירותי שעת חירום (תיקון התשס"ה)
(א) בסעיף זה:
"אירוע חומרים מסוכנים" - אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לחומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
"אירוע קרינה רדיולוגי" - אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לקרינה ברמה החורגת מן המנה הגבולית שנקבעה לאוכלוסיה בתקן להגנה מפני קרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית;
"התגוננות אזרחית" - כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (בחוק זה: "חוק ההתגוננות האזרחית");
"מצב חירום" - התרחשות אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה חמורה בשלום הציבור או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת מפגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עויינת.
(ב) אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות של כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, לרבות לאמצעי מחסה ופינוי, מידע אודות מצב החירום, קיומו ומועד תחילתו וסיומו, והאמצעים שיש לנקוט, ולרבות נגישות לאמצעי הגנה מיוחדים המותאמים לאנשים עם מוגבלות ולסוגי המוגבלות, והכל בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ג) שר הביטחון, באישור הוועדה ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, יקבע הוראות למימוש הזכות לנגישות לפי סעיף זה באופן סביר ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי.
(ד) על נגישות למקלטים יחולו הוראות סימן ג' או הוראות סעיף 14ד לחוק ההתגוננות האזרחית, לפי העניין.
(ה) תקנות ראשונות לפי סימן זה יוגשו לאישור הוועדה ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).
(ו) לעניין כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, שניתנו לפני י' בחשון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה: "שירותי שעת חירום קיימים"), יגיש גוף האחראי לשירות, לשר הביטחון, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף-קטן (ה), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי שעת חירום קיימים שבאחריותם; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות, ובאישורו.
(ז) הוראות הנגישות לעניין נגישות שירותי שעת חירום קיימים, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) (בסימן זה: "תקופת הפריסה"), לפי צו שיקבע שר הביטחון, עד ליום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף-קטן (ו), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מידת חשיפתו של אזור לסכנות שאותם שירותי שעת חירום קיימים נועדו להגן מפניהן, ובהיקף האוכלוסיה ששירותי שעת החירום נועדו לשרת; לא נקבע צו לפי סעיף (ז), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018).

סימן י"א: מורשי נגישות ורכזי נגישות

19מא. מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה (תיקונים: התשס"ה, התשס"ז)
(א) מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה יהיה מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף זה והוא רשום במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס ההנדסאים והטכנאים כאמור בסעיף 2(ג) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (בחוק זה: "חוק המהנדסים והאדריכלים").
(ב) מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו- (2) כשיר להיות מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה:
(1) הוא אחד מאלה:
(א) אדריכל או מהנדס, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, במדור הקשור למבנים, תשתיות וסביבה שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;
(ב) הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים, והוא רשום בפנקס בתחום הקשור למבנים ותשתיות שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;
(2) הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.
(ג) לשם קיום הוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה לעניין חוות-דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תהיה חוות-הדעת של הנדסאי, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או של מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי, תקפה רק לעניין אותו סוג של מבנה שהוא מוסמך לגביו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.
(ד) המדורים המנוהלים על-פי סעיף זה:
(1) יכללו פרטים בדבר המקצוע של המורשה ואם הוא הנדסאי, או אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי - לעניין סוג המבנה שחוות-דעתו תקפה לגביו, כאמור בסעיף-קטן (ג);
(2) יפורסמו ויהיו פתוחים לעיון לכל דורש.
(ה) הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה למי שרשום כאמור בסעיף-קטן (א) כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; בתעודה יירשמו הפרטים האמורים בסעיף-קטן (ד)(1).
(ו) בסימן זה:
"אדריכל רשוי", "מהנדס רשוי" - מי שקיבל רישיון אדריכל או רישיון מהנדס, לפי העניין, לפי סעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים;
"פנקס המהנדסים והאדריכלים", ו"פנקס ההנדסאים והטכנאים", "המועצה" - כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;
"הרשם" - אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס - הרשם כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים;
(2) לעניין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא הנדסאי - עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לעניין זה;
(3) לעניין מורשה לנגישות השירות - עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לעניין זה.

19מא1. מורשה לנגישות השירות (תיקונים: התשס"ה, התשס"ז, התשס"ח (מס' 2))
(א) הרשם ינהל פנקס המורשים לנגישות השירות.
(ב) מורשה לנגישות השירות יהיה מי שמתקיימות בו הוראות לפי סעיף זה, והוא רשום בפנקס המורשים לנגישות השירות כאמור בסעיף-קטן (א).
(ג) מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו- (2) כשיר להיות מורשה לנגישות השירות:
(1) הוא אחד מאלה:
(א) אדריכל, מהנדס או הנדסאי כמשמעותם בסעיף 19 מא(ב)(1);
(ב) הוא בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בו כמקצוע מתאים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא, אחות, מרפא בעיסוק, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת; בפסקה זו, "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;
(ג) הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "מוסד על-תיכוני" בסעיף 19כז, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בתואר כאמור כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;
(ד) הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר במוסד והכיר בתואר כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;
(2) הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות הנגישות לפי פרק זה לפי העניין; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע או לסוגי תארים אקדמיים כאמור בפיסקה (1) וכן לעניין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.
(ד) הפנקס המנוהל על-פי סעיף-קטן (א):
(1) יכלול פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי העניין;
(2) יפורסם ויהיה פתוח לעיון לכל דורש.
(ה) הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות השירות למי שרשום כאמור בסעיף-קטן (א) כמורשה לנגישות השירות; בתעודה יירשמו פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי העניין.

19מא2. עונשים על התנהגות בלתי-הולמת (תיקון התשס"ה)
(א) ועדת האתיקה כאמור בסעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים תחקור תלונה שהובאה לפניה לפיה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(א) עשה אחד מאלה:
(1) גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב מהוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה;
(2) השיג את רישומו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה על-ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות;
(3) ביצע את תפקידו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוך ניגוד עניינים.
(ב) נוכחה ועדת האתיקה כי התקיימה במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הוראה מהוראות סעיף-קטן (א)(1) עד (3) רשאית היא להטיל עליו התראה או נזיפה, להתלות או למחוק את רישומו מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א).
(ג) ועדת האתיקה רשאית לדון בתלונה לפי סעיף זה ובמקרה שהובא לפניה לפי סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, לגבי אותו נילון, במשותף.
(ד) הרשם רשאי להתלות או למחוק את רישומו של הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(ב) מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א) או של מורשה לנגישות השירות מפנקס המנוהל על-פי סעיף 19מא1(א), לפי העניין, אם נוכח כי מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי העניין;
(2) נקבע בפסק-דין חלוט כי המורשה גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב לפי הוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה או כי הוא ביצע את תפקידו תוך ניגוד עניינים;
(3) הוא השיג את רישומו כמורשה על-ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות.

19מא3. פקיעת תנאי כשירות (תיקון התשס"ה)
(א) חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא(ב), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על-פי סעיף 19מא(א) שבו הוא רשום.
(ב) חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות השירות תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא1(ג), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על-פי סעיף 19מא1(א).

19מא4. חובת הנמקה (תיקון התשס"ה)
החלטה של רשם, ועדת אתיקה או שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפי סימן זה תימסר בכתב ובצירוף הנימוקים להחלטה.

19מא5. תקנות לעניין תחומי עיסוק ואגרות (תיקונים: התשס"ה, התשס"ז)
(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב והמועצה, לקבוע את הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ואת הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות השירות.
(ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב, ובאישור הוועדה, לקבוע אגרות כמפורט להלן:
(1) אגרה בעד בחינות לפי סעיפים 19מא(ב)(2) ו- 19מא1(ג)(2);
(2) אגרה בעד רישום כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה לפי סעיף 19מא(א) או כמורשה לנגישות השירות לפי סעיף 19מא1(א);
(3) אגרה תקופתית שעל כל אחד מהמורשים כאמור בפסקה (2) לשלם והמועד לתשלומה, וכן תוספת אגרה והפרשי הצמדה שיש לשלמם אם האגרה כאמור לא שולמה במועד.

19מב. רכז נגישות (תיקון התשס"ה)
(א) מי שאחראי לאספקת שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד', המעסיק 25 עובדים לפחות ימנה מקרב עובדיו אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וככל האפשר הוא יהיה אדם עם מוגבלות (בסעיף זה: "רכז נגישות").
(ב) רכז נגישות:
(1) ימסור מידע לציבור על אודות נגישותו של השירות הציבורי או המקום שבו הוא ניתן;
(2) ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובותיו של השירות הציבורי, לפי פרק זה.

סימן י"ב: סמכויות הנציב - נגישות

19מג. צו נגישות (תיקון התשס"ה)
(א) הנציב, או עובד ציבור שהוא הסמיך לעניין סימן זה (בסעיף זה: "נציב"), רשאי להורות בצו למי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, לנקוט פעולות שיפורטו על-ידו לשם ביצוע התאמות כאמור, כולן או חלקן (בסעיף זה: "צו נגישות"); צו נגישות יכול שיכלול הוראות בדבר ביצוע פעולות הנדרשות כדי לבצע התאמות נגישות בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לפי פרק זה, לרבות בדבר הגשת בקשה להיתר בניה או פרסום מכרז; בסימן זה, "עובד ציבור" - עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1958, עובד רשות מקומית וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על-פי דין.
(ב) לא הוצא צו להחלה הדרגתית של חובת הנגישות לפי סעיפים 19כ, 19לא, 19לג3, 19לט או 19מ, במועד הקבוע בסעיף מהסעיפים האמורים, רשאי הנציב להורות בצו נגישות על ביצוע התאמות נגישות לגבי החלק היחסי שהיה צריך לבצע בו התאמות נגישות לפי הסעיפים האמורים, אילו הוצא הצו להחלה הדרגתית במועד.
(ג) לא יוציא הנציב צו נגישות אלא לאחר שניתנה הזדמנות למי שכלפיו מופנה הצו להשמיע את טענותיו.
(ד) לא יוציא הנציב צו נגישות לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, אלא לאחר שעברו 21 ימים מהיום שבו הוא הודיע לוועדה המקומית לתכנון ולבניה הנוגעת בדבר, על כוונתו להוציא צו כאמור, ובלבד שהוועדה האמורה לא הודיעה על התנגדותה בתוך תקופה זו בשל פרשנות שונה של הוראות חוק התכנון והבניה; התנגדה הוועדה המקומית להוצאת הצו, יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה.
(ה) בצו נגישות תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו, אשר תחילתה עם מסירת הצו לאדם המחוייב בו.
(ו) המצאת צווי נגישות תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ''ב-1982 (בפרק זה: "חוק סדר הדין הפלילי"), בשינויים המחוייבים.
(ז) לשם ביצוע הוראות סעיף זה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהסמיך לעניין זה:
(1) לדרוש מאדם שחב בביצוע התאמות נגישות לפי חוק זה או לפי חוק התכנון והבניה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על-פי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ג-1982;
(2) לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) למסור לו מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע חובת הנגישות לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה;
(3) להיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג' או למקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד' לצורך בדיקת קיום ההוראות לפי חוק זה או הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.

19מד. שאילתה לנציב (תיקון התשס"ה)
(א) כל אדם רשאי לפנות לנציב בבקשה לקבל מידע על אודות הנושאים המפורטים בסעיף-קטן (ב) (להלן: "שאילתה").
(ב) שאילתה תהיה בנושאים אלה בלבד:
(1) תחולת הגדרות "מקום ציבורי" כאמור בסימן ג', "שירות ציבורי" כאמור בסימן ד', "רשות ציבורית" כאמור בסימן א', לעניין מקום, שירות או רשות נושא השאילתה;
(2) תחולת הסייגים שמכוח סעיפים 19ט(ב), 19ט(ד), 19יב(ב), 19יב(ד), 19יג, 19יז(ב) או 19כט(ג), או סעיפים 158ו1(ד)(2) ו- 158ו1(ה)(1) לחוק התכנון והבניה, על מקום, שירות או רשות נושא השאילתה, והסדרי הנגישות החלופיים המתחייבים לפי הוראות סעיף 19יד לחוק זה או סעיף 158ו1(ה)(2) לחוק התכנון והבניה;
(3) אם הוציא הנציב צו נגישות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי או רשות ציבורית נושא השאילתה;
(4) נושא אחר, שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב.
(ג) הנציב ישיב לשאילתה בתוך 60 ימים מיום קבלתה.
(ד) שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובת תשלום אגרה לעניין הגשת השאילתה והטיפול בה.

19מה. חקירה בידי הנציבות (תיקון התשס"ה)
(א) הוגשה תלונה או התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 19מח, למעט עבירה שענינה יחס שונה בחוזה ביטוח בניגוד להוראות סימן ח', או הוגשה תלונה לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך, לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה.
(ב) לא יסמיך הנציב עובד ציבור כאמור בסעיף-קטן (א), אלא-אם-כן התקיימו שנים אלה:
(1) משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפניית הנציבות אליה, כי היא מתנגדת להסמכה כאמור;
(2) העובד קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבעה בין הנציב ובין משטרת ישראל.
(ג) אין בהוראות סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מסמכות המשטרה לחקור עבירה כאמור בסעיף-קטן (א).
(ד) על חקירה לפי סעיף-קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו- 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

19מו. פרסום מידע לציבור (תיקון התשס"ה)
הנציבות תפרסם מידע לציבור על החובות והזכויות לפי פרק זה.

19מז. דיווח לוועדה על פעולות הנציבות (תיקון התשס"ה)
הנציב ידווח לוועדה, אחת לשנה, על פעילותו לקידום הוראות פרק זה, לרבות:
(1) מספר השאילתות שהוגשו לנציב ואופן הטיפול בהן;
(2) מספר התביעות שהגיש לפי סימן י"ד ושלביהן;
(3) מספר צווי הנגישות שהוציא.

סימן י"ג: עונשין

19מח. עונשין (תיקון התשס"ה)
(א) המפלה אדם בניגוד להוראות סעיף 19ו וסעיף 19לה, דינו - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה: "חוק העונשין").
(ב) בית-המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף-קטן (א) רשאי נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק ובלבד שאותו אדם הוא בעליו, מחזיקו, מנהלו, או האחראי בפועל בו, לתקופה שיקבע.
(ג) אדם המפר הוראת צו נגישות, דינו - הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות.
(ד) נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (ג) בידי תאגיד, דינו כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ה) (1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף-קטן (ג) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(2) נעברה עבירה לפי סעיף-קטן (ג) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי פסקה (1) אלא-אם-כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ו) עובד אחראי ברשות ציבורית שאינה תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרת הוראת צו נגישות בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר הוראה זו, דינו - הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "עובד אחראי ברשות ציבורית" - מנהל פעיל ברשות הציבורית, אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו נעברה העבירה, הממונים עליו לרבות הממונים על הממונים עליו.

19מט. הגשת כתב אישום (תיקון התשס"ה)
(א) כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יוגש בידי תובע שמונה בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, מקרב עובדי הנציבות.
(ב) אין בהוראות סעיף-קטן (א) כדי למנוע מתובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי להגיש כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.

19נ. חובת דיווח (תיקון התשס"ה)
השר לבטחון הפנים, וכן הנציב, לפי העניין, ידווחו לוועדה, אחת לשנה, על אופן הטיפול בתלונות שהוגשו לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לרבות מספר התלונות וכתבי האישום שהוגשו, מספר ההרשעות וגזרי הדין וכן העילות לאי-הגשת כתבי האישום.

סימן י"ד: תביעות

19נא. עוולה אזרחית (תיקון התשס"ה)
(א) מעשה או מחדל בניגוד להוראה לפי פרק זה, פרק ה' או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה הוא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליו, בכפוף להוראות סעיף זה.
(ב) בית-משפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי סעיף-קטן (א) פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק, בשל עוולה:
(1) בניגוד להוראות סעיף 19ו לרבות סעיף 19לה, ואולם לעניין סעיף-קטן (ז)(3) של סעיף 19לה, רק אם לא הוטל על הנתבע קנס כקבוע בסעיף הקטן האמור;
(2) בניגוד להוראה שנקבעה לפי סעיפים 19ט, 19יב, 19יז, 19כ, 19כט, 19לא, 19לג1, 19לג3, 19לד, 19לט, 19מ או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.
(ג) בית-המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף-קטן (ב)(2) אם הוכיח הנתבע אחד מאלה:
(1) הוצא נגדו צו נגישות בשל המעשה או המחדל נושא התביעה, והוא ממלא אחר הוראותיו בלוח הזמנים הקבוע בו;
(2) הוגשה נגדו תביעה בשל אותו המעשה או המחדל (בסעיף זה: "התביעה הקודמת") ומתקיים אחד מאלה:
(א) הוא ממלא אחר פסיקת בית-המשפט בתביעה הקודמת ובהתאם ללוח הזמנים הקבוע בה;
(ב) התביעה הקודמת הוגשה פחות משלושה חודשים לפני הגשת התביעה הנדונה בבית-המשפט, והוא פועל לביצוע התאמות נגישות בהתאם ללוח זמנים סביר;
(3) הוא פנה לנציבות זמן סביר לפני הגשת התביעה בשאילתה;
(4) מתקיים הן לגבי הנתבע והן לגבי התאמת הנגישות נושא התביעה, תנאי מהתנאים שקבע שר המשפטים לפי סעיף-קטן (ד).
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, את התנאים שבהתקיימם לא יפסוק בית-המשפט פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף-קטן (ב)(2); תנאים כאמור יתייחסו לעלות ביצוע התאמת הנגישות לעומת ההכנסות של הנתבע.
(ה) בבוא בית-המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק כאמור בסעיף-קטן (ב)(2), רשאי בית-המשפט להתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות או המקום, בהיקף פעילותו לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום, בטיב ועלות התאמת הנגישות, במועד בניית המקום, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על-פי הוראות פרק זה.
(ו) (1) הסכום האמור בסעיף-קטן (ב) יעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
(2) לעניין סעיף-קטן זה:
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד הבסיסי" - מדד חודש פברואר 2005;
"המדד החדש" - מדד החודש שקדם לחודש העדכון.

19נב. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון התשס"ה)
נעשתה עוולה כאמור בסעיף 19נא על-ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל ראשי בתאגיד, מנהל פעיל בתאגיד הקשור לנושא העוולה, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא-אם-כן הוכיח שניים אלה:
(1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
(2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.

19נג. תובענה - מעמד הנציבות וארגון (תיקון התשס"ה)
(א) בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה', לפי פרק זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יכול שתוגש, בנוסף על מי שהופלה או שנפגעה זכותו לפי הוראות פרק זה או החוק האמור, תובענה בידי הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכותו של אדם מסויים, אותו אדם הסכים לכך.
(ב) בהליך אזרחי או מינהלי שעניינו הפרת הוראות לפי פרק ה', לפי פרק זה, או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, רשאי בית-המשפט לתת לנציבות ולארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את דברם, בדרך שיורה.

19נד-19סד.
(בוטלו)

19סה. חזקות (תיקון התשס"ה)
(א) הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי סעיף 19ו אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות אותו סעיף, כל עוד לא הוכיח הנתבע אחרת:
(1) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי לאדם עם מוגבלות, לאחר שבירר פרטים הנוגעים למוגבלותו;
(2) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, ולא סירב או מנע כניסה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;
(3) הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על סימן ח'.

סימן ט"ו: כללי

19סו. הרחבת תחולה (תיקון התשס"ה)
הוראות סימנים ב' ו- ח' יחולו גם על הפליה של אדם בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה, לפי העניין:
(1) הוא היה בעבר אדם עם מוגבלות;
(2) הוא נחשב אדם עם מוגבלות;
(3) הוא מלווה אדם עם מוגבלות;
(4) הוא בן משפחה של אדם עם מוגבלות;
בסעיף זה, "בן משפחה" - כל אחד מאלה:
(1) בן זוג;
(2) הורה, ילד, אח, אחות ובן זוגו של כל אחד מאלה;
(3) סב, סבתא, נכד או נכדה.

19סז. תקנות בהסכמת שר האוצר (תיקון התשס"ה)
תקנות לפי סעיפים 19(ג1), 19ט(א), 19יב(א), 19יז(א), 19כט, 19לג1, 19לד, 19לט(ד), ו- 19מ(ג) לחוק זה, יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר העניין להכרעת הממשלה.

19סח. ביצוע (תיקונים: התשס"ה, התשס"ז)
שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה, ואולם:
(1) שר התקשורת ממונה על ביצוע סימן ד', ככל שהוא נוגע לשירותי בזק ומתקני בזק;
(2) שר התחבורה ממונה על ביצוע סימן ד', ככל שהוא נוגע לשירותי השכרת כלי רכב;
(3) שר הבריאות ממונה על ביצוע סימן ו';
(4) שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע סימן ז', לפי העניין;
(5) שר הפנים, שר התחבורה והשר האחראי כמשמעותו בסימן ט', ממונים על ביצוע סימן ט', לפי העניין;
(6) שר הביטחון ממונה על ביצוע סימן י';
(7) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן י"א, למעט סעיף 19מב.

פרק ו': נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
(תיקונים: התשס"ה, התשס"ז)
20. הקמת הנציבות
מוקמת בזה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

21. תפקידי הנציבות
הנציבות תפעל:
(1) לקידום עקרונות היסוד של חוק זה;
(2) לקידום שוויון ולמניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות;
(3) לעידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה;
(4) למילוי התפקידים שהוטלו עליה בחוק זה.

22. נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון התשס"ה)
(א) הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, תמנה נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
(ב) הנציב יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות.

23. כשירות לכהונה של הנציב
כשיר לכהן כנציב, אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל תואר אקדמי במקצוע שבתחום תפקידי הנציבות; הנציב יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.

24. עובדי הנציבות
עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה.

25. תקציב הנציבות
תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

26. ועדה מייעצת
(א) שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ימנו לנציבות ועדה מייעצת; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ב) בוועדה המייעצת יהיו חברים אנשים עם מוגבלויות שונות, או נציגיהם לפי העניין, נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות, משפטנים ונציגי ציבור; רוב החברים בוועדה המייעצת יהיו אנשים עם מוגבלות.
(ג) הנציב ייוועץ עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לתפקידי הנציבות.

26א. שמירת זכויות (תיקון התשס"ה)
חוק זה בא להוסיף על כל זכות או חובה הקבועות על-פי דין ואינו בא למעט ממנה.

26ב. דין המדינה (תיקון התשס"ה)
לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.

פרק ז': הוראות שונות

27. תיקון חוק בית-הדין לעבודה - מס' 28 (תיקון התשס"ה)
בחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "פרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998".

28. תיקון חוק שירות המדינה (מינויים) - מס' 10
בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בסעיף 15א:
(1) כותרת השוליים תהיה "ייצוג הולם";
(2) בסעיף-קטן (א), במקום "(להלן: "ייצוג הולם")" יבוא "וכן לייצוגם של אנשים עם מוגבלות (להלן: "ייצוג הולם"); בסעיף זה, "אדם עם מוגבלות", "אנשים עם מוגבלות" - כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998";
(3) בסעיף-קטן (ב), בסופו יבוא "לרבות ביצוע התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.";
(4) בסעיף-קטן (ג):
(א) אחרי "שתיקבע בה" יבוא "ולעניין ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות - לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות או חומרתה";
(ב) בסופו יבוא "וכן מתן עדיפות במכרז לאדם עם מוגבלות מקום שאנשים עם מוגבלות אינם מיוצגים באופן הולם, ושהמועמד, שהוא אדם עם מוגבלות, הינו בעל כישורים דומים לכישוריהם של המועמדים האחרים".

29. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999).

תוספת ראשונה
(תיקון התשס"ה)
(סעיפים 19ה, 19ז ו- 19ט)
(מקום ציבורי)

(1) משרד או מתקן של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5;
(2) אולם הרצאות, מרכז כנסים, אולם שמחות, גן אירועים, מרכז קהילתי, מועדון או כל מקום, המשמש להתכנסות;
(3) אולם ספורט או מתקן ספורט, בריכת שחיה, חוף רחצה, מקום מרפא, או כל מקום להתעמלות ולפנאי;
(4) בית דואר לרבות מתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר, בית מרקחת, מקום לממכר תרופות שלא בבית מרקחת, בית שימוש, בנק, מכבסה לרבות שירות לניקוי יבש, מוסך, מכון יופי, מספרה, מקלט, מרכז אינטרנט, משרד או בניין משרדים, משרד או מקום המשמש בדרך-כלל ארגון עובדים או מפלגה, סוכנות ביטוח, סוכנות לתיווך מקרקעין, סוכנות נסיעות, סנדלריה, תחנת דלק, או כל מקום שמספק שירות מעין אלה לציבור;
(5) בית-חולים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות, מרפאה, תחנה לאם ולילד, תחנת מגן דוד אדום, או כל מקום המספק שירותי בריאות;
(6) בית חולים לבעלי חיים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות לבעלי חיים, מרפאה לבעלי חיים, או כל מקום המספק שירותי בריאות לבעלי חיים.
(7) בית מלון, פנסיון, אכסניה, בית הארחה או כל מקום, המספק שירותי אירוח ולינה;
(8) בית-משפט ובית-דין, בית-דין צבאי, בית מעצר, בית סוהר, תחנת משטרה, תחנת משמר אזרחי, או כל מתקן צבאי הפתוח לשירות האזרח;
(9) מעון או גן לילדים, בית-ספר, מוסד ללימודי אמנויות, מוסד על–תיכוני להשכלה טכנית, מקצועית, תורנית או דתית, מוסד להשכלה גבוהה או כל מקום שמספק שירותי לימוד או חינוך, ולעניין נגישות המקום הציבורי - למעט מוסדות חינוך וגני ילדים כמשמעותם בסימן ז';
(10) בית עלמין;
(11) בית קולנוע, תיאטרון, אולם מופעים, דיסקוטק, אצטדיון או כל מקום, המשמש למופעים ולבידור, באופן קבוע או זמני;
(12) בית תפילה, מקווה או כל מקום המספק שירותי דת;
(13) גלריה, מוזיאון, ספריה או כל מקום לתרבות ואמנות;
(14) גן, גן חיות, גן שעשועים, פארק, או כל מקום המשמש לבילוי ופנאי;
(15) חלק מאולפן טלוויזיה, אולפן רדיו או חלק מכל מקום המשמש באופן קבוע לראיונות לתקשורת;
(16) חניון, מסוף, נמל, תחנת אוטובוס, תחנת מוניות, תחנת רכבת, או כל מקום המשמש לתחבורה ציבורית, ולעניין נגישות המקום הציבורי - למעט תחנות, נמלים ומקומות כמשמעותם בפרק ה';
(17) מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות;
(18) מעון לסטודנטים, מעון לתלמידים, מעון לעובדים, או כל מקום של שירותי מגורים או לינה לתקופות קצובות;
(19) מקום שהוא אתר ארכיאולוגי, אתר הסטורי, מרכז מבקרים במפעל, שמורת טבע, או כל מקום למבקרים;
(20) מרכול, מכולת, סופרמרקט, מקום למכירת מזון, חנות, כלבו, מרכז קניות, קיוסק, שוק או כל מקום, המשמש לקניות או להשכרת ציוד;
(21) מרכז תעסוקה, פנאי או מקום מגורים לאנשים עם מוגבלות, לילדים או לקשישים, מחלקה לשירותים חברתיים, בית תמחוי, מרכז לטיפול בדרי רחוב, מעון או מקלט לנשים מוכות, ילדים מוכים או הוסטל לגברים אלימים, או כל מקום, המספק שירותי רווחה או שירות טיפולי;
(22) קלפי.

תוספת שניה
(תיקון התשס"ה)
(סעיפים 19ה, 19י ו- 19יב)
(שירות ציבורי)
(1) שירות בריאות;
(2) שירות בידור;
(3) שירות חינוך, השכלה או פנאי, ולעניין נגישות השירות הציבורי - למעט שירות חינוך כמשמעותו בסימן ז';
(4) שירות רווחה ;
(5) שירות ספורט;
(6) שירות תיירות ;
(7) שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, ואולם לעניין נגישות שירות מהשירותים המפורטים בפסקה זו יחולו הוראות פרק ה', למעט לעניין השכרת כלי רכב כאמור בסעיף 19יב;
(8) שירות תרבות;
(9) שירות הארחה;
(10) שירות מסחר;
(11) שירות דת;
(12) שירות אנרגיה;
(13) שירות בזק;
(14) שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.

תוספת שלישית
(תיקון התש"ע (מס' 3))
(סעיף 19ט)

(התוספת הושמטה ממהדורה זו)

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), התשס"ב-2001 קובעות כדלקמן:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(א) ו-(ג) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר הפנים, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, עם ארגוני עובדים יציגים וארגוני מעבידים יציגים שלדעתי נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"מעביד" - מעבידו של עובד עם מוגבלות בניידות ולגבי עובד כאמור המועסק באמצעות קבלן כוח-אדם - מעסיקו בפועל והכל אם מועסקים באותו מקום עבודה 6 עובדים או יותר;
"מעסיק בפועל" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו-1996;
"עובד" - לרבות עובד המועסק על-ידי קבלן כוח-אדם;
"עובד עם מוגבלות בניידות" - עובד שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק, שניתן לו תג נכה כמשמעותו בסעיפים 1, 1א ו-1ב לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993;
"קבלן כוח-אדם" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו-1996.

2. הקצאת חניות לעובדים עם מוגבלות
(א) מעביד שהעמיד לרשות שלושה או יותר מן העובדים אצלו במקום העבודה, מקומות חניה, בין במקרקעין שבחזקתו ובין בהסדר עם צד שלישי, יקצה לכל עובד עם מוגבלות בניידות המועסק באותו מקום עבודה, מקום חניה נגיש לשימושו הבלעדי בזמן עבודתו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מעביד שהעמיד לרשות העובדים אצלו מקומות חניה שאינם נגישים לעובד עם מוגבלות בניידות, יקצה במקום אחר מקום חניה נגיש לשימושו הבלעדי של אותו עובד בזמן עבודתו, ובלבד שהדבר לא יטיל על המעביד נטל כבד מדי כמשמעותו בסעיף 8(ב) לחוק, בשינויים המחוייבים.
(ג) לעניין תקנה זו, "מקום חניה נגיש" - מקום חניה שמותאם לצרכיו של העובד עם מוגבלות, הממוקם קרוב, ככל האפשר, לכניסה הנגישה למקום העבודה ואשר מיקומו מאפשר לעובד עם מוגבלות בניידות להגיע באופן עצמאי, מכובד ובטיחותי למקום העבודה ולחזור ממנו בהתחשב במוגבלותו.
3. נקיטת אמצעים על-ידי מעביד
מעביד ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את שימושם הבלעדי של עובדים עם מוגבלות בניידות במקומות החניה שהם זכאים להם על-פי תקנות אלה, לרבות על-ידי סימון או שילוט מתאים בהם וכן יפנה לרשות התמרור המקומית בבקשה להציב בהם תמרור ג-43 כמשמעו בהודעת התעבורה (קביעת תמרורים), התש"ל-1970.
4. אי-תלות הזכאות במעמד העובד
זכותו של עובד עם מוגבלות בניידות לפי תקנות אלה אינה תלויה במעמדו או בתפקידו במקום העבודה, אף אם הקצה המעביד מקומות חניה לחלק מעובדיו לפי מעמדם או תפקידם.

5. שמירת דינים
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראת כל דין בעניין הקצאת מקומות חניה לנכים או לאנשים עם מוגבלות.

6. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הוראות שונות (סעיפים 27-18)