התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות (סעיף 7א לחוק)

1. הדין
סעיף 7א לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"7א. התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות (תיקון התש"ס)
התפטרה עובדת עקב שהיתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על-ידי לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לעניין סעיף זה, "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" - כהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

סעיף 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 קובע כדלקמן:

"7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקונים: התשכ"ד, התשל"ו, התשמ"א, התש"ן, התש"ן (מס' 2), התשנ"ח (מס' 3), התש"ס, התשס"ז (מס' 8), התשס"ח (מס' 4), התש"ע (מס' 2), התשע"א (מס' 2), התשע"ד (מס' 3))
(א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר משישה שבועות.
(ב) דין העדר מכוח סעיף-קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה.
(ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה:
(1) בחדשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההיריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא-אם-כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת היריון לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה;
(1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
(1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
(1ג) מתום חופשת הלידה, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה:
(1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה;
(2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות סעיף 1;
(3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה;
(4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף-קטן (ד);
היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק;
(2) מתום חופשת הלידה עד תום שישה חודשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר. דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
(3) מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום - שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה; ההיעדרות המותרת על-פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה;
(4) בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
(5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים-עשר החודשים שלאחר תחילת שהיתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לעניין פסקה זו:
"אישור" - הפניה מראש או אישור בדיעבד;
"לשכת סעד" - כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
"מקלט לנשים מוכות" - מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית;
לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא-אם-כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד כפי שקבע שר העבודה והרווחה.
(ג1) הוראת סעיף-קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות.
(ג2) (1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות-משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן:
(א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את חופשת הלידה לפי הוראות סעיף 6(ב1)(2) - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה חופשת הלידה כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות;
(ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת-משנה זו: "החזקה בלעדית") - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על-ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף 6 - למשך יתרת תקופת חופשת הלידה שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות הסעיף האמור.
(2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף-קטן זה אלא-אם-כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
(3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
(4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת חופשתו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור.
(ד) (1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים-עשר חודשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין; ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה חופשת הלידה שנוצלה על-ידי העובדת לפי סעיף 6(ב)(1), על ארבעה עשר שבועות, או על תקופה של ארבעה עשר שבועות, בתוספת הארכות;
(2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק;
(3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור.
(ד1) הוראות סעיף-קטן (ד) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך שישה חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף-קטן (ד).
(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
(ד2) נעדר אחד מבני זוג מן העבודה כאמור בסעיף-קטן (ד) או (ד1), לפי העניין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים-קטנים על בן הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים-קטנים (ד) או (ד1) לפי העניין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על-פי הוראות אותם סעיפים-קטנים למשך יתרת התקופה האמורה.
(ד3) לעניין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף-קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה.
(ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לעניין סעיף זה, מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי;מסירת הודעות כאמור.
(ה) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהיריון הנעשים על-ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן: "התחנה"), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על-פי הפניית התחנה. בפסקה זו, "רופא נשים" - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על-פי פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976 (להלן: "הפקודה"), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי הפקודהפקודה, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור;
(2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על אחת מאלה:
(א) לגבי אישה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום - 40 שעות במשך חודשי הריונה;
(ב) לגבי אישה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה - 20 שעות במשך חודשי הריונה.
(3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות:
(א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו- (2);
(ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2);
(ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לעניין האמור בפסקה (2)."

2. כללי
סעיף 7א לחוק פיצויי פיטורים עוסק בהתפטרות עובדת עקב שהיתה במקלט לנשים מוכות. כלומר, עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות, יכולה להתפטר מעבודתה, והתפטרות כאמור תיחשב כפיטורים המזכים קבלת פיצויי פיטורים מן המעביד.

סעיף זה קובע, כי עובדת תהיה זכאית לקבל פיצויי פיטורים רק בתנאי שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט לנשים מוכות, תקופה של 60 ימים לפחות.

כמו בשאר המקרים המזכים קבלת פיצויי פיטורים, גם כאן, אנו סבורים, כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובעת, קרי, העובדת. לעניות דעתנו, על העובדת להוכיח לבית-הדין מספר תנאים:

1. עצם התפטרותה של העובדת עקב היותה במקלט לנשים מוכות;

2. "אשר אושרה על-ידי לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה";

3. "ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות".

רק לאחר הוכחת התנאים האמורים תהא העובדת זכאית לקבל תשלום פיצויי פיטורים.

ב- תע"א (ת"א) 7028-08 {חנש רמזי נ' מוסך שילת בע"מ, תק-עב 2011(2), 17706 (2011)} נפסק, כי :

"המחוקק, בסעיפים 8-6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, מנה רשימה מוגבלת של נסיבות, שבהתקיימן, מוטל על המעביד נטל מוגבר לשנות את מתכונת העבודה על-מנת לנסות להתאים אותה לצרכיו המשתנים של העובד, שאם-לא-כן, יהיה העובד רשאי להתפטר מעבודתו כשהוא זכאי לפיצויים פיטורים."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות (סעיף 7א לחוק)