נציגי ציבור (סעיפים 16-9א לחוק)

1. הדין
סעיפים 16-9א לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובעים כדלקמן:

"9. ייחוד הכהונה (תיקון התשע"ב (מס' 5))
(בוטל).

10. מינוי נציגי ציבור (תיקונים: התשמ"ה (מס' 2), התשנ"ב (מס' 2), התשע"ב (מס' 5), התשע"ד)
(א) נציגי הציבור בבית-הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעסיקים, שימנו שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה (בחוק זה: "השרים") לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, שמונתה לפי סעיף 16א.
(ב) כשיר להתמנות לנציג ציבור מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית;
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור; לעניין זה, "הורשע", בעבירה פלילית - לרבות מי שבית-המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
(3) הוא לא הורשע בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור.
(ג) היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בסעיף-קטן (ב)(2) או (3), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" - החל בחקירה על-פי דין.
(ד) במינוי נציגי ציבור, יפעלו השרים למתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של אוכלוסיות שונות.

11. תקופת כהונה של נציג ציבור (תיקון התשע"ב (מס' 5))
מינויו של נציג ציבור הוא לארבע שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.

11א. תקנות לעניין מינוי נציגי ציבור וכהונתם (תיקון התשע"ב (מס' 5))
השרים רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית-הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית-הדין וכהונתם, לרבות בעניינים אלה:
(1) הליכי מיון למועמדים להתמנות לנציגי ציבור, וכן הכשרת נציגי ציבור מכהנים ובכלל זה השתלמויות שעליהם לעבור;
(2) אמות-מידה לחידוש מינוי של נציג ציבור בתום תקופת כהונתו; (3) פרסום הודעה לציבור בדבר הכוונה למנות נציג ציבור ובדבר הדרך להגשת מועמדות להתמנות לנציג ציבור.

12. פרסום מינוי
נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

13. התפטרות נציג ציבור
נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

14. סיום משפטים (תיקון התשע"ב (מס' 5))
נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה הסתיימה יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא-אם-כן הוא הועבר או הושעה מכהונתו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז), או לפי סעיף 15א(א) או (ב).

15. בירור תלונות נגד נציגי ציבור והטלת אמצעי משמעת (תיקון התשע"ב (מס' 5))
(א) תלונה נגד נציג ציבור בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או בשל הפרת כללי האתיקה לנציגי ציבור שנקבעו לפי סעיף-קטן (ח), תוגש לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור או לנשיא בית-הדין הארצי שיעבירה לוועדה.
(ב) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תהיה אחראית לבירור תלונות שהוגשו לפי סעיף-קטן (א); בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לוועדה המייעצת והיא לא תהיה קשורה להוראות שבסדרי הדין או בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
(ג) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תיתן לנציג הציבור שהתלונה נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.
(ד) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תעביר, בתום בירור תלונה, את ממצאיה והמלצותיה לשרים.
(ה) (1) השרים רשאים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית-הדין הארצי, לקבוע כי תלונה נגד נציג ציבור היא מוצדקת ולהטיל על נציג הציבור הנילון אחד מאמצעי משמעת אלה:
(א) נזיפה;
(ב) העברתו מכהונתו או אי-חידושה.
(2) שר המשפטים יודיע בכתב למתלונן על ההחלטה לפי פסקה (1).
(ו) מצאו השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית-הדין הארצי, שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע שר המשפטים על כך בכתב למתלונן.
(ז) הוגשה תלונה נגד נציג ציבור, רשאים השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת ולאחר התייעצות עם נשיא בית-הדין הארצי, להשעותו מכהונתו עד למתן החלטה לפי סעיף זה בעניינו.
(ח) נשיא בית-הדין הארצי רשאי, לאחר התייעצות עם השרים, לקבוע כללי אתיקה לנציגי ציבור.
(ט) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור רשאית, ביוזמתה, לפתוח בהליך בירור נגד נציג ציבור אם היה לה יסוד סביר להניח כי הוא נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו או הפר כלל מכללי האתיקה, כאמור בסעיף-קטן (א), ויחולו על הליך הבירור כאמור הוראות סעיף זה החלות על בירור תלונה.

15א. העברה או השעיה מכהונה של נציג ציבור (תיקון התשע"ב (מס' 5))
(א) השרים יעבירו נציג ציבור מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי.
(ב) היו תלויים ועומדים נגד נציג הציבור הליכים בעבירות כאמור בסעיף 10(ב)(2) או (3), רשאים השרים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" - החל בחקירה על-פי דין.
(ג) החלטת השרים בעניין העברה או השעיה מכהונה, לא תינתן אלא לאחר שניתנה לנציג הציבור הזדמנות להשמיע את דבריו לפני הוועדה המייעצת, והוועדה המייעצת המליצה על העברתו או השעייתו מכהונה.

16. אי-תלות של נציגי ציבור
(א) אין על נציג ציבור מרות בענייני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב) בפעולתו בבית-הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.

16א. ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור (תיקון התשע"ב (מס' 5))
(א) השרים ימנו ועדה לעניין נציגי ציבור (בחוק זה: "ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור"), ואלה תפקידיה:
(1) לייעץ לשרים בעניין מינוים של נציגי ציבור, כאמור בסעיף 10(א);
(2) לברר תלונות וכן לנקוט ביוזמתה בהליך בירור נגד נציגי ציבור ולהמליץ לשרים בעניינם, כאמור בסעיף 15;
(3) להמליץ לשרים בעניין העברה או השעיה מכהונה לפי סעיף 15א.
(ב) הרכב הוועדה לעניין נציגי ציבור יהיה כמפורט להלן:
(1) שופט בדימוס של בית-הדין הארצי או של בית-דין אזורי, שיקבע נשיא בית-הדין הארצי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
(3) נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה, מבין עובדי משרדו;
(4) נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
(5) נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר."

2. כללי
חובתו של נציג ציבור להקפיד על אי-תלות באה לידי ביטוי גם בכללים ב' ו- ג' ל"כללי ההתנהגות והאתיקה של נציגי הציבור בבתי-הדין לעבודה", בהם נקבעה חובתו של נציג הציבור להקפיד על אי-תלות בהתאם להוראת סעיף 16 לחוק בית-הדין לעבודה, וכן חובתו שלא להיות "מושפע מחשש מפני ביקורת או מהרצון לשאת חן בעיני הכלל, היחיד או הארגון שמטעמו הוא מונה כנציג הציבור".

נציג ציבור, בהיותו חלק ממותב בית-הדין, דן בכל מקרה לגופו, בהתחשב בנסיבותיו של המקרה ובראיות ובעדויות שהובאו בפני בית-הדין, ואין לייחס לו עמדה מוקדמת בשל היותו נציג עובדים או נציג מעבידים {בר"ע 36122-02-13 ע.מי.ש.ב. שירותים בע"מ נ' מתיקו אבסנט, תק-אר 2013(2), 1111 (2013)}.

ב- ע"ע 153-10 {יהודית לבב נאור נ' מדינת ישראל - משרד החינוך , תק-אר 2012(3), 997 (2012)} המערערת טענה כנגד קיום הדיון בעניינה בהעדר נציג ציבור, וביקשה את ביטול פסק-הדין עקב כך.

בית-הדין קבע, כי עיון בפרוטוקול הדיון שנערך לפני בית-הדין האזורי העלה כי ביום 30.12.08 נתן בית-הדין החלטה לפיה "נציג ציבור נוסף הוזמן כדין ולא הופיע, על-מנת שלא לדחות את הדיון, הרינו מחליטים לקיימו בהעדרו". החלטה זו התקבלה לפי הוראת סעיף 22 לחוק בית-הדין לעבודה רישא, בה נקבע, כי "נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו" {מח/42-0 ורטנסקי מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט, 471, 473 (1988)}.

הנה-כי-כן, קבע בית-הדין, כי החלטת בית-הדין האזורי עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, וצדק בית-הדין בהחלטתו שלא לדחות את הדיון עקב העדרו של נציג הציבור.

עוד הוסיף בית-הדין, כי אין כל ממש בטענת המערערת הסבורה, כי קופחו זכויותיה עקב כך שנציג הציבור שנעדר מן הדיון בעניינה היה נציג העובדים. לעניין זה הדגיש בית-הדין את הכלל לפיו "אין על נציג ציבור מרות בענייני שפיטה אלא מרותו של הדין", וכי "בפעולתו בבית-הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עימו נתמנה או לציבור שהוא מייצג" {סעיף 16 לחוק בית-הדין לעבודה}. הנה-כי-כן, הדין הוא המצפון, מורה דרכם של נציגי הציבור בישיבתם בדין, ובפסיקתם כחלק ממותבי בית-הדין, ולו בלבד הם מחוייבים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

נציגי ציבור (סעיפים 16-9א לחוק)