botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

זכות בכורה (סעיף 27 לחוק)

1. הדין
סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"27. זכות בכורה
לעניין גביית חובות, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, או לפי פקודת החברות סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי החוק העותומני."

2. חובות בני קדימה - סעיף 354 לפקודת החברות
סעיף 354 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 קובע כדלקמן:

"354. חובות בני קדימה (220א) (תיקונים: התשמ"ז, התשס"ז)
(א) לחובות המפורטים להלן יהיה בפירוק דין קדימה לכל שאר חובות, לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור בעד התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 7,119 שקלים..."

3. דין קדימה - סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"78. דין קדימה (33(2)) (התשי"ג, התשכ"ה) (תיקונים: התשמ"ג, התשמ"ז, התשס"ז)
לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 2,820 שקלים..."

סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל מעניק עדיפות ראשונה לשכר עבודה שמגיע לעובד בגין התקופה בה עבד לפני הגשתה של הבקשה לפשיטת רגל והכל בתנאי שסך כל השכר המגיע לעובד, שיש לו דין קדימה, לא עולה על התקרה הקבועה בחוק הגנת השכר {תקרת השכר מתעדכנת מעת לעת}.

שכר עבודה כולל בתוכו תשלום חגים, שעות נוספות, פיצויי פיטורים, כאשר חוק חופשה שנתית קובע כי דמי חופשה ופדיון חופשה, דינם כדין שכר עבודה.

פיצויי הלנת שכר אינם באים, לעניין דין קדימה, בגדר שכר עבודה {ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל, 271}.

יודגש כי עובד שקיבל תשלום מן המוסד לביטוח לאומי, לא יהנה מתשלום כפול הן מן המוסד לביטוח לאומי והן מן הנאמן, כלומר, העובד יקבל את הסכום המגיע לו, פעם אחת ותו לו.

ב- ע"א 445/87 {הספקה חברה מרכזית נ' עמית קופה לפנסיה, פ"ד מד(1), 720 (1990)} בית-המשפט קבע כי הסמכות העניינית לדון בשאלה האם מדובר בדין קדימה או לא, מסורה לבית-משפט בענייני פשיטת רגל ולא של בית-הדין לעבודה.

4. הלכה למעשה - זכות בכורה
ב- רע"א 10215/01 {עורך-דין יוחנן בלש, בתפקידו כמנהל מיוחד נ' המפרק - כונס הנכסים הרשמי מחוז באר-שבע ואח', תק-על 2005(2), 3608 (2005)} קבע בית-המשפט העליון כי גיבוש השיעבוד הצף לפני בקשת הפירוק, אין בו כדי לפגוע במעמדם העדיף של חובות שיש להם בפירוק דין קדימה, כאשר בראש החובות בדין קדימה בפירוק עומד "שכר עבודה".

ההחלטה בעניין שכר-טרחתו של המנהל המיוחד עבור עבודתו במהלך הליכי הפירוק של החברה סיימה את הדיון שהיה תלוי ועומד לפני בית-המשפט בעניין זה ואשר-על-כן, היא נחשבת מן הבחינה המהותית בגדר "פסק-דין", שהמנהל המיוחד זכאי לערער עליה ללא צורך בנטילת רשות.

אין הוראה בדין על מי צריך לשאת בהוצאותיו של מפרק זמני או מנהל מיוחד של חברה, אולם הכלל שנקבע בפסיקה לגבי מפרק זמני הוא כי הוצאותיו ושכרו ישולמו מתוך נכסי החברה אלא-אם-כן לא היה מינויו של המפרק הזמני ראוי מלכתחילה.

עוד צויין כי בית-המשפט יכריע בשאלה זו על-פי שיקול-דעתו, בהתאם לעיקרון המנחה של עשיית צדק בין בעלי הדין בהתאם לנסיבות העניין, כאשר כללים אלה יפים גם למפרק זמני שהיה למנהל מיוחד.

הוצאותיו ושכרו של מפרק או מנהל מיוחד יחולו על הנושים המובטחים רק אם הסכימו לכך בפירוש, או שההוצאות והשכר באו לצורך שמירת שלמותם של נכסי החברה או לצורך מימושם, וכאשר צמחה לנושים המובטחים תועלת מהשמירה או מהמימוש.

לחובות בני קדימה שנוצרו לפני מועד גיבוש השעבוד הצף יש עדיפות על החוב המובטח בשעבוד צף, בין אם התגבש השעבוד לפני בקשת הפירוק ובין אם התגבש תוך כדי הפירוק.

מעמדו של הנושה המובטח בשעבוד צף שהתגבש אינו משתווה למעמדו של נושה שחובו הובטח מלכתחילה בשעבוד קבוע.

גיבוש השעבוד הצף הופך לשעבוד קבוע במובן זה שנשללת מהחברה זכותה לעשות עסקאות בנכסים הנתפסים על-ידי השעבוד הצף, אך הוא אינו משתווה לשעבוד קבוע לעניין סדרי הקדימה בפרעון החובות.

חובות שיש להם בפירוק דין קדימה, אך מקורם לאחר גיבוש השעבוד הצף, אינם נהנים מקדימות, שכן בשלב זה כבר הפך השעבוד לקבוע.

הוצאות הפירוק, ככל תביעה מועדפת הנוצרת בפרק הזמן שבין מינויו של כונס הנכסים ובין צו או החלטת הפירוק, אין להן קדימות על תביעות בעל השעבוד הצף.

יחד-עם-זאת, גם במצב זה נשמר העיקרון לפיו הנושים בדין קדימה שחובותיהם קדמו לגיבוש זוכים למלוא החוב בדין קדימה ואינם צריכים לממן את העלויות הכרוכות בפרעון החוב.

כתוצאה מכך, הוצאות הפירוק הכרוכות בפרעון חובות בדין קדימה, קודמות גם הן לשעבוד הצף.
המחוייבות לפרעון חובות בדין קדימה מוטלת על בעל השעבוד הצף, מתוך הנכסים המגיעים לידי כונס הנכסים, כאשר העובדה שהלכה למעשה הדבר אינו מתבצע על-ידי כונס הנכסים, אלא על-ידי בעל תפקיד אחר אינה משנה דבר.

הוצאות הכרוכות בחלוקה לנושים בדין קדימה אינם בגדר חוב חדש שנוצר מפעילות החברה לאחר שהתגבש השעבוד הצף, ויש לייחסן לתקופה הקודמת למינוי כונס הנכסים.

עם-זאת, העדיפות שמורה אך ורק להוצאות הנחוצות לשם פרעון חובות בדין קדימה, ואין מקום להסיג את השעבוד הצף מפני הוצאות פירוק אחרות, כמו הוצאות לניהול שוטף של החברה, למימוש נכסיה לטובת כלל הנושים, לחלוקת כספים לנושים רגילים, או לנסיונות הבראה של החברה, אלא-אם-כן ההוצאות הצמיחו תועלת לנושה.

במקרה הנדון יש לראות את כל הוצאות הפירוק שבלעדיהן לא ניתן היה לממש את פירעון אותם חובות, כלומר, שכר מנהלי החשבונות ששמו את החוב כהוצאות נילוות הכרוכות בפרעון חובות בדין קדימה אשר נהנות מקדימות ביחס לשעבוד צף.

אשר-על-כן, זכאי המערער לגבותן מתוך הקופות המרכזיות לפיצויים, כאשר מאידך, שכר-טרחתו של המפרק מהווה חלק מהוצאות הפירוק הכללי ואינו נהנה מקדימות.

אין זה שכרם של העובדים, אין הוא חלק מן השכר הזה ואין לו מעמד כלשכר הזה.

הנשיא ברק פסק, בדעת מיעוט, כי, בנסיבות העניין, גם שכר-טרחתו של המנהל המיוחד נהנה מקדימות ביחס לשעבוד צף.

השופט טירקל פסק, בדעת מיעוט, כי אם מונה מפרק או מנהל מיוחד אחרי שהתגבש שעבוד צף על נכסי החברה אין לו עדיפות על פני הנושים המובטחים שחובותיהם הובטחו על-ידי השעבוד שהתגבש, וכי הוא רשאי לגבות את הוצאותיו ושכרו אך מתוך קופת הכינוס, ובאם לא יוותרו בה כספים, מאת הנושים העובדים עצמם.

בית-המשפט העליון הותיר בצריך עיון את השאלה האם בשעה שהתגבש השעבוד הצף, הוא תופס גם ביתרת הכספים בקופות הפיצויים.

5. האם יש לפרוע למבקש את שאר הסכום המצוי בקופת הפיצויים מתוך קופת הפירוק בדין קדימה?
ב- פר"ק (ת"א) 2801-07 {אורי רביבו נ' עו"ד יצחק יונגר בתפקידו כמפרק חברת אמיקה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.07.12)}

נוכח העובדה כי אף בכל הסכום המצוי כיום בקופת הפיצויים אין די כדי לפרוע למבקש את סכום פיצויי הפיטורים שפסק לו המפרק, ביקש הוא להיפרע את שאר הסכום מתוך קופת הפירוק בדין קדימה.

בבקשתו זו הסתמך המבקש על הסכמה אשר ניתנה בעת דיון בבקשה למתן צו פירוק שהגישו נושי החייב.

בנסיבות המתוארות במקרה הנדון, הסכמת הנושים לא התכוונו לכלול את פיצוי פיטוריו של המבקש או להיטיב עימו בדרך זו או אחרת על חשבון נשייתם שלהם.

כל הסכמתם היתה להיטיב עם עובדי החברה הזוטרים אשר נקלעו למצוקה כספית על לא עוול בכפם.


אשר-על-כן , לבד מהיפרעות מתוך קופת הפיצויים המתוארת , בית-המשפט לא נעתר לבקשת המבקש להיפרע את מלוא יתרת הסכום מתוך קופת הפירוק בדין קדימה.
כל שיוכל המבקש להיפרע מקופת הפירוק בדין קדימה, הוא עד לתקרת הסכום בו ניתן להפרע בגין חוב שכר עבודה {ראה סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים}.

בית-המשפט קבע כי בגין יתרת החוב יפרע המבקש כדין נושה רגיל.