פיצול סעדים (תקנה 26 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))

1. הדין
תקנה 26 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלקמן:

"26. תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים
(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
(ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
(ג) תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית-הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית-הדין באלה:
(1) התביעה קנטרנית או טורדנית;
(2) התביעה הוגשה שלא בתום-לב;
(3) נימוק אחר שעל-פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.
(ד) רשות כאמור בתקנת-משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית-הדין."

2. כללי
תקנה 26 קובעת שרכיב תביעה שניתן היה לכלול בתביעה הראשונה ולא נכלל בה, לא ניתן יהיה להגיש בגינו תביעה אחרת ללא קבלת רשות בית-הדין לפיצול סעדים.

כך למשל, בתום יחסי עבודה, כאשר מתגבשות זכויות שונות כגון פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים לא ניתן יהיה להגיש תביעה נפרדת בגין כל אחת מהן ללא הגשת בקשה לפיצול סעדים.

תכלית הדרישה להגשת בקשה לפיצול סעדים היא למנוע מצב שבו אדם יתבע אך חלק מתביעה העומדת לו ויותיר בידו זכות לתבוע בעתיד חלק נוסף ממנה.

הגיונה של תקנה 26 לתקנות נעוץ ברצון לייעל את ההליך המשפטי, למנוע מהנתבע להיות מוטרד מספר פעמים בשל אותה עילה ולסיים במסגרת אחת ובמועד אחד את כל ההתדיינויות העומדות בין הצדדים שהתובע יכול היה לכלול אותן בתובענה הראשונה { ע"ע (ארצי) 300145/98 א. סוזי ו- 76 אחרים - בטחון אזרחי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.10.00)}.

תכליתה של תקנה 26 לתקנות הוא למנוע בזבוז זמנם של בית-הדין, הצדדים והעדים, כאשר על התובע לרכז את כלל רכיבי תביעתו בכתב תביעה אחד {בר"ע (ארצי) 485/09 הרפז נ' אקסלנס צמיחה ניירות ערך והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.11.09)}.

המחוקק קבע כלל, והצמיד לכל חיוב רק זכות תביעה אחת, שאם השתמש בה הנושה ותבע, ואין נפקא מינה אם תבע את כל המגיע לו או את מקצתו בלבד, מיצה את כל זכותו, ואינו יכול לתבוע עוד, כאשר העובדה שלא תבע את סכום התביעה במלואו, אין בה כדי לפגום בתביעה, רק התביעה על היתרה, אם תוגש כזו בעתיד, זו תיפסל {י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: "זוסמן"), בפסקה 131}.

בגין הסעדים שאותם יכול היה התובע לתבוע בעת הגשת תביעתו הראשונה, לא יוכל התובע להגיש תביעה נוספת מבלי שקיבל היתר לפיצול סעדיו {בר"ע 15617-12-12 HIRCA ELENA נ' רימס אינטרנשיונל בע"מ ואח', תק-אר 2013(1), 149 (2013)}.

ב- בר"ע 485/09 {יעקב הרפז נ' אקסלנס צמיחה ניירות ערך והשקעות בעמ ואח', תק-אר 2009(4), 625 (18.11.2009)} קבע בית-הדין הארצי לגבי תקנה 26(א) לתקנות, כי תכליתה של התקנה למנוע בזבוז זמנם של בית-הדין, הצדדים והעדים, כאשר בהתאם נפסק, כי על התובע לרכז את כלל רכיבי תביעתו בכתב תביעה אחד, אך עם-זאת, מתוקף הוראתה של תקנה 26(ג) לתקנות, רשאי בית-הדין להתיר לבעל דין לפצל סעדיו, בהתקיים טעם ענייני המצדיק זאת.

בעניין הנדון, צדק בית-הדין האזורי בקביעתו, כי המבקש לא הצביע על טעמים ענייניים המצדיקים מתן ההיתר לפיצול סעדיו, זאת מאחר כי זכאותו הנטענת של המבקש לתשלום "בונוס" אחוזי מבוססת על הסכם העסקה לפיו הבונוס ישולם בסוף כל שנה קלנדרית.

עוד הוסיף בית-הדין, כי בהעדר הסבר מניח את הדעת בנוגע לזיקה בין תאריך ההתחשבנות על-פי הסכם המניות לבין זכאותו הנטענת של המבקש לתשלום ה"בונוס", לא נמצא טעם המצדיק התערבות בהחלטתו של בית-הדין האזורי והתרת פיצול סעדים כמבוקש.

סיכומו-של-דבר, בית-הדין דחה את הבקשה.

ב- בר"ע 39108-09-15 {שנבור מונדר נ' טסט-קל 1993 בע"מ, תק-אר 2015(4), 799 (2015)} דובר על ערעור על החלטת הרשמת לדחות את הבקשה מכוח תקנה 26 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), וזאת כאשר המבקש טען בתביעתו הראשונה כי לא עבד שעות נוספות, ובתביעתו השניה ביקש לטעון כי כן עבד שעות נוספות.

על פסק-דינה של הרשמת הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית-הדין האזורי.

בית-הדין האזורי דחה את ערעור המבקש על החלטת הרשמת, כאשר בפסק-דינו של בית-הדין האזורי נקבע כי לא נמצאה הצדקה משפטית להתערבות בהחלטה.
ב- ס"ע (ת"א) 43699-05-15 {מיקי פוזילוף נ' אתרים ירוקים בע"מ, תק-עב 2015(4), 6159 (2015)} קבע בית-הדין כי דין הבקשה להידחות וכי על המבקש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בהליך הראשון.

תקנה 26(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), קובעת כי תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.

תכלית התקנה היא למנוע את הטרדתו של בעל דין להתדיין פעמיים בשל אותה עילה ולייעל את ההליך המשפטי.

בתקנה 26(ג) לתקנות נקבע כי ברשות בית-הדין רשאי תובע לתובע סעדים נוספים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, הגם שלא נכללו בתביעה המקורית.

נקבע כי בדונו בבקשה לפיצול סעדים על בית-הדין לבחון אם התביעה אינה קנטרנית או טורדנית, הוגשה בתום-לב וכן כל נימוק אחר שעל-פיו הוא סבור שיש לדחות את הבקשה.

המבקש טען כי עילת התביעה בהליך הראשון נבעה מאופן סיום יחסי העבודה ואילו עילת התביעה בעניין השני נבעה מאי-תשלום מלוא הזכויות בתקופת העבודה.

בית-הדין קבע כי כל עוד לא הוכרעה התביעה הראשונה, הדרך לתבוע נזקים נוספים שנגרמו לאחר הגשתה, היא באמצעות בקשה לתיקון כתב התביעה.

אשר-על-כן, משקיים הליך תלוי ועומד שהוגש לפני ההליך הנוכחי, על-מנת שהמבקשת לא תוטרד פעמיים ועל-מנת לייעל את ההליך המשפטי ולחסוך בהוצאות הצדדים קבע בית-הדין כי אין מקום להתיר לתובע לפצל את סעדיו.

סיכומו-של-דבר, בית-הדין דחה את הבקשה לפיצול סעדים.
ב- סע"ש (ת"א) 21086-01-14 { ג ר ק נ' רותם עיבוד שבבי בע"מ ח.פ. 512738592, תק-עב 2015(4), 10321 (2015)} קבע בית-הדין שיש לתת למבקש היתר לפיצול סעדים, וזאת מאחר ותקנה 26(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), קובעת כי תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התביעה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.

תכלית התקנה היא למנוע את הטרדתו של בעל הדין בשל מספר הליכים הנובעים מאותה עילה וכן לייעל את ההליך המשפטי.

במקרה הנדון, הגיש המבקש תביעה נגד המעסיקה בגין אי-ביטוחו בקרן הפנסיה בהתאם לצו ההרחבה בענף התעשיה.

במסגרת הליך זה היה על בית-הדין לבחון את זכאותו של התובע לביטוח בקרן הפנסיה ואת המשמעות של אי-ביטוחו במועד על-ידי המעסיקה, כאשר לאחר שסוגיה זו הוסדרה התייתר ההליך הנוכחי.

כתוצאה מכך, ביקש המבקש כי בית-הדין יתיר לו לפצל את סעדים ולתבוע את המעסיקה בגין נזקים אחרים שנגרמו לו בעקבות פיטוריו.

בית-הדין התיר למבקש לפצל את סעדיו, מאחר ולא מצא כי עילת התביעה הנוספת היא טורדנית או קנטרנית או שקיים נימוק אחר לדחות את הבקשה לפיצול סעדים.

עוד ציין בית-הדין כי המעסיקה לא פירטה נימוק שבגינו יש למנוע מהמבקש לפצל את סעדיו אלא טענה כי הבקשה הוגשה טרם זמנה.

בהקשר זה הבהיר בית-הדין כי בהליכים המתבררים בפני בית-הדין ניתן להגיש בקשה לפיצול סעדים עד למועד הגשת התביעה הנוספת אולם אין בכך כדי למנוע את הגשת הבקשה במסגרת הליך זה ובטרם פתיחת ההליך הנוסף, אם ייפתח.
ב- פ"ה (נצ') 32425-06-14 {יאיר פרץ נ' מועצה מקומית חצור הגלילית, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.01.15)} בית-הדין קבע בנסיבות המקרה הנדון, התובע לא הצביע על נימוק ענייני כלשהו שיצדיק את הימנעותו מלרכז כלל רכיבי תביעתו בכתב תביעה אחד, ולא היתה כל מניעה שיכלול סעדים כספיים בנוסף לסעד ההצהרתי ולצו העשה שביקש מבית-הדין לתת לו.

העובדה שהנתבעת לא הביעה התנגדות מפורשת להטרדתה פעם נוספת אינה מספקת למתן הרשות המבוקשת, שכן דיון חוזר בנסיבות הוצאתו של התובע לפרישה מוקדמת, על מכלול היבטיהן העובדתיים והמשפטיים יהווה גם בזבוז זמנו של בית-הדין, שהינו משאב ציבורי.

אשר-על-כן דחה בית-הדין את הבקשה.

2.1 האם בנסיבות העניין לא קיים טעם ענייני המצדיק מתן היתר לפיצול סעדים?
ב- ס"ע (יר') 49393-01-14 {עידו חתוכה נ' מודיעין אזרחי בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.07.14)} נדונה הסוגיה האם בנסיבות העניין לא קיים טעם ענייני המצדיק מתן היתר לפיצול סעדים.

התובע עתר למתן היתר לפיצול סעדיו, מן הטעם שהומצאו לו מסמכים מהותיים הדרושים לשם הוכחת זכאותו לזכויות סוציאליות נוספות רק לאחר הגשת התביעה.

הנתבעת טענה כי נימוקי הבקשה אינם מצדיקים את "הטרדתה" פעמיים בעניינו של התובע והתנגדה לבקשה לפיצול סעדים.

הנתבעת הטעימה, כי מסרה לתובע את המסמכים המבוקשים על ידו למעלה מחודש טרם הגשת התביעה, וכי לא קיימת הצדקה עניינית למתן היתר לפיצול סעדים בנסיבות העניין.

בית-הדין קבע כי בנסיבות העניין לא קיים טעם ענייני המצדיק מתן היתר לפיצול סעדים.

עיון בבקשה העלה, כי התובע לא ביאר בבקשתו מהם הסעדים לגביהם מבוקש מתן ההיתר לפיצול סעדים, באופן שיאפשר לבית-הדין לבחון האם קיימת ההצדקה למתן ההיתר.

2.2 האם דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל?
ב- ס"ע (יר') 26213-05-14 {טגניה טשומה נ' קבוצת מיקוד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.07.15)} נדונה הסוגיה האם דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל.

התובע טען בבקשתו, כי נעלמה מעיניו הוראת בית-הדין בהחלטה בבקשה לפיצול סעדים, לפיה עליו להודיע בתוך 7 ימים לאחר הגשת תצהירי גילוי המסמכים האם הוא מבקש להגיש בקשות מקדמיות נוספות, כאשר הדבר היה נעוץ לטענתו, בין היתר, במחדלה של הנתבעת, אשר לא העבירה לידיו עותק מתצהיר גילוי המסמכים שהגישה לבית-הדין.

עוד הוסיף התובע כי לטענתו, מתוך עיון במסמכים שהעבירה הנתבעת לידיו, עלתה זכאותו לתשלום זכויות נוספות אשר לא נתבעו במסגרת כתב התביעה המקורי, ולפיכך, ביקש התובע מבית-הדין להתיר לו לתקן את תביעתו ולעתור גם לתשלום הזכויות הנוספות.

הנתבעת טענה כי התובע לא פנה לבית-הדין בבקשה לתיקון כתב התביעה במשך מספר חודשים לאחר הגשת תצהירי גילוי המסמכים מטעמה, כאשר זאת, חרף האמור בהחלטת בית-הדין בבקשה לפיצול סעדים, אשר קצבה מועד להגשת בקשות מקדמיות מטעם התובע.

הנתבעת ביקשה מבית-הדין לחייב את התובע בהוצאות משמעותיות בגין הגשת הבקשה.

בית-הדין הגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל, וזאת, הואיל וטרם החלה שמיעת ההוכחות בהליך, על-מנת שלא לחסום דרכו של התובע מבירור כלל זכויותיו על-פי משפט העבודה המגן, ועל-מנת לאפשר לבית-הדין להכריע בכלל המחלוקות בין הצדדים במסגרת הליך אחד.

אשר-על-כן, קיבל בית-הדין את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פיצול סעדים (תקנה 26 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))