botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

פרשנות ותחולה (תקנות 2-1 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))

1. הדין
תקנות 2-1 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעות כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקון התשע"ג)
בתקנות אלה:
"בית-דין אזורי", "בית-דין ארצי" ו "רשם" - כמשמעותם בחוק;
"בית-דין" - בית-דין אזורי או בית-דין ארצי, לפי העניין, לרבות שופט בבית-הדין כשהוא דן בעניין לבדו, וכן רשם הפועל על-פי סעיף 27(ב) ו-(ג) לחוק;
"החלטה" - פסק-דין וכל החלטה אחרת של בית-הדין;
"הליך" - תובענה וכל עניין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית-דין;
"טופס" - שנוסחו ניתן בתוספת;
"כתב בי-דין" - כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על-פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד;
"מספר זהות":
(1) לגבי חברה הרשומה בישראל - מספר הרישום;
(2) לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל - המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום;
(3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על-פי דין - מספר הרישום שלו;
(4) לגבי יחיד תושב ישראל - מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל - המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון;
(6) לגבי יחיד תושב האזור - מספר הזהות על-פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.
"מען", לעניין המצאת כתבי בי-דין - שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר;
"פסול-דין" - לרבות "קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;
"תובענה" - תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית-הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך;
"תצהיר" - תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם;
"תקנות סדר הדין האזרחי" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

2. תחולה
סדר הדין בכל עניין המובא לפני בית-הדין, יהיה לפי תקנות אלה, אולם במידה שבעניין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר - לא ינהגו לפי תקנות אלה."

2. הגדרת "תצהיר" - מעמדו של תצהיר עדות ראשית שנחתם מחוץ לגבולות המדינה
ב- ע"ע 148/08 {אשליק יוסוף המערער נ' מנרב הנדסה ובניין בע"מ, תק-אר 2008(4), 499 (2008)} קבע בית-הדין הארצי כי יש לפנות לבחינת הגדרתו של תצהיר בדין ולאחר-מכן נזקק לנפקותו הראייתית של תצהיר שנחתם לפני עורך-דין ישראלי {שאינו נוטריון} מחוץ לגבולות המדינה.

זאת, מתוך נקודת המוצא של גמישות דיונית בתביעות של מהגרי עבודה במטרה לסייע בידיהם להביא עניינם לפני בית-הדין, ובהתחשב במסגרת הכללית של הדיון בבית-הדין לעבודה המבוסס על העקרונות הכלליים של דיני הראיות.

הגדרת תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת זהה להגדרת תצהיר בתקנות סדר דין אזרחי, משלימה את האמור בסעיפים 15 ו- 30 לפקודת הראיות.

סעיף 30 לפקודת הראיות קובע כי ייפוי-כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או עניין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כאשר קויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו, נוטריון ציבורי, כאשר קויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו {ראה גם: י' זוסמן סדר הדין האזרחי}.

בתי-המשפט ובתי-הדין לעבודה, על ערכאותיהם, ייחסו באופן עקבי להוראות הדין פרשנות לפיה מתן הצהרה בכתב מחוץ לגבולות המדינה נדרשת לאישור לפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שיש לאשרה לפי דין המקום באישור נציג דיפלומטי או קונסולרי.

קיימות אף דרכים אחרות לאישור בחוץ לארץ של תצהיר שנועד לשם שימוש בישראל, לרבות מכוח אמנת האג בדבר ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים {Convention of Abolishing the Requirement of Legalization for Foreign Public Documents. משנת 1961}.

בד-בבד, ניתן לתקן את הפגם שבתצהיר שנחתם בחוץ לארץ לפני עורך-דין ישראלי, לעת התייצבות העובד לפני בית-הדין ובמיוחד במהלך החקירה הנגדית.
הצהרת העובד בבית-הדין תחת אזהרה, כי כל שצויין בתצהיר אמת, מהווה תיקון בדיעבד של הפגם שנפל באישור התצהיר, כאשר בהקשר זה, יש לתת את הדעת לכך, שבמוקד בחינת מהימנות עדותו של מהגר העבודה בדומה לבחינת מהימנותו של כל מצהיר אחר עומדת ממילא חקירתו הנגדית על תצהירו.

בנוסף, למרות שמדובר בתצהיר שנפל בו פגם, הוא כולל גם את גרסת התובע בעדותו הראשית ומאפשר לנתבע להגיש עדותו הראשית בתצהיר ולדעת בפני אילו טענות עליו להתגונן.

על-כן, הגשת התצהיר הפגום אינה פוגעת בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של המעסיק לנהל את ההליך המשפטי, "ללא הפתעות".

עוד הוסיף בית-הדין הארצי, כי ככל שתתעורר במקרה מסויים שאלה בדבר אמינות חתימתו של העד או הבנת תוכן תצהירו, בעל הדין שכנגד יהיה רשאי לחקור אותו בחקירה נגדית גם בהתייחס לעניינים אלה.

אישור חתימה על תצהיר כדין לפני הקונסול הישראלי בחוץ לארץ כרוכה בהוצאות העלולות למנוע מעובדים זרים להגיש תביעה למיצוי זכויותיהם מכוח משפט העבודה המגן הישראלי.

לא-זו-אף-זו, בית-הדין ציין כי אם יתברר בעתיד, שחתימות תצהירים בפני עורכי-דין ישראלים בחוץ לארץ מנוצלות לרעה בדרך זו או אחרת, יהיה ניתן לבחון את מדיניות הגשת התצהירים בחינה מחודשת.

בית-הדין הארצי הדגיש כי תצהיר שנחתם בחוץ לארץ לפני עורך-דין ישראלי לא יתקבל כראיה מבלי שהעובד הזר יגיע לדיון לצורך חקירה נגדית.

עצם שהותו מחוץ לגבולות המדינה והעלות הכרוכה בהגעה ארצה, אינן כשלעצמן נסיבות המצדיקות הימנעות מהתייצבות לחקירה נגדית.

אשר-על-כן, במקרים מסויימים, בהם מהגר העבודה מתגורר רחוק ממקום משכנה של השגרירות או הקונסוליה הישראלית במולדתו או כאשר חתימת התצהיר בפני נציגים דיפלומטיים או קונסולריים או בדרכים אחרות שבדין תהיה כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות או כאשר הדבר נדרש לעשיית משפט צדק, ניתן לקבל את "התצהיר" הפגום לתיק בית-הדין, ובלבד שבמועד הגעתו של המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו בישראל, יאשר בפני בית-הדין את תוכן הצהרתו ואת חתימתו עליה.

במקרה הנדון, בית-הדין הארצי לא קיבל את טענת התובע שלפיה יש לאשר את הגשת התצהיר אשר צורף בתמיכה לבקשה למתן פטור מאגרה, בכפוף לכך שבמועד הדיון הקבוע ליום 21.10.15 התובע יאשר את חתימתו על התצהיר.

בית-הדין הארצי גרס כי בהתאם לפסיקת בית-הדין הארצי בפרשת פרידמן חכשורי ישנם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם רשאי בית-הדין להחליט בבקשה למתן פטור מאגרה על-סמך תצהיר "פגום", אך המקרה הנדון אינו בגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן ואין מקום לתת פטור מאגרה על-סמך "תצהירו" של התובע אשר לא נחתם בפני עורך-דין או גורם דיפלומטי או קונסולרי ישראלי או בדרך אחרת שבדין.

עוד הוסיף בית-הדין הארצי, כי במקרה הנדון לא נטען וגם לא הוכח כי אישור תצהירו של התובע בפני גורם דיפלומטי או קונסולרי ישראלי {או בדרך אחרת שבדין} יהיה כרוך בהוצאות ובקשיים מבחינת התובע ובנסיבות אלה, לא קיים טעם המצדיק את קבלת ה"תצהיר" שהגיש בתמיכה לבקשה.

לא-זו-אף-זו, בית-הדין הארצי הוסיף כי הפסיקה אליה הפנה התובע התייחסה במקרה זה לעניינם של מהגרי עבודה וכי התובע אינו מהגר עבודה, אלא, לכאורה, אזרח ישראלי אשר נושא גם אזרחות ברזילאית אשר עבד בחוץ-לארץ, ובנסיבות אלה, הרציונאל עליו מבוססת פסיקת בית-הדין הארצי לעניין אפשרות הגשת תצהיר, פגום על-ידי מהגרי עבודה הנתקלים בקשיים, עת הם מבקשים למצות את זכויותיהם כלפי מעסיקיהם הישראליים, בין היתר, בעת חתימה על תצהיר, אשר אינו מתקיים בעניינו של התובע.

בנוסף, אחד הקריטריונים למתן אפשרות להגשת תצהיר "פגום", אשר לא נחתם ואומת כדין, הוא כי המבקש מתאים לקריטריונים שקבע מתקין התקנות לצורך הענקת פטור מתשלום האגרה, כאשר בעניין הנדון, גם בהתאם למה שנאמר ב"תצהיר" אשר הוגש לתיק בית-הדין ובנספחים שצורפו לו, לא הוכח כי אין ביכולתו של התובע לשאת בתשלום האגרה.

אשר-על-כן, דחה בית-הדין את הבקשה.

ב- ס"ע (נצ') 60810-05-12 {סונגקראן יאנגסו (SONGKRAN YANGSUT) נ' יורם מדן, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.01.13)} דובר בבקשה מטעם התובעת במסגרתה ביקשה להתיר לה להגיש, במקום תצהיר עדות ראשית ערוך ומאומת כדת וכדין - טיוטת תצהיר עדות ראשית לא חתום.

בבקשה טענה כי התובעת היא אזרחית תאילנד שאיננה שוהה בארץ, וכי עריכת תצהיר ואימותו כדין בארץ או בתאילנד תהיה כרוכה בעלויות ניכרות ביותר בעבורה, אשר אין ביכולתה לממן.

בית-הדין האזורי דחה את תביעתה של התובעת וזאת כאשר מלכתחילה לא הוגש ייפוי-כוח ערוך כדין ונתונים מהותיים לא הועלו בתביעה שהגישה.

בהחלטה קודמת של בית-הדין, הובהר כי בטרם תקום ודאות שהדיון בתיק זה יתנהל, על התובעת להגיש את תצהיריה מאומתים כדין, כאשר עוד הובהר, כי לאחר הגשת תצהירי התובעת ייקבע מועד להוכחות, והתובעת תחוייב להמציא אסמכתא לקיומו של כרטיס טיסה לארץ בידיה, אשר באמצעותו תגיע להיחקר על תצהירה, ומניין הימים להגשת תצהירי הנתבע יחל רק ביום המצאת עותק מהכרטיס.