botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

מקום מושב ואזור שיפוט (סעיף 23 לחוק)

1. הדין
סעיף 23 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"23. מקום מושב ואזור שיפוט (תיקונים: התשנ"ב, התשע"ב (מס' 5))
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, יקים, בצו, את בתי-הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו- 36 לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים."

2. כללי
"אזור השיפוט" {בצד מקום המושב} הוא ביטוי חוזר בחקיקה בנושאי שיפוט למינה, גם זו המשתרעת מעבר לחוק בתי-המשפט. באשר להצעת חוק בתי-המשפט, התשט"ו-1955 הזכיר בית-הדין, כי בדברי ההסבר לה {הצעות חוק תשט"ו 64, 74} נאמר, שלגבי כל בית-משפט מסדיר החוק, בין היתר, "הקמת בית-המשפט והגדרת אזור שיפוטו - פרט לבית-המשפט העליון שהוא קיים ועומד ואזור שיפוטו מקיף את כל המדינה כולה".

ואם בית-המשפט העליון אזור שיפוטו גיאוגרפי, פרשנות פשוטה היא, כי יש לייחס למונח זה משמעות גיאוגרפית גם במקומות אחרים. למשל חוק בית-הדין לעבודה, שקבע מראשיתו בסעיף 23, כי "שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה יקים בצו את בתי-הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם".

בית-הדין לעבודה בערכאה הדיונית קרוי אזורי, כיוון שסמכויותיו נתייחדו לאזור בשונה מבית-הדין הארצי, שכשמו כן הוא. ואכן ראה צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), התשכ"ט-1969, שבו הוקמו בתי-הדין האזוריים על-פי חלוקה גיאוגרפית.

עוד ראה, תקנה 1 לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, בה נאמר, כי "(1) אזורי השיפוט ומקום מושבם של בתי-הדין הרבניים האזוריים ייקבעו מזמן לזמן על-ידי חבר דייני בית-הדין הגדול ויפורסמו ברבים. (2) כל בית-דין או דיין רשאי לשבת בעניין מסויים, אם ראה צורך בכך, באזור שיפוטו שלא במקומו הקבוע, ושלא באזור שיפוטו - ברשות נשיא בית-הדין הרבני הגדול".

אף כאן בחלוקה גיאוגרפית עסקינן. עוד ראה ברוח זו סעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982; סעיף זה עוסק בסמכות מקומית, ומדבר ב"אזור שיפוטו" של בית-המשפט, שברור כשמש, כי הוא גיאוגרפי.

כאשר ביקש המחוקק לקבוע גמישות שאיננה גיאוגרפית במערכת שיפוטית, אמר זאת מפורשות; סעיף 194 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 קובע, כי "הרמטכ"ל רשאי לקבוע מזמן לזמן שחלק מכוחות הצבא, מסוייג על-פי חנייתו או השתייכותו או בדרך אחרת, יהיה מחוז שיפוטי לעניין זה", ומכאן האפשרות, כי תהא חלוקה גיאוגרפית ולצדה חילית, כמו חיל-הים, חיל-האוויר, גייסות השריון וכדומה.

סעיף 196 לחוק השיפוט הצבאי קובע, כי בכל מחוז שיפוטי יהיה בית-דין צבאי מחוזי {בג"צ 7067/07 חיים נתנאל בע"מ ואח' נ' שר המשפטים ואח', תק-על 2007(3), 3468 (2007)}.