הוצאה לפועל (סעיף 37 לחוק)

1. הדין
סעיף 34 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"37. הוצאה לפועל
פסק-דין של בית-הדין דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דין של בית-משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים."

2. כללי
מכוח סעיף 37 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, חלות על פסק-דינו של בית-הדין לעבודה הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לבקש הבהרת פסק-דין. הדיון בפניה כזאת מתקיים בהתאם לתקנה 20 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979.

ב- דב"ע מד/3-144 {כהן נ' עיריית כפר סבא, פד"ע כ"ד 429} נדונה פנייתו של ראש ההוצאה לפועל בכפר-סבא להבהרת פסק-דין. שם נדונה סוגיית "מסגרת הסמכות" של בית-הדין לעבודה להבהיר הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין. משמע, היתה על בית-הדין חובה להבהיר את פסק-דינו, ואין המדובר ב"כיבוד משאלה" {דב"ע נד/ 2-17 עמוס סופר נ' חברת מוסדות חינוך ותרבות, תק-אר 94(2), 105 (1994)}.

3. בקשה להבהרת פסק-דין
ב- ס"ע (ת"א) 7472-06 {אברהם כהן נ' עיריית תא, תק-עב 2012(1), 11458 (2012)} נדונה בקשת עיריית תל-אביב, להבהרת פסק-דינה של כב' השופטת סאמט. המבקשת טענה, כי הבקשה מוגשת בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 {ייקרא להלן: "חוק ההוצאה לפועל"}.

מנגד, מר אברהם כהן {"המשיב"} הגיש מצידו בקשה למחיקת הבקשה על-הסף בשל חוסר סמכות.

ביום 07.08.06 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקשת, לתשלום שכר עבודה ורכיבים נוספים.

הצדדים ניהלו ביניהם משא-ומתן במטרה להגיע לפשרה בתיק, והסכמות הצדדים הועלו על הכתב במסמך שכותרתו הסדר לסיום העסקה. המסמך נחתם על-ידי הצדדים, ואף קיבל תוקף של פסק-דין.

לימים התברר, כי קיים פער משמעותי בין האופן שבו המבקשת פירשה את ההסכם הפרישה לבין האופן בו פירש אותו המשיב. המבקשת ביצעה את התשלומים בהתאם לאופן בו היא פירשה את ההסכם, והמשיב הגיש כנגד המבקשת בקשה לביצוע פסק-הדין בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

המבקשת טענה, כי יש להבהיר את הסוגיות העולות בהסכם הפשרה הנוגעות להפרשה לקרן השתלמות ולקופת תגמולים; תשלום מיוחד; ופדיון ימי חופשה.

מנגד, המשיב טען, כי בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, רק בידו של רשם ההוצאה לפועל לפנות בבקשת הבהרה ולא למי מהצדדים. לכן, לטענתו, משלא נעשה כך במקרה דנן הרי שדין הבקשה להידחות מחוסר סמכות.

בית-הדין דחה את הבקשה וקבע, כי בפוסקו את פסק-דינו, סיים בית-הדין את מלאכתו ואין הוא רשאי להבהיר עוד את פסק-הדין {בג"צ 897/78 אליהו יגאל נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד לג(2), 6 (1979); דב"ע מט/9-145 ההסתדרות הכללית נ' חברת שקם בע"מ ואח', פד"ע כא 257; דב"ע מו/3-80 מרום שירותי תעופה בע"מ נ' פינקלשטיין, פד"ע יח 73, 77}.

הכלל האמור נועד להגשים את הרעיון בדבר סופיות הדיון והצורך למנוע התדיינויות נוספות בעניין שכבר הוכרע בו.

לגבי פסק-הדין המאשר פשרה, קבע בית-הדין, כי משניתן פסק-דין להסכם פשרה, יש שני פנים לפסק-הדין: האחד, זהו פסק-דין לכל דבר ועניין; והשני, זהו הסכם שהושג בין הצדדים {דב"ע מה/3-79 טמיר נ' מ"י, פד"ע יז 120}. עם אישור הפשרה גמר בית-הדין את מלאכתו ואין לבוא אליו עוד לשם ביצועה, אלא במקרה שנקבע הדבר בפשרה עצמה {דב"ע נג3-96 ראיק יוסף ח'מיס נ' בית-הספר התיכון "טרה סנטה", פד"ע כו 255}.

בעניין ח'מיס הנ"ל ציין בית-הדין הארצי, כי לכלל האמור מספר חריגים:

א. בית-הדין מוסמך לתקן טעות בפסק-דין או בהחלטה אחרת, על-פי הוראות סעיף 81 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, החל בבית-הדין לעבודה על-פי סעיף 39 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969..;

ב. בית-הדין מוסמך לתת הבהרה לפסק-דינו על-פי פניה של ראש ההוצאה לפועל, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967, ותקנה 20 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 {דב"ע מד/ 3-144 כהן נ' עיריית כפר סבא, פד"ע כד 429, 431, 431;

ג. כאשר דיני ההוצאה לפועל אינם חלים (סעיף 7 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958) 'מסורה היוזמה לבעל הדין לפנות לבית-המשפט, כדי שיבהיר, על דרך ההצהרה את פסק-דינו ובכך יתאפשר יישומו'..."

בענייננו כאמור, קבע בית-הדין, כי המבקשת סמכה את בקשתה על החריג הקבוע בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר פניה לבית-הדין למתן הבהרה לפסק-דינו, אך בקשה כזו צריכה להיות מוגשת על-ידי ראש ההוצאה לפועל ולא על-ידי בעל הדין או בא-כוחו. ראה לעניין זה רע"א 6856/93 {בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד, פ"ד מח(5), 785 (1994)}:

"...מקום בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק-הדין ונסיבותיו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית-המשפט לצורך הבהרת פסק-הדין. במקרים של חוסר בהירות יידרש איפוא השלב השני באכיפת החיוב, היינו שלב הבהרת פסק-הדין לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל. הפניה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל הינה של ראש ההוצאה לפועל. היא איננה פניית הצדדים עצמם..."
{ראה לעניין זה גם: רע"א 103/03 יהושוע פירו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.04.03)}.

בית-הדין לא קיבל את טענת המבקשת לפיה הבקשה דנן הוגשה על-פי הוראתו של רשם ההוצאה לפועל. כל שצויין בהחלטת הרשם הוא, כי המבקשת תפנה לבית-הדין בבקשה מתאימה, ביחס לפרשנות ההסכם והסעיפים השנויים במחלוקת בין הצדדים. כאמור, המבקשת בחרה בהליך שאיננו ההליך המתאים בנסיבות העניין.

באשר לבקשה החליפית, להתיר את הגשת הבקשה דנן כהמרצת פתיחה, ציין בית-הדין, כי בשלב זה אין בידי בית-הדין לקבוע באם המסגרת המשפטית המתאימה להכרעה במחלוקת שבין הצדדים היא בהמרצת פתיחה. על פני הדברים, אפשר שעל-מנת להכריע בשאלות הנוגעות לאומד-דעתם של הצדדים להסכם הפרישה, יהיה צורך לשמוע עדויות באשר לנסיבות החתימה על ההסכם. מכל מקום, בית-הדין לא ראה צורך להכריע בעניין כעת, כאשר הבקשה התלויה ועומדת בפני בית-הדין היא בקשה להבהרת פסק-דין.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה להבהרת פסק-דין נדחתה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הוצאה לפועל (סעיף 37 לחוק)