בעלי דין (תקנות 25-15 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))

1. הדין
תקנות 25-15 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעות כדלקמן:

"15. צירוף תובעים ונתבעים
(א) מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד מאותו נתבע - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.
(ב) מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית; אין הכרח שכל נתבע יהא לו עניין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.

16. סייג לצירוף בעלי דין
ראה בית-הדין שהצירוף עלול לסבך את הדיון או להכביד במידה יתרה על בעלי הדין, רשאי הוא להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת.

17. ספק בנוגע לנתבעים
היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים, כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין.

18. שינוי בעלי דין
(א) בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית-הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית-הדין דרושה כדי לאפשר לבית-הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
(ב) בקשה להוסיף או למחוק או להחליף בעל דין תוגש לשופט או לרשם, אולם אפשר גם להשמיעה לפני בית-הדין בשעת הדיון וללא הודעה מוקדמת.
(ג) הוסף בעל דין או הוחלף, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך, אם לא הורה בית-הדין או הרשם אחרת; הוסף נתבע או הוחלף, יומצאו לנתבע החדש הזמנה למשפט ועותק של כתב התביעה המתוקן; בית-הדין או הרשם רשאי להורות על תיקון כתב התביעה ועל המצאת כתב התביעה המתוקן גם לנתבעים הראשונים.
(ד) הוחלף או הוסף בעל דין, רואים, לעניין ההתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן.

19. שמירת זכויות
לא תיפגע תובענה בשל כך בלבד שבעלי דין צורפו בה שלא כהלכה או שלא צורפו, ורשאי בית-הדין לדון בעניין, ככל שהוא נוגע לבעלי הדין שלפניו למעשה, ומותר ליתן פסק-דין, ללא תיקונים, לטובת מקצתם של התובעים שנמצאו זכאים לסעד ולפי זכותם, או נגד מקצתם של הנתבעים שנמצאו חבים ולפי חבותם.

20. תובע או נתבע בשם תובע או נתבע אחר
מקום שיש כמה תובעים יכול שאחד או אחדים מהם יהיו מורשיהם של אחד או אחדים מן השאר להתייצב, לטעון או לפעול בכל הליך במקומם, והוא הדין לגבי הרשאת הנתבע מטעם נתבע אחר.

21. אחד מטעם כל המעונינים
(א) היה מספר המעוניינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם - לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית-הדין או הרשם - לייצג באותה תובענה את כל המעוניינים; לא ידעו המעוניינים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית-הדין או הרשם על הגשתה בהמצאה אישית, או במודעה פומבית אם ההמצאה האישית אינה מעשית מכל סיבה שתיראה לבית-הדין או לרשם, ככל שיורה בית-הדין או הרשם בכל מקרה ומקרה.
(ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת-משנה (א) רשאי לבקש מבית-הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה.

22. טוענים בהליך ייצוג
(א) היה מספר הטוענים לזכות סעד אחד גדול - ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית - יכולים מקצתם, ברשות בית-הדין או הרשם, לייצג באותה תובענה את כל הטוענים; לא ידעו הטוענים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית-הדין או הרשם על הגשתה באחת מהדרכים הבאות:
(1) פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית-הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון;
(2) אם הטוענים הם עובדים - גם הצגתו במקום העבודה; אם אין הם עובדים במקום עבודה אחד - פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית-הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון.
(ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת-משנה (א) רשאי לבקש מבית-הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה, או להורות שהוא לא יהיה מיוצג כאמור.

23. ייצוג של תאגיד
בעל דין שהוא תאגיד, רשאי מנהל התאגיד או פקיד מפקידיו, שהורשה לכך כראוי, לעשות מטעם התאגיד כל מה שהתאגיד עצמו יכול היה לעשות אילו היה יחיד.

24. פסולי-דין
בית-הדין המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית-הדין, והוא רשאי לעשות זאת לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת.

25. חילופי בעל דין
(א) לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק-הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק-דין.
(ב) מת בעל דין או פשט את הרגל או שנכס שלו נסב - אם מרצון ואם מכוח דין - רשאי בית-הדין להורות, אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר, כי מבצע הצוואה או מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים, או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך או בצורה שיקבע בית-הדין ובתנאים שיקבע, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שנראה לו.
(ג) מת בעל דין ועילת התובענה בעינה עומדת, אך מי שזכאי להמשיך בתובענה אינו עושה כן, רשאי הנתבע או בעל דין שנגדו אפשר היה להמשיך, לבקש מבית-הדין שיחייב את הזכאי להמשיך בתובענה תוך זמן שיקבע; לא המשיך, מותר ליתן פסק-דין לזכות הנתבע או בעל הדין האחר."

2. תקנה 15 ו- 16
תקנה 15(א) עוסקת בצירוף מספר תובעים הטוענים לאותו סעד לתובענה אחת ואשר אילו הגישו בנפרד את תביעותיהם, היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת עובדתית או משפטית.
ב- בר"ע 35522-06-14 {אמרי קוזק נ' בשם המשיב, תק-אר 2014(3), 253 (2014)} ציין בית-הדין כי לפי תקנה 15(ב) לתקנות בית-הדין (סדרי דין) מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע - בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין - ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית, כאשר אין הכרח שכל נתבע יהא לו עניין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.

ב- סע"ש (ת"א) 40268-07-12 די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בעמ נ' ולאדימיר אבקיאנץ ו- 16 אח', תק-עב 2014(3), 15307 (2014)} בית-הדין קיבל את הבקשה מאחר והקדים אחרית לראשית וציין, כי לאחר שעייו בבקשה ובתגובה לה, הגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וזאת כי לטענת המשיבים עניין התביעה אחד הוא והנתבעת אחת היא, הוגשה תביעה זו במאוחד על-ידי התובעים כולם, ובהתאם לתקנה 15(א) לתקנות.

אולם, אין תקנה זו נועדה כדי לאפשר עקיפה של הסמכות המקומית, והצירוף המותר על-פי תקנה זו הוא שעה שהוגשו באותו בית-דין תביעות שעניינן זהה ושאין טעם לבררן בנפרד.

בתגובה לבקשתה, טענו המשיבים כי כולם ביצעו את עבודתם מעת לעת בכל רחבי הארץ, טענות עובדתיות אלו לא נתמכו בתצהיר מטעם המשיבים ומשכך, מצא בית-הדין לנכון להעדיף את טענות המבקשת על פניהן.

ב- סע"ש (ב"ש) 28322-11-13 {יוליה סליוסר נ' אקספרס אחזקה וניהול מבנים שי את שרון בע"מ, תק-עב 2013(4), 20901 (2013)} ציין בית-הדין את תקנות 15, ו- 16 לתקנות כאשר לאחר שעיין בכתב התביעה כפי שהוגש לבית-הדין העלה בית-הדין את העובדה שאמנם מדובר באותה נתבעת אך לא מתעוררת בין הצדדים שאלה משותפת משפטית או עובדתית כדרישת תקנה 15 לתקנות.

לכל אחד מהתובעים תקופת העסקה שונה, נסיבות שונות של העסקה, היקף משרה שונה ותביעות כספיות בסכומים שונים, כל אחד בהתאם לתקופת עבודתו ולשכרו בנתבעת ולסעדים המיוחדים לו.

עוד יצויין, כי בא-כוח התובעים הגיש, עם תביעה זו, שתי תביעות נוספות, האחת של שבעה תובעים כנגד הנתבעת והשניה של 5 תובעים נוספים כנגד הנתבעת.

תביעות אלה גם נמחקו וזאת מנימוקים זהים לנימוקי פסק-דין זה.

אשר-על-כן, גם אם בא-כוח התובעים סבר שיש בצירוף כל 15 התביעות יחדיו כדי לסבך את הדיון ולהכביד במידה יתרה על בית-הדין ובעלי הדין, לא ברור מדוע הגיש כתב תביעה אחד ובו 7 תובעים, כתב תביעה אחר ובו 3 תובעים וכתב תביעה שלישי ובו 5 תובעים.

סיכומו-של-דבר, משלא התעוררה שאלה משותפת משפטית או עובדתית אצל התובעים מושא פסק-הדין, ומששוכנע בית-הדין שיש בצירוף כדי לסבך את הדיון {על-פי תקנה 16 לתקנות} ולהכביד במידה יתרה על בית-הדין ובעלי הדין, הורה בית-הדין על הפרדת הדיון.

ב- סע"ש (ב"ש) 32473-11-13 {טטיאנה שלגוב נ' אקספרס אחזקה וניהול מבנים שי את שרון בע"מ, תק-עב 2013(4), 21435 (2013)} קבע בית-הדין כי מעיון בכתב התביעה כפי שהוגש לבית-הדין, העלה שאמנם מדובר באותה נתבעת אך לא מתעוררת בין הצדדים שאלה משותפת משפטית או עובדתית כדרישת תקנה 15 לתקנות.

לכל אחת מהתובעות תקופת העסקה שונה, נסיבות שונות של העסקה, היקף משרה שונה ותביעות כספיות בסכומים שונים, כל אחת בהתאם לתקופת עבודתה ולשכרה בנתבעת ולסעדים המיוחדים לה.

אשר-על-כן, קבע בית-הדין כי משלא התעוררה שאלה משותפת משפטית או עובדתית אצל התובעות מושא פסק-הדין וכאשר סבר שיש בצירוף כדי לסבך את הדיון ולהכביד במידה יתרה על בית-הדין ובעלי הדין, הורה בית-הדין על הפרדת הדיון.

ב- ד"מ (ב"ש) 46642-10-13 {ABDALLA ADAMHAMDUN KHAMIS נ' טוטאל פתרונות כ"א בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.10.13)} קבע בית-הדין כי לאחר עיון בכתב התביעה כפי שהוגשה לבית-הדין, דובר באותה נתבעת אך לא התעוררה בין הצדדים שאלה משותפת משפטית או עובדתית כדרישת תקנה 15 לתקנות.

במקרה הנדון לכל אחד מהתובעים היתה תקופת העסקה שונה, כאשר נסיבות סיום עבודת התובע 1 היתה שונה מנסיבות סיום העסקת התובעים האחרים, נטען לחלות צווי הרחבה שונים על כל אחד מהתובעים, היקף משרה שונה ותביעות כספיות בסכומים שונים, כל אחד בהתאם לתקופת עבודתו ולשכרו בנתבעת.

סיכומו-של-דבר, בית-הדין קבע לאחר שלא התעוררה שאלה משותפת משפטית או עובדתית אצל התובעים ולאחר שסבר כי יש בצירוף כדי לסבך את הדיון ולהכביד במידה יתרה על בית-הדין ובעלי הדין, הורה בית-הדין על הפרדת התביעות.

3. תקנה 17
בהתאם לתקנות 17 ו- 18 לתקנות בית-הדין (סדרי דין), רשאי תובע לבקש צירוף נתבע נוסף הרלוונטי להכרעת המחלוקת בתובענה, ואף בית-הדין רשאי בעצמו לצרף נתבע נוסף, מבלי שהוגשה בקשה מטעם מי מהצדדים, כל עוד נוכחותו בהליך דרושה כדי לאפשר לבית-דין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה {סע"ש (נצ') 30849-09-14 ראמפאן צ'איאריט נ' קיבוץ גשר, תק-עב 2015(1), 19741 (2015)}.

4. תקנה 18
תקנה 18(א) לתקנות הדנה בסמכות בית-הדין לצרף צדדים להליך, קובעת:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית-הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית-הדין דרושה כדי לאפשר לבית-הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

תקנה 18(א) מסמיכה את בית-הדין, בדונו בצירוף צדדים להליך שבפניו או במחיקתם, לעשות כן בתנאים שייראו לו, כאשר אין לאפשר לפסקה זו את הסמכות לפגוע בכללי הצדק הטבעי המשמיעים את הזכות להגיב לטענות שנטענות בהליך {בר"ע 35522-06-14 אמרי קוזק נ' בשם המשיב, תק-אר 2014(3), 253 (2014)}.

בית-הדין הארצי ב- ע"ע (ארצי) 68/09 {פריגן נ' פרוכון ביוטק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.02.09)} הפנה לפסק-הדין לאמת-המידה לבחינת בקשה לצירוף צדדים לערעור ב- בש"א 3973/91 {אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית, פ"ד מה(5), 457 (02.10.91)} שם נקבע כי המבחן לצירופו של בעל דין נוסף בשלב הערעור מן הראוי שיהיה בדרך-כלל משולש:

ראשית, האם מי שמתבקשים לצרפו או בעל דין המבקש את הצירוף או תומך בו, עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש.

שנית, במידה וקיים סיכון, האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור, כולן או לפחות חלק מהותי מהן יכבלו גם את אותו אדם במעשה בי-דין, וזאת כאשר התשובה לשאלה זו היא בדרך-כלל פועל יוצא של מידת הזדהות עניינו של האדם שמתבקשים לצרפו עם העניין נשוא הסכסוך הנדון בערעור.
שלישית, בהנחה שהתשובה לכל אלה חיובית, האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים את הצירוף האמור.

כך ניתן, לדוגמה, לשקול אם צירופו של צד בשלב הערעור עלול, כשלעצמו, להביא להחזרת הדיון לערכאה הראשונה ואם יש הצדקה אובייקטיבית לכך לפי מבחני יעילות הדיון.

עיקרו-של-דבר, לבית-המשפט עומדת לעולם הסמכות לסרב לבקשת צירוף אשר יהיה בו כדי לסרבל את הדיון או להכביד עליו במידה מופרזת {ע"ע 4020-10-10 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' טלשיר אלברט ואח', תק-אר 2011(2), 187 (2011)}. זכותו של מי שהוא בעל אינטרס ישיר וממשי להיות מצורף כבעל דין לתובענה הוכרה, גם אם אינו צד ישיר לסכסוך ואינו בבחינת עותר ציבורי.

זאת, הן לפי מבחן העילה במובן הרחב, לפי תקנה 18 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), והן מכוח זכאותו של נתבע לשלוח הודעת צד שלישי למי שאינו מעורב ישירות בסכסוך {ע"ע 1008/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' דוד מורנו הלוי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.11.04); ע"ע 1229/01 מכבי שירותי בריאות נ' שרה וקסלר ואחרים, פד"ע לו, 241; ע"ע 262/06 התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל נ' יהודה כהן ואחרים, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.01.07)}.

ב- ע"ע 1359/00 {עמיאל כהן נ' כימיקלים לישראל בע"מ, תק-אר 2003(2), 788 (2003)} נדונה השאלה היש מקום לצרף את המשיבה חברת-האם של המשיבה הפורמלית כנתבעת בתביעה שהגיש המערער כנגד מפעלי ים המלח.

בית-הדין הארצי ציין כי לדעת בית-הדין קמא, מקום בו נקבע כי בית-הדין הוא מחוסר סמכות עניינית לדון בתובענה, הרי שלא תקום סמכות לצירוף בעל דין מכוח תקנה 18(א) לתקנות, שהיא הוראה פרוצדורלית המתוחמת לגבולות הסמכות העניינית הקבועה בסעיף 24(א) לחוק בית-הדין לעבודה.
יתרה-מזו, הוסיף בית-הדין האזורי עוד טעם לאי-צירופה של כימיקלים לישראל כנתבעת והוא, כי מדובר בצירופה להליכים ארוכים וסבוכים, בעוד עניין הקצאת האופציות, הרלוונטי לגביה, הינו שולי ביחס ליתר רכיבי התביעה.

על החלטה זו הוגש הערעור הנדון.

צירופה של כימיקלים לישראל לתובענה יכול שיעשה, לטענת המערער, אף מכוח תקנה 18(א) לתקנות בהיותה בעל דין דרוש על-מנת להכריע ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בה.

סמכות צירוף בעל דין מכוח תקנה 18(א) לתקנות מתוחמת לגבולות הסמכות העניינית של בית-הדין לעבודה ואין בכוחה של התקנה, העוסקת בענייני סדר דין כדי לגבור על הוראת חוק מהותית.

בית-הדין הארצי קבע כי אין מקום לצרף את כימיקלים לישראל מאחר ולא מצא כי במקרה הנדון מתקיים חריג מן החריגים. בית-הדין הארצי סבר כי מפעלי ים המלח מהווה יחידה כלכלית משמעותית בפני עצמה ואין היא נזקקת לחסות תחת כנפיה של חברת-האם על-מנת לעמוד בהתחייבויותיה, ככל שאלה יוכחו, אל מול עובדיה.

במצב דברים זה, סבר בית-הדין שאין בעובדה שמפעלי ים המלח הינה חברת-בת של כימיקלים לישראל, כשלעצמה כדי להרים את מסך ההתאגדות, לצרף את כימיקלים לישראל לתובענה או לקבוע שהן מעסיקות במשותף.

בית-הדין הארצי הוסיף כי אין באי-צירוף כימיקלים לישראל כנתבעת כדי לקבל את עמדת מפעלי ים המלח, כי אינה מחוייבת מכוח התחייבותה של מר איזנברג, ז"ל, אם היתה התחייבות כזאת. עוד ציין בית-הדין הארצי כי במסגרת ערעור זה אין הוא נדרש להתייחס לטענותיה של המשיבה בדבר אי-קיומה של תוכנית אופציות תקפה, כאשר מקומן של טענות מסוג זה להתברר בבית-הדין האזורי לאחר שישמע ראיות בעניין.

אם יתברר, כי כימיקלים לישראל נחוץ לבירור המקרה רשאי בית-הדין קמא לשקול מחדש את החלטתו ולצרפה.

בית-הדין הארצי הוסיף וציין כי יש להימנע ככל שניתן מפיצול הליכים, כאשר הכלל הוא, כי על בית-הדין לקבוע את מכלול העובדות ועל-פיהן להכריע בכל השאלות המשפטיות שבמחלוקת.

סיכומו-של-דבר דחה בית-הדין הארצי את הערעור והחזירו לבית-הדין האזורי להמשך בירורו.

ב- סע"ש (ת"א) 25016-06-15 {בנייני ק. עמיחי בע"מ נ' פואד דראמנה, תק-עב 2015(4), 11419 (2015)} ציין בית-הדין כי אמנם, הנתבעת לא עתרה בבקשתה לצירוף נתבעת נוספת, אך תקנה 18 לתקנות בית-הדין מאפשרת צירופו של נתבע נוסף ביוזמת בית-הדין, אף ללא בקשה מטעם מי מהצדדים.

עוד הוסיף בית-הדין כי טענת המבקשת, כי המשיב היה עובד של חברת חץ המזרח היא כשלעצמה מצדיקה צירופה של האחרונה כנתבעת נוספת.

ב- סע"ש (ת"א) 6951-04-15 {מהנד חליל נ' טויטופלסט בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.10.15)} בית-הדין מצא כי יש מקום להעתר לבקשה על צירוף נתבע, כאשר קבע כי כל אימת שעולה שנוכחות המצורף דרושה כדי לאפשר לבית-הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

בתי-הדין לעבודה מייחסים חשיבות רבה לכך שההכרעה המשפטית שתתקבל בתובענה תהיה שלמה, באופן שהיא תעביר את המחלוקת נשוא התובענה מן העולם ולא רק תסיים את הדיון מההיבט הפורמלי.
בשל כך נוטה בית-הדין לפרש את תקנה 18 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), אשר דנה בצירוף נתבעים, בפרשנות מרחיבה.

ב- ס"ע (ת"א) 45798-04-15 {MOHAMED RODWAN MOHAMED OSMAN נ' אלקטרה בניה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.10.15)} קבע בית-הדין כי יורה על צירוף נתבע, כל אימת שעולה שנוכחות המצורף דרושה כדי לאפשר לבית-הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

בתי-הדין לעבודה מייחסים חשיבות רבה לכך שההכרעה המשפטית שתתקבל בתובענה תהיה שלמה, באופן שהיא תעביר את המחלוקת נשוא התובענה מן העולם ולא רק תסיים את הדיון מההיבט הפורמלי.

בשל כך נוטה בית-הדין לפרש את תקנה 18 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) אשר דנה בצירוף נתבעים, בפרשנות מרחיבה.

עוד צויין כי בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר יש אפשרות כי עובד עבד אצל מספר מעסיקים על בית-הדין לברר מיהו המעסיק האמיתי ומהי תבנית ההעסקה האמיתית ומשכך, בתי-הדין לעבודה נוהגים בעקביות לצרף נתבעים כאשר מתעוררת הטענה שיש מעביד אחר שאינו צד לתיק.

אשר-על-כן, מטעמים אלה בחר בית-הדין לצרף נתבעת נוספת לכתב התביעה.

4.1 האם על בית-הדין לצרף את החברה כנתבעת נוספת?
ב- ס"ע (ת"א) 21275-05-15 {THONGTHAI MR. PHAYU נ' רונן אלפסי, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.10.15)} נדונה הסוגיה האם על בית-הדין לצרף את החברה כנתבעת נוספת.

הנתבע טען בבקשה לדחיה על-הסף כי התובע הועסק על-ידי החברה, ועל-כן, ביקש התובע לצרף את החברה כנתבעת נוספת לכתב התביעה.

הנתבע התנגד לבקשה להוספת נתבעת מהטעם שזו הוגשה, לכאורה, שלא על-פי הדין, במסגרת תגובת התובע לבקשה לדחיה על-הסף וללא תצהיר תומך.

לפי תקנה 18 לתקנות בית-הדין עלה כי בית-הדין יורה על צירוף נתבע כל אימת שסבור הוא שהיה צורך לצרפו כנתבע מלכתחילה או אם סבור בית-הדין כי נוכחותו של הנתבע דרושה כדי לאפשר לבית-הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

בתי-הדין לעבודה מייחסים חשיבות רבה לכך שההכרעה המשפטית שתתקבל בתובענה תהיה שלמה, באופן שהיא תעביר את המחלוקת נשוא התובענה מן העולם ולא רק תסיים את הדיון מההיבט הפורמלי.

בשל כך נוטה בית-הדין לפרש את תקנה 18 לתקנות בית-הדין בפרשנות מרחיבה (ע"ב (ת"א) 6533/06 שירות קריסטל מוצרי חשמל ביתיים נ' צדוק, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.03.07)}.

בית-הדין קבע כי משעלתה טענה מצד הנתבע כי החברה שימשה כמעסיקתו של התובע הרי שהחברה מהווה צד דרוש לצורך בירור ההליך ביעילות ובשלמות, ובהתחשב בכלל נסיבות העניין ומשהתובע אינו מיוצג על-ידי עורך-דין לא מצא בית-הדין כי יש לקבל את טענתו הפרוצדורלית של הנתבע לפיה יש לדחות את הבקשה מהטעם שזו לא הוגשה כבקשה עצמאית, אלא במסגרת תגובת התובע לבקשת הנתבע לדחיה על-הסף.

5. תקנה 21 - 22
בעניין אמיר חרמוני נ' התעשיה האוירית לישראל {בר"ע 1310/00, עבודה ארצי, כרך לג (28)}, צורפה חוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה ובה, בין השאר, הביע הוא דעתו על תקנה 21 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), כאשר גרס כי אין להכיר במוסד התובענה הייצוגית מתוקף תקנות סדרי דין, אלא מתוקף חקיקה ראשית בלבד.

הדברים תופסים בין אם מדובר בתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובין אם המדובר בתקנות 22-21 לתקנות בית-הדין, כאשר לשיטתו, תקנות סדרי הדין אינן מעניקות סמכות לבית-הדין לעבודה לאשר לתובע לנהל כנגד נתבע תובענה ייצוגית ללא הסכמת המעוניינים וזאת כאשר יש בפסק-הדין שיינתן בתובענה כדי לחייב את אותה "קבוצת מעוניינים" או לזכותה.

הן תקנה 21 לתקנות בית-הדין לעבודה והן תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, עניינן בהסדרת מצבים בהם צירוף הצדדים לתובענה מסויימת הינו חיוני, שכן בלעדיו אין ניתן להכריע באותה תובענה גופא כגון, בתביעות עזבון.

אין המדובר במוסד של תובענה ייצוגית במובן של class action לאמור תובענה המרכזת תביעות נפרדות של מעוניינים רבים בהליך אחד, שמטרתה צרכנית והיא כעין שעטנז בין מנגנוני האכיפה הפרטיים לבין אלה הציבוריים {בש"א (ת"א) 5746/00 מאיר אלבאז ואח' נ' יתר קרנות תגמולים בע"מ ואח', תק-עב 2003(3), 5513 (2003)}.

6. תקנה 24
ב- ע"ב (ת"א) 3471/05 {נחמן כהן נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד), תק-עב 2007(2), 10220 (2007)} קבע בית-הדין לעבודה רק לאחר ששוכנע, כי ניצבת בפניו תביעתו של מי שהוא "פסול-דין", כמשמעותו בסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית, או שכושרו לביצוע פעולה משפטית הוגבל על-פי סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית, כי רשאי בית-הדין לעבודה להפעיל את הסמכות המוקנית לו בסעיף 24 לתקנות סדרי דין, ולמנות לפסול-הדין אפוטרופוס לדין.

בית-הדין קבע כך מאחר ובחומר הראיות שצירף בא-כוח התובע לסיכומי טענותיו לא היתה מצויה כל ראיה, חוות-דעת או מסמך רפואי שהיה בהם כדי להקים ולו ראשית ראיה לכך שהמבוטח הינו פסול-דין או נדרש לאפוטרופוס, ועל-כן לא התקיימו התנאים המקדמיים שנקבעו לאישור רעייתו של המבוטח כאפוטרופסית לדין בהתאם לסעיף 24 לתקנות סדרי דין.

היעדרותו של המבוטח, אין בה לכשעצמה, להקים עילה להכריז עליו כעל פסול-דין ולנקוט בשמו בהליכים משפטיים, שייתכן שהמבוטח אינו חפץ בהם.

בית-הדין זה רואה עצמו מחוייב להגן על האינטרסים של המבוטח, שכן אין זה מן הנמנע, כי בבוא היום עשוי המבוטח לדרוש כספים אלה המגיעים לו ממבטחים.

אשר-על-כן, כל זמן שקיימת אפשרות שכזו, ולו הקטנה ביותר, לא יתיר בית-הדין לעבודה לגורם שלישי ליטול מהמובטח כספים המגיעים לו בגין נכותו ואלו ימשיכו להיצבר לזכותו במבטחים, ככל שהוא ממשיך לעמוד בקריטריונים שנקבעו בזכאות לגמלה, וכל זמן שלא הוכרז שינוי במעמדו החוקי של המבוטח, לרבות הכרזה עליו כנעדר או כמי שאינו בין החיים.

בית-הדין קבע במקרה הנדון כי משאין בהחלטה זו משום מעשה בית-דין בין הצדדים רשאים הצדדים לשוב ולפנות לבית-דין זה, ככל שתהיינה בידיהם ראיות חדשות בעניין זה.

עוד קבע בית-הדין כי בהעדר ראיות מספיקות לניהול התובענה באמצעות בא-כוח התובע, מורה בית-הדין על הפסקת התובענה, אך לא על סילוקה על-הסף.

ב- ס"ע (ת"א) 47305-07-11 {LAXMI BANIYA נ' דוריקה פרץ, תק-עב 2014(3), 2059 (2014)} בית-הדין הסיק כי יש למנות לנתבעת אפוטרופוס ועל-כן, הורה כי הנתבעת או מי מטעמה יפעלו למינוי אפוטרופוס כדין.
על-פי תקנה 24 לתקנות בית-הדין לעבודה, בית-הדין מוסמך למנות אפוטרופוס לדין לצורך תיק זה בלבד.

בשים לב לנסיבות מקרה זה ומצבה של הנתבעת כעולה מהמסמכים שצורפו, בית-הדין גרס כי מן הראוי שהצדדים יבואו בדברים ויעשו מאמץ כן ומשותף, על-מנת להגיע להבנות אשר תייתרנה את הצורך בהכרעה שיפוטית בהליך.

ב- ס"ע (יר') 49171-03-12 {רוניתה הושיאר נ' זינה פריאלניק, תק-עב 2013(1), 9821 (2013)} בית-הדין קבע כי על-פי סעיף 24 לתקנות בית-הדין, מתמלאים בנתבעת התנאים המקימים את סמכותו של בית-הדין למנות לה אפוטרופוס לדין, בשים לב למצב הרפואי.

7. תקנה 25
סמכות לצרף משיב או להחליף משיב מסורה לבית-הדין לערעורים הן מכוח תקנה 91 לתקנות בית-הדין והן מכוח תקנה 25 לתקנות בית-הדין העוסקת בחילופי בעלי דין בתובענה ואשר הוחלה על ערעורים על-פי תקנה 92 לתקנות.

סמכות זו זהה לסמכותו של בית-משפט לערעורים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, אשר לגביה נקבע מבחן משולב, אשר תנאיו מצטברים {ע"א 6786/96 צפרי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(3), 443 (2000)}.

ב- סע"ש (ת"א) 1976-09-12{סיורו גלינה נ' פ' ו' ז"ל, תק-עב 2015(2), 20016 (2015)} ציין בית-הדין כי סעיף 25(ב) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), קובע שאם מת בעל דין או פשט את הרגל או שנכס שלו נסב - אם מרצון ואם מכוח דין - רשאי בית-הדין להורות, אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר, כי מבצע הצוואה או מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים, או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך או בצורה שיקבע בית-הדין ובתנאים שיקבע, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שנראה לו.
ב- ס"ע (חי) 5280-12-14 {Chandrika Kusumawatthie Dandeni Dewage נ' עזבון המנוחה מזל קבסה ז"ל, תק-עב 2015(2), 18597 (2015)}קבע בית-הדין כי לאחר ששקל את טענות הצדדים מצא שיש להתיר את התיקון כמבוקש, וזאת מהנימוקים כי תקנה 25 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), מציינת כי הכלל הוא שחובות של מוריש שלא סולקו בחייו - ואשר עילת התביעה בנוגע אליהם לא פגה במותו, ממשיכים להיות חובות העזבון, כאשר האחריות לפרעם מוטלת על היורשים, בכפוף לתנאים כמפורט בחוק הירושה.

בית-הדין קבע כי אין מקום להטיל על העובדת דווקא את החובה לצרף צו קיום צוואה או צו ירושה כתנאי למתן אפשרות תיקון, במיוחד כאשר הנתבעים הנוספים הם "בעלי הידע והמידע אודות זהותם האפשרית של יורשי עזבון המנוח" {בר"ע (ת"א) 2056/04 גינות לאה נ' בנק מזרחי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.07.05), סעיף ו' לפסק-הדין}, ובידיהם האפשרות להגיש, או לעכב, בקשה לקיום צוואה או למתן צו ירושה, ובדרך זו להכשיל את ההליכים.

אשר-על-כן, על-מנת לאפשר את בירורה של התובענה, בית-הדין פסק כי יורשיה הפוטנציאליים של המשיבה 2 יהיו צד להליך זה, כאמור בתקנה 25(ב) לתקנות בית-הדין, ועל-כן התיר בית-הדין את התיקון המבוקש.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בעלי דין (תקנות 25-15 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין))